היסטורית הגאולה

פרק 1 - נפילתו של לוציפר

עד לתחילת מרידתו בשלטון האלוהי היה לוציפר המלאך המדהים והנשגב ביותר, ורק בנו האהוב של אלוהים היה מכובד ממנו. פניו הביעו רק אושר וענווה, כמו פניהם של שאר המלאכים. מצחו הגבוה והרחב העיד על חכמתו ותבונתו הרבות. הוא היה מושלם. תנועותיו חשפו את גדולתו ואת אצילותו הפנימיות, פניו זהרו באור מיוחד, מאירות את סביבתו. אור זה היה בהיר ונפלא הרבה יותר מאור פניהם של המלאכים האחרים שהיו איתו בשמים. ובכל זאת, משיח, בנו האהוב של אלוהים, היה נאדר הרבה יותר מכל צבא המלאכים בשמים. הוא היה לאחד עם אביו, אלוהים, הרבה לפני בריאתם של המלאכים. לוציפר קינא בבנו של אלוהים והחל ליטול לעצמו סמכות שיכולה הייתה להיות של ישוע בלבד. SRHeb 8.1

הבורא הגדול קיבץ את כל תושבי השמים כדי לחלוק בנוכחותם כבוד מיוחד לבנו. הוא העלה את בנו על כס מלכותו, ומלאכי השמים הקיפו אותם בהמוניהם. אחר-כך הכריז האב שעל-פי רצונו, מעתה יהיה משיח שווה לו. מעתה שווה נוכחותו של הבן לזו של האב, ולמילותיו יש לציית כמו למילותיו של אלוהים. הוא נתן לבנו לשלוט בכל צבא השמים. הבורא הגדול הדגיש ואמר שבנו ייטול חלק בבריאת העולם הצפויה ובבריאת כל אשר יהיה בעולם. כן הכריז אלוהים שישוע תמיד יגשים את כל מטרותיו, לא יעשה דבר מרצונו שלו, ובו יתממשו כל רצונות האב. SRHeb 8.2

לוציפר חש קנאה עזה וליבו היה מלא שנאה וכעס. אולם כשכל המלאכים השתחוו למשיח, מקבלים בכך את עליונותו ואת זכותו החוקית לשלוט ביקום, השתחווה לו לוציפר יחד עמם. אחר-כך נועדו האב ובנו לפגישה שבמהלכה שיתף אלוהים האב את משיח בתוכניותיו. לוציפר לא ידע עליהן דבר. הוא לא הבין את מטרותיו של אלוהים ולא היה זכאי לדעת אותן. משיח, לעומת זאת, הוכר כמושל השמים כיוון שהיה בעל אותם כוחות כמו אלה של האל עצמו. עד אז חשב לוציפר שמבין כל מלאכי השמים הוא האהוב ביותר על אלוהים, אך אף שהיה בעל מעמד גבוה, לא חש עצמו אסיר תודה לבורא. הוא רצה להיות שווה לו. הוא סבר שעל כל המלאכים לחלוק לו כבוד. הרי הוא היה אמור לבצע את אחת המשימות החשובות ביותר, הרי היה כל הזמן בקרבתו של הבורא רב העוצמה וזכה לראות את קרני התהילה הזוהרות המקיפות את אלוהים. הוא אהב לחשוב על המלאכים מבצעים בשמחה, בהנאה ובחריצות את כל המשימות שיטיל עליהם. האין בגדיו נוצצים מרוב תהילה ופאר? אם כן, מדוע זכה משיח לכבוד רב יותר ממנו? SRHeb 9.1

לוציפר, שהיה מאוכזב עד מאוד ומלא קינאה במשיח, התרחק מקרבתו של אלוהים. הוא קיבץ אליו את מלאכי השמים, ובעודו מנסה להסתיר את כוונותיו האמיתיות, סיפר להם על הסיבות שבגללן חש כה ממורמר ומתוסכל, סיבות שלמעשה היו תלויות רק בו עצמו. הוא תיאר עד כמה נעלב ונפגע, סיפר על יחסו המזלזל של אלוהים אליו, שבא לידי ביטוי במתן מעמד כה רם למשיח, שלא בזכות. אחר-כך הוא חשף בפניהם את התוצאות המדומות של החלטה כזאת. למשל, אמר, בעקבות בואו של שליט נוסף, שהכול חייבים יהיו לציית לו, יקיץ הקץ על החירות והחופש הכה מענגים בשמים, שהיו מנת חלקם של כל המלאכים. לוציפר הכריז בפני המלאכים שלעולם לא יאפשר לאף אחד להפלות מי מהם לרעה או לפגוע בזכויותיהם, ושאינו מתכוון לסגוד למשיח ולו גם ליום אחד. לוציפר הוסיף ואמר שישיב לעצמו את המעמד והכבוד שאמורים היו להיות שלו מראש, ושמעתה יהיה הוא שליטם של אלה הרוצים ללכת בדרכו ולציית לו. SRHeb 9.2

המלאכים החלו לדון במצב הקיים. לרובם היה ברור לגמרי שלוציפר והתומכים בו מנסים לשנות את עקרונותיה של שליטת אלוהים ביקום. הם אכן לא היו שבעי רצון ממנה, אך הסיבה לכך הייתה חוסר יכולתם להבין את חוכמתו המדהימה של אלוהים ואת הסיבות שבגללן העניק לבנו את הזכות לשלוט ביקום כולו. הם מרדו בשלטונו של הבן. SRHeb 9.3

המלאכים הנאמנים לאלוהים ניסו בכל כוחם להחזיר את לוציפר למוטב ועצור את המרד נגד בורא היקום. הם לא מצאו ולו סיבה אחת מדוע שליטתו האלוהית של ישוע המשיח, שאותה קיבל מאלוהים, אינה חוקית. הם ניסו לשכנע את לוציפר ואת תומכיו להבין את צדקתו של אלוהים. הם הביעו את הטענות המשכנעות ביותר בשאיפתם להראות ללוציפר שכבודו לא התמעט לאחר שאלוהים הפך את בנו לשליט העולם כולו. הם הסבירו ללוציפר, חד וחלק, שמשיח הוא בנו של אלוהים ושהיה קיים זמן רב לפני בריאת המלאכים. הם אמרו שמאז ומעולם ניצב משיח לצד אביו, ושמעולם לא קם מישהו לערער על מעמדו. הם הוסיפו והסבירו שמשיח אינו שליט עריץ, אלא שליט אוהב ורך לב, שדרישותיו אינן פקודות תקיפות, אלא בקשות ענוגות, שביצוען גורם לשמחה רבה לכל תושבי השמים. שוב ושוב ניסו המלאכים הנאמנים לשכנע את לוציפר המורד ולגרום לו להבין שאלוהים כיבד את ישוע בנוכחותם במיוחד, בלי לפגוע בכבודו של לוציפר. בעיניים דומעות הם התחננו בפני אותו מלאך לבטל את כוונותיו הרעות ולציית לרצונו הקדוש של אב השמים - הלא כל שהיה קיים ביקום נמצא במצב של שלווה מושלמת, ואי-ציות כלשהו לבורא עלול לגרום לתוצאות הרסניות ביותר. SRHeb 9.4

