היסטורית הגאולה

התעלותו של חנוך

בעודו מדבר עם אלוהים בדרך קבע, התקדש חנוך יותר ויותר. כשמסר למקשיבים לו את מילות החוכמה שקיבל משמים, זהרו פניו תמיד באור שמימי. בני האדם נדהמו מהדמות הקדושה והגדולה. הם חשו פחד אלוהי. חנוך ציית בנחישות לכל דרישותיו של אלוהים, ולא ידע רוע או רשע. הוא שאף בכל ליבו להבין את חוכמת השמים, כדי למלא בשלמות אחר רצונו של הבורא שלו, ואלוהים אהב אותו. אבל חנוך שאף להתחבר בדבקות רבה יותר עם אלוהים שאותו ירא, כיבד, אהב והשתחווה לו. לכן לא הניח אלוהים לחנוך למות כמו בני אדם אחרים. הוא שלח את מלאכיו וציווה שיעלו אותו לשמים בעודו בחיים. בנוכחותם של צדיקים ורשעים נלקח חנוך מסביבתם. קרוביו וחבריו חשבו תחילה שאלוהים ודאי השאירו במקום מבודד, אבל אחרי שחיפשו אחריו חיפוש קפדני ולא מצאוהו, דיווחו כי הוא אינו נמצא בשום מקום כיוון שאלוהים לקח אותו לעצמו. SRHeb 32.2

כשהעלה אלוהים את חנוך, צאצאו של אדם שחטא, בעודו חי לשמים, היה זה השיעור המשמעותי ביותר במשך כל קיומו של הדור האנושי. הבורא הראה שכל מי שיאמין בקורבן המובטח - בנו של אלוהים - ויציית לכל חוקיו של אלוהים, יזכה לגמול. גם כאן נפרדו בני האדם לשני מחנות שיתקיימו עד לבואו השני של ישוע המשיח - הצדיקים והרשעים, הנאמנים לאלוהים ואלו המתנגדים לרצונו. אלוהים לא ישכח את הצדיקים יראי יהווה. בזכות בנו האהוב הוא יכבד אותם ויתגמל אותם בחיי נצח. והרשעים, שרומסים את מעמדו של אלוהים, יאבדו את חייהם ויושמדו לתמיד, מחוקים מעל פני האדמה, ואפילו כל זיכרון מהם ייעלם כאילו לא היה קיים מעולם. SRHeb 32.3

מאז שאדם, שחש את האושר המושלם, הפר את רצונו של אלוהים והחל בחיי חטא וסבל, הייתה קיימת סכנה שבן אדם שהתאכזב, שאיבד את הדרך המוסרית, ישאל, “ומה-בצע, כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קד רנית, מפני יהוה?” (מלאכי ג’ 14), כיוון שכל בני האדם מקוללים בקללה קשה, ומוות הוא גורלם של כל החיים. אבל הוראותיו של אלוהים, שאותן מסר תחילה לאדם ואז לשת, אשר מומשו בחייו של חנוך, מפזרות את החושך ואת העצב, ומעניקות לבן האדם את התקווה שאף-על-פי שדרך האדם בא המוות לעולם, דרך ישוע המשיח, הגואל המובטח, יבואו לעולמנו חיים ואלמוות. SRHeb 32.4

כשראו אנשי חסד שרוחם נפלה ושאיבדו את התקווה, את חייו הטהורים של חנוך, הם הבינו שלמרות השחיתות של העולם החוטא, שמורד בבוראם בחציפות ובבוטות, הם, שמאמינים בכל ליבם בגואל המובטח וסומכים עליו, יגיעו לאותה דרגת צדיקות אליה הגיע חנוך, ואז יקבלם אלוהים אליו. וכאשר יגיע סוף לחטא, הוא יעלה אותם אל כס מלכותו. חנוך, שהתנתק מכל שווא ורשעות של החיים והקדיש זמן רב לתפילות ולשיחות עם אלוהים, וסימל בכך את כל בני האדם הנאמנים לאלוהים שיחיו בימים האחרונים לפני בואו השני של ישוע המשיח ושיתנתקו גם הם מתאוות העולם, כמו שקרה לחנוך. חטא ורוע בממדים נוראיים ישלטו בעולם. החוטאים יתמסרו לזרמתם ולמחשבותיהם הרשעות בליבם המעוות. הם ייפתחו את תיאוריות השווא שלהם וימרדו בשלטונו של בורא היקום. SRHeb 32.5

עמו של אלוהים יתפלג מהרוע המקיף אותו וישאף לטוהר ולקודש מחשבות, יבצע את רצונו של הבורא באדיקות ובפחד, עד שדמותו האלוהית תשתקף באופיו ובהתנהגותו. עמו של הבורא, כמו חנוך, יהיה מוכן לעלות לשמים. הם ינסו להזהיר אחרים בעולם זה ולהעביר להם את רצון אלוהים. הם לא יהיו מוכנים להסתגל לרוח ולמנהגים של חסרי אלוהים, חייהם מלאי אמונה ומילותיהם ירשיעו את רשעים. עלייתו של חנוך לשמים לפני השמדת העולם במי המבול מסמלת את עלייתם של כל הצדיקים החיים לשמים, לפני שהאדמה כולה תושמד באש. הקדושים יזכו לתהילה בנוכחותם של אלה ששנאו אותם כיוון שהיו נאמנים לדיברות הנצחיות והצודקות של אלוהים. SRHeb 33.1