היסטורית הגאולה

פתח הדבר

לפני שחטא נהנה אדם מיחסי שיתוף, אחווה ותקשורת מלאה עם בוראו, אולם לאחר החטא נשלל מהאנושות יתרון גדול זה. עם זאת, על-פי התוכנית של פדיון הנפש, תוכנן חידוש הקשר שבין תושבי כדור הארץ לבין השמים. אלוהים תקשר עם בני האדם דרך רוחו הקדושה, ודרך משרתיו הנבחרים נישפך האור האלוהי של חזיונות. “כי אנשי אל הים הקדושים דכרו כאשר נשאם רוח הק דשׁ” (השנית לפטרוס אי: 21) SRHeb 4.1

במהלך 2,500 השנים הראשונות של היסטוריה של אנושות דברי אלוהים לא נכתבו. אותם אלא שאלוהים לימדם העבירו את הידע שלהם לאחרים, וכך מאב לבן, מדור לדור. כתיבת דברי אלוהים החלה בימי משה, לאחר מכן נאספו כל מקרי ההתגלות שנכתבו ברוח אלוהים לספר קדוש אחד. משה התחיל כהיסטוריון את העבודה זאת בענייני בריאת העולם וחוקי האל, והיא נמשכה במשך 16 מאות ארוכות עד שלבסוף הושלמה על-ידי יוחנן, שרשם את הדברים הגדולים של הבשורה האמיתית. SRHeb 4.2

אלוהים הוא המחבר האמיתי של ספרי הקודש. למרות זאת הם כתובים ביד אדם ובמגוון סגנונות של ספרים נראים המאפיינים של אותם סופרים. “כל הכתוב נכתב ברוח אל הים, ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתקון, לחנוך במעגלי צדק” ( השניה אל טימותיאוס גי: 16). האל שאין גבול לו האיר בעזרת רוחו הקדושה את מוחם ואת ליבם של משרתיו. הוא שלח חלומות, חזיונות, סמלים ודוגמאות. ואלו שבדרך זאת האמת התגלתה להם, הביעו את מחשבותיהם בצורה המקובלת. SRHeb 4.3

עשרת הדיברות שאמר אלוהים עצמו נכתבו בידו. זאת יצירתו של האל ולא של אדם. אבל הספר הקדוש הוא האמת האלוהית שהובעה בשפת בני אדם, והוא מעיד על הברית בין אלוהים לבין בן האנוש. הברית הזאת הייתה קיימת גם בטבעו האנושי של ישוע, שהיה בן של אלוהים ובן אנוש. בצורה כזאת, הטקסט של ספר הספרים “הדבר נהיה כשר ושכן בתוכנו” (הבשורה על־פי יוחנן אי: 14) מה שניכתב על ישוע נכון גם בהקשר לספר הספרים. SRHeb 4.4

ספרי הקודש נכתבו בזמנים שונים, על-ידי אנשים שונים זה מזה במיקום, בעיסוק ובתכונותיהם הרוחניות והנפשיות, והם אינם דומים בסגנון ובמגוון הנושאים הנגלים בהם. אנשים שכתבו ספרים אלה התבטאו בצורה שונה זה מזה. אנו מוצאים שאת אותה אמת הדגיש אחד מהם הרבה יותר מהאחר. כיוון שלא רק אדם אחד אלא מספר אנשים, לדוגמה, מעלים בספרי הקודש בעיה כזאת או אחרת ומתבוננים בה מנקודות מבט שונות, לקורא השטחי, הלא- רציני ובעל הדעות הקדומות, יכול הדבר להיראות כאילו הספר מלא בסתירות ובהבדלים. בה-בעת קורא פיקח, חושב ואדוק יראה בכל זה הרמוניה מוחלטת. SRHeb 4.5

כיוון שאת האמת כתבו אנשים שונים, היא מוצגת במגוון רב של גרסאות. מישהו מהסופרים בספרי הקודש מתמקד ברגעים שקשורים בצורה ישירה יותר לניסיון אישי שלו ומבטא את נקודת המבט האישית שלו. אחר שקיבל את האור בתוכו פנימה כותב אחרת לחלוטין, וכך כל אחד שמונחה על-ידי רוח הקודש מספר על הדברים שהשפיעו עליו בצורה החזקה והעמוקה ביותר. כתוצאה מכך אנו רואים אמת רבת-צדדים, אך עקבית והרמונית לחלוטין. כך יקבל כל אדם שיחפש את האמת, בכל מצב ובכל קושי בחיים, תשובה זהה לכל שאלותיו. SRHeb 4.6

אלוהים רצה לבשר לעולם את בשורת האמת דרך בני אדם, ובאמצעות רוח הקודש ניתנו להם יכולות כדי שיוכלו לבצע משימה זו - מחשבותיהם ופעולותיהם כוונו בצורה זו. אף שאלוהים העביר את האמת דרך בני אדם, היא לא איבדה את המקור השמימי שלה. האמת האלוהית הגיעה אלינו מבוטאת באמצעות לשון אנושית לא מושלמת, אך עם זאת היא עדות האל, וכל בן אלוהים צייתן רואה בה תהילה של כוח אלוהי מלא בחסד ובאמת. בדבריו מסר אלוהים לאנושות את כל מה שיש לדעת כדי להינצל. הכתובים הקדושים צריכים להתקבל כגילוי רצונו הסמכותי והברור של אלוהים. אליהם עלינו להשוות את מעשינו, והם אמורים לשמש כמדריך אל האמת ודוגמה לחיים שלנו. “כל הכתוב נכתב ברוח אל הים, ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתקון, לחנוך במעגלי צדק למען יהיה איש האל הים משלם, ומכשר לכל מעשה טוב” ( השניה אל טימותיאוס ג’:17,16). SRHeb 5.1

העובדה שאלוהים גילה את רצונו לאנשים לא הקטינה את הצורך בהנחיות של רוח הקודש ואת הצורך בנוכחותה הקבועה. להפך. המושיע הבטיח שרוח הקודש תגלה את המילים לעבדיו, תאיר אותן ותסביר את יישומן. כיוון שרוח אלוהים נתנה השראה לסופרים של דברי הקודש, אין זה אפשרי שהרוח תתנגד להם אי-פעם. SRHeb 5.2

הרוח מעולם לא ניתנה כדי להחליף את ספר הספרים ובוודאי שלא נועדה לכך, כיוון שבכתובים רשום בבירור שדברי אלוהים הם המהווים מדד לכל לימוד וניסיון. השליח יוחנן אומר, “אל תאמינו לכל רוח, כי אם כחנו את הרוחות אם מאל הים הן, כי נביאי שקר רבים יצאו לעולם” (יוחנן, הראשונה די: 17,16) וישעיהו מצהיר “לתורה ולתעודה; אם־ל א י אמרו כדבר הדה, אשר אין־לו שחר” (ישעיהו חי: 20). SRHeb 5.3

הורסים את עבודתה של רוח הקודש אלה שטועים וחושבים, שמאלים בה, ואין להם עוד צורך בהדרכה של דבר אלוהים. לאנשים אלה ניראה שבנשמתם נשמעה קול אלוהי, אבל הרוח שהשתלטה על נשמתם אינה רוח אלוהים. SRHeb 5.4

התרשמות דומה והזנחה של דבר אלוהים יכולים לגרום רק לטעויות, לבלבול ולאובדן. אדם במצב כזה יכול רק לתרום לזדוניות של שטן. כיוון שהשירות של רוח הקודש הוא צורך חיוני עבור כנסיית המשיח, השאיפה של השטן, דרך משגים והקצנה דתית, היא לגרום לזלזול בעבודת הרוח ולכפות על בני עמו של אלוהים לזלזל במקור כוח זה שנתן לנו האל. SRHeb 5.5

לפי דברי אלוהים, רוחו חייבת להמשיך את עבודתה במשך כל זמן הפצת הבשורה. במשך מאות ארוכות, כאשר נוצרו התנ”ך והברית החדשה, לא חדלה רוח הקודש גם להאיר נפשות של יחידים ולתקשר עימן, מלבד התגלויותיה שנכללו בכתבי הקודש. ספר הספרים עצמו מתייחס לכך שדרך רוח הקודש האדם קיבל הטפות, הבהרות, אזהרות ונזיפות לא רק בשביל שהדברים יירשמו בכתבי הקודש. עוד מוזכרים שם נביאים שחיו בזמנים שונים, אבל נבואותיהם לא נכתבו. כאשר הושלמה כתיבתם של ספרי הקודש המשיכה רוח הקודש לחנך, להזהיר, להנחות ולנחם את ילדי אלוהים. ישוע המשיח הבטיח לתלמידיו, “אבל המנחם, רוח הק דש שהאב ישלח לכם בשמי, הוא ילמד אתכם הכ ל ויזכיר לכם כל מה שאני אמרתי לכם.” SRHeb 5.6

“אבל הוא, אשר הוא רוח האמת, כשיבוא ידריך אתכם אל כל האמת. . . ואת הכאות יודיע לכם.” (על-פי יוחנן יד: 26, טז: 13). SRHeb 5.7

הכתובים אומרים בבהירות כי ההבטחה הזאת חלה על כנסיית המשיח בכל הזמנים, ולא רק בזמן השליחים. משיח הבטיח לאלה ההולכים בעקבותיו, “הנה אתכם אני כל הימים עד קץ העולם” (הבשורה על-פי מתי כח: 20) והשליח שאול מדבר על כך שמתנות וגילויי הרוח נועדו לכנסייה “כדי להכשיר את הקדושים לעבודת השרות, לבנית גוף המשיח, עד כי נגיע כלנו אל אחדות האמונה ואחדות ידיעת כן־האל הים, אל האדם” (אל האפסים די:13,12). SRHeb 5.8

השליח התפלל בשביל המאמינים באפסוס “כדי שאל הי אדוננו ישוע המשיח, אבי הכבוד, יתן לכם רוח של חכמה והתגלות שתיטיבו לדעת אותו, ויאיר עיני לבבכם לדעת מהי התקוה הצפונה בקריאתו. . . ומה נעלה גדלת גבורתו השופעת עלינו, המאמינים, כמנת פ על כ חו העצום”( אל האפסים אי:19-17) SRHeb 6.1

השירות של הרוח הנעלה להארת ההבנה של מעמקי האמת של דברי הקודש והייתה אותה ברכה אשר אליה התפלל השליח שאול בשביל כנסייה באפסוס. SRHeb 6.2

לאחר ההתגלות הנפלאה של רוח הקודש בחג שבועות הזהיר פטרוס את העם לחזור בתשובה ולטבול בשם ישוע המשיח כדי להשתחרר מחטאיהם. הוא אמר, “שובו בתשובה והטבלו איש איש מכם כשם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם, ותקבלו את מתנת רוח הק דש; כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים, לכל אשר יקרא להם אד ני אל הינו” (מעשי השליחים בי: 39-38). SRHeb 6.3

בהקשר ישיר לאירועים של אותו יום אלוהי גדול, הבטיח אלוהים דרך הנביא יואל, לשלוח רוח קודש עוצמתית במיוחד (יואל בי: 28). הנבואה הזאת התממשה חלקית במהלך חג השבועות, אבל היא תגיע לשלמותה בגילוי חסד אלוהי אשר ישלים את עבודת הבשורה. SRHeb 6.4

המאבק בין טוב לרע יתעצם ויגיע לשיאו בקרוב מאוד. בכל הזמנים הכה השטן בכעס רב את כנסיית המשיח, ואלוהים המטיר את חסדו ואת רוחו על עמו כדי לחזק אותו במאבק נגד הרע. SRHeb 6.5

כאשר הצטרכו השליחים של ישוע לבשר בשורות טובות לכל העולם וגם להעלותן על הכתב עבור הדורות הבאים, כוחה של רוח הקודש נתגלתה בהם בעוצמה מיוחדת. אבל ככל שתקרב הכנסייה אל יום הגאולה הסופי, כך יהיו תקיפות השטן חזקות יותר. הוא ירד “כחמה גדולה מדעתו כי תקצר עתו” (ההתגלות יב: 12) והוא יפעל” ככל גבורה, כאותות ובמופתי שקל “( השניה אל התסלוניקים בי: 9). SRHeb 6.6

במהלך שש אלף שנה כוונו היכולות המדהימות של זה שבעבר תפס את המעמד הגבוה ביותר בין מלאכי השמים אך ורק להכפלת ההטעיות והרוע. כל עומקי כישוריו השטניים, כל האכזריות שפיתח במשך מאות רבות של מאבק - כל אלה יבואו לידי ביטוי נגד אנשי אלוהים ביום המאבק הסופי. בזמן מסוכן זה יצטרכו ההולכים אחרי ישוע להביא לעולם מסר של זהירות לגבי שובו השני של המשיח. האנשים צריכים להיות מוכנים להתייצב לפניו “נקיים ובל א ד פי “( פטרוס השניה גי: 14). באותו זמן תזדקק הכנסייה למתנה של חסד אלוהים וכוח לא פחות מאשר בימי השליחים. SRHeb 6.7

באמצעות רוח הקודש נתגלו לכותב שורות אלה פרטים על העימות הבלתי-פוסק בין טוב לרע. מדי פעם הותר לי לעקוב אחר המאבק האדיר בין ישוע, אדון החיים ומקור הישועה שלנו, לבין השטן אדון הרוע, מוליד החטא והראשון, שעבר על חוקו הקדוש של אלוהים. טינתו של השטן לישוע המשיח הופנתה תמיד נגד אלה שהולכים בעקבותיו. בעבר, ולמשך כל ההיסטוריה, אנו רואים הפגנת שנאה לעקרונות החוק של אלוהים, ניסיונות מתמידים להציג שקר כאמת ולהחליף את החוק האלוהי בתקנון אנושי, מתן כבוד לבריאה ולא לבורא שלה. לאורך כל המאות ניסה השטן בעקביות ובאנרגיה בלתי-נדלית לסלף את דבר אלוהים, לעוות את הבנת האנשים לגבי הבורא, וכך, במקום אהבה, לגרום לפחד ממנו ולשנאה כלפיו. הוא ניסה במפגיע לבטל את החוק האלוהי ודחף אנשים לשחרור מחובותיו. בזעם חסר-פשרות הוא רדף את אלה שהתנגדו להטעיה. רוח זו חוזרת על עצמה במשך ההיסטוריה של האבות, הנביאים, השליחים, המעונים ואלה שרצו לעשות שינוי. במאבק הסופי האדיר ישתמש השטן בשיטותיו הקודמות. הוא יגלה את אותה רוח כמו במאות הקודמות. מה שקרה בעבר יחזור על עצמו שוב, אך הפעם בהבדל יחיד ונורא: המאבק הקרב יהיה בזעם ובעצמה שמעולם לא נראו. תחבולות השטן יהיו חתרניות יותר ותקיפות יותר “להתעות, אם אפשר, את הבחירים” (על-פי מרקוס יג: 22). SRHeb 6.8

כשרוח הקודש גילתה לי עדויות אמת גדולות ותמונות מעבר ומעתיד עברו לפני, ציוו עליי להודיע לאחרים את הדברים שנודעו לי, כלומר לכתוב על המאבק מהמאות הקודמות כדי להסביר את המאבק המתקרב. למימוש מטרה זאת עשיתי כל שאפשר היה כדי שהאירועים הקשורים להיסטורית הכנסייה יהיו מסודרים לפי סדר המסביר את התפתחות האמת הענקית שניתנה לעולם בתקופות שונות. אמת שגרמה לזעמו של שטן ולטינתה של כנסייה אוהבת-עולם זו, אך אלה שמצאו תמיכה בעדויות אלו היו מי ש”ול א אהבו את נפשם עד מות”. SRHeb 7.1

באירועי העבר אנו יכולים לראות השתקפות של המאבק הקרב הצפוי לנו. אם נלמד אותם באור דברי אלוהים ורוחו הקדושה, נגלה את כל תוכניות האויב ואת כל הסכנות שעל אלה הרוצים לפגוש את יום בואו של המשיח “כלי ד פי”, להימנע מהן. SRHeb 7.2

אירועי הענק שסימנו את התפתחותה של הרפורמה במאות הקודמות - אילו עובדות היסטוריות ידועות היטב לכול ומקובלות בעולם הפרוטסטנטי, עובדות שאינן בנות-ויכוח ואינן נתונות בספק. מקרים אלה הצגתי בקצרה, מבלי לסטות ממטרתו המרכזית של הספר, והשתמשתי בדוגמאות רק במקרה הצורך. כאשר היסטוריון תיאר בקצרה אירועים כאלה או אחרים או הסיק מסקנות, ציטטתי ישירות את מילותיו. SRHeb 7.3

מטרתו של ספר זה אינה רק להסביר לקורא על אודות המאבק כפי שתואר בעמודי ההיסטוריה, אלא להדגיש מספר עובדות ומגמות שישפיעו על האירועים הקרבים. אירועי העבר המובנים כחלק מהמאבק בין כוחות האור והחושך, הטוב ורע, צריכים לקבל בעינינו ערך חדש כיוון שהם שופכים אור על העתיד ומאירים דרך לאלה, שבדומה לרפורמטורים במאות הקודמות, ייקראו להביא לאנשים את דברי אלוהים ואת עדות ישוע המשיח תוך זניחת מנעמי העולם זה. SRHeb 7.4

לתאר תמונות מן המערכה של המאבק הענקי בין האמת לבין האשליה, לזהות את רעיונותיו הערמומיים של השטן ואת הכלים שבעזרתם אנו יכולים להתנגד לו. למצוא פיתרון מספק לבעיה האדירה של הרוע, תוך חשיפה, באור אמיתי, של מקור החטא, והשמדה סופית שלו. לזהות צדק במלואו וחסד בכל מעשי אלוהים כלפי ברואיו, ולבסוף להראות את קדושתם ואת טבעם הבלתי-משתנה של חוקיו - כל אלה הם נושא ספרי. תפילתי הכנה שספר זה יעזור לאנשים להשתחרר מכוחו של החושך ו”להשתתף כנחלת הקדושים כאור” כדי לשבח ולהלל את זה שאוהב אותנו ואשר הקריב את עצמו בשבילנו. SRHeb 7.5

אלן גי וייט SRHeb 7.6