אבל לוציפר לא רצה לשמוע דבר. הוא הפנה את גבו לכל אלה אשר לא הסכימו איתו, ובזלזול כינה אותם “עבדים”. המלאכים הנאמנים לאלוהים הסתכלו בשאט-נפש על לוציפר שכוונותיו המרדניות נחשפו. לוציפר מצדו אמר לכל חסידיו שערכי השלטון שלו יהיו חדשים וצודקים והבטיח חופש מוחלט לכול. מלאכים רבים האמינו לדבריו וקיבלו אותו בתור מנהיג ושליט. כשראה לוציפר שהמרד שלו בשליטתו של אלוהים הופך להיות משמעותי ורחב יותר ויותר, הוא החל להאמין שבבוא הזמן יתחילו כל המלאכים לכבד ולהעריץ אותו, הוא יהפוך להיות משמעותי לא פחות מאלוהים בעצמו, וכל צבא השמים יבצע את פקודותיו. המלאכים הנאמנים ניסו לשנות את דעתו. הם התרו בו והזהירו אותו מפני התוצאות האיומות של מעשיו, שעלולות להשפיע על היקום כולו. הם ניסו לשכנעו שזה אשר ברא את כל מלאכי השמים יכול לשלול מהם את כל יכולותיהם וסמכותם ושכוחו האלוהי מסוגל לשים קץ מהיר למרד הנוראי הזה. הרי זה לא ייאמן - יצור שמורד בבורא! שאינו מוכן לציית עוד למילותיו של בן האלוהים, הקדוש כמו אלוהים עצמו! המלאכים הנאמנים לאלוהים הציעו לתומכי לוציפר לא להקשיב לשקרים שאותם סיפר לעצמו ולנאמניו, לחזור אל חיק אלוהים ולהודות בטעות שעשו, כשהטילו ספק בזכותו המוחלטת לשלוט. SRHeb 10.1

רבים מתומכיו של לוציפר כבר כמעט החליטו לשמוע בקולם של המלאכים הנאמנים, להודות בטעותם ולשוב להחזיר את אמונם של אלוהים ושל בנו האהוב. אבל המורד העיקרי הכריז שלמד את כל חוקיו של אלוהים, ושגם אם ישוב לציית לו כמו עבד, כבר לא יוכל להחזיר לעצמו את כל כבודו וסמכותו. לוציפר הסביר לתומכיו שהרחיקו לכת מדי, ושהוא מוכן לכל תוצאה שהיא. אבל להיות עבד לבנו של אלוהים, הכריז, הוא אינו מוכן בשום אופן. הוא הודיע לנאמניו שאלוהים לעולם לא יסלח לו, ולא יסלח גם להם, ושמעתה עליהם להיאבק על חירותם ולשאוף להשיג את השליטה ואת המעמד שאלוהים לא נתן להם. SRHeb 10.2

המלאכים הנאמנים באו אל בנו של אלוהים וסיפרו על כל אשר התרחש. אבל התברר שהאב כבר שוחח עם בנו על המצב הקיים, ושניהם חיפשו את הדרך הנכונה ביותר לפתור את הסכסוך. הם רצו שלטובת כל המלאכים שנשארו נאמנים להם, ניסיונותיו של השטן להשיג את הזכות לשלוט יפסקו אחת ולתמיד. אלוהים, שיכול לעשות כל אשר ברצונו, היה, כמובן, מסוגל להשליך מיד את המפתה החצוף מהשמים מטה, אבל תוכניתו הייתה אחרת. הוא החליט לתת ללוציפר הזדמנות להשוות בין כוחותיו לבין כוחותיהם של ישוע המשיח והמלאכים הנאמנים לו. במאבק הזה היה על כל אחד מהמלאכים לבחור צד ולעשות זאת בפומבי, מול עיניהם של כל תושבי השמים. היה זה מסוכן עד מאוד להשאיר בשמים מלאך שחבר אל השטן. אבל הכול היו חייבים לראות לאילו תוצאות מובילה התנגדותו של מישהו לציית לחוקו של אלוהים. אם היה אלוהים משתמש בכוחותיו, הוא היה מאבד את ההזדמנות היחידה לראות מי הם המלאכים שהעריצו את לוציפר במורדו. לכן החליט אלוהים לנהוג אחרת ולהראות את צדקו ודינו לכל צבא השמים. SRHeb 10.3

לוציפר,“נושא האור”, בעל התהילה האלוהית, שתמיד היה ליד כס מלכותו של אלוהים, הפך להיות לשטן, לאויב. SRHeb 10.4