היסטורית הגאולה

ימי השגשוג

ילדיו של ישראל לא היו עבדים. הם אף פעם לא מכרו את בהמותיהם, את אדמתם ואת עצמם לפרעה בעד אוכל, כמו שעשו רוב המצרים. בזכות יוסף, שהיה בעל מעמד גבוה, קיבלו בני ישראל אדמה שעליה התגוררו ורעו את הבקר והצאן. פרעה העריך את חוכמתו של השר שניהל את כל העניינים במדינתו, אבל יותר מכול הוא כיבדו כיוון שיוסף הכין את הארץ לשנות הרעב הארוכות שאמורות היו לפקוד את מצרים. פרעה הבין שמצרים כולה החלה לשגשג רק בזכות יוסף, ואמר ליוסף בתודה, “ארץ מצרים, לפניך הוא--במיטב הארץ, הושב את-אביך ואת-אחיך: ישבו, בארץ גושן--ואם-ידעת ויש-בם אנשי-חיל, ושמתם שרי מקנה על־אשר-לי.” SRHeb 57.6

“ויושב יוסף, את-אביו ואת-אחיו, ויתן להם אחוזה בארץ מצרים, במיטב הארץ בארץ רעמסס--כאשר, צוה פרעה. ויכלכל יוסף את-אביו ואת־אחיו, ואת כל-בית אביו--לחם, לפי הטף.” SRHeb 58.1

פרעה לא דרש מאחיו ומאביו של יוסף לשלם מיסים כלל, והרשה ליוסף להביא להם אוכל. המלך אמר לנתיניו, האם אין אנו חייבים את שגשוגנו ליוסף ולאלוהיו? האם לא בזכות חכמתו של יוסף אנו מוקפים בשפע כה רב? בזמן שבארצות אחרות הכול גוועים ברעב לנו יש די לאכול ולשבוע. התנהלותו העשירה את ממלכתנו. SRHeb 58.2

“וימת יוסף וכל־אחיו, וכול הדור ההוא. ובני ישראל, פרו וישרצו וירבו ויעצמו-- במאוד מאוד; ותמלא הארץ, אותם. ויקם מלך-חדש, על-מצרים, אשר ל א-ידע, את-יוסף. ויאמר, אל-עמו: הנה, עם בני ישראל--רב ועצום, ממנו. הבה נתחכמה, לו: פן־ ירבה, והיה כי-תקראנה מלחמה ונוסף גם-הוא על-שונאינו, ונלחם-בנו, ועלה מן-הארץ.” SRHeb 58.3