היסטורית הגאולה

פרק 7 - שת וחנוך

(בראשית ד’ 26,25 ה’ 24-18,8-3, אגרת יהודה 15,14)

שת היה בעל אישיות ראויה, והיה עליו לתפוס את מקומו של הבל הצדיק. אבל כבנו של אדם, הוא ירש מאביו תכונות טובות שעוברות מדור לדור לא יותר מאלה שרכש קין. כמו אחיו הגדול, שת נולד בחטא, אבל בזכות רחמיו של אלוהים הוא קיבל בכל ליבו את ההנחיות החכמות של אביו וכיבד את אלוהים בכנות, בעודו מציית לרצונו. הוא התנתק מכל צאצאיו הסוררים של קין ועמל כמו שהיה עומל הבל אם היה בחיים, בעודו שואף לשנות את דעתם של בני האדם ולגרום להם לכבד את אלוהים, בורא השמים, ולציית לו. SRHeb 31.1

חנוך היה אדם קדוש, שבפשטות לב כנה שירת את אלוהים. הוא ראה והבין את כל הרקב שפשה בבני האדם ובחר להתרחק מצאצאיו של קין, בהם היה נוזף על רשעותם. אז, כמו בכל התקופות האחרות, היו על פני האדמה אנשים שהאמינו באלוהים וצייתו לו. אבל עוולת הרשעים שכל הזמן גברה גרמה לחנוך סבל נפשי כה רב, עד שלא היה מסוגל לתקשר איתם כדרך שגרה. הוא חשש שחוסר אמון ודרך חייהם הרעה יכולים להשפיע על מחשבותיו, וכתוצאה מכך - להשפיע על יחסו לאלוהים, ואז הוא עלול לאבד את תחושת הכבוד ויראת השמים שחש נוכח אישיותו האדירה של אלוהים. מדי יום הייתה נשמתו מזדעזעת כשראה איך בני האדם, בחייהם הבלתי-מוסריים, בזים לסמכותו של אלוהים. לכן הוא נהג להישאר לבדו ולהקדיש את רוב זמנו למחשבותיו ולתפילות. הוא עמד על ברכיו מול הבורא ומחכה להתגלויות, והתפלל שיוכל להבין באופן העמוק ביותר את רצונו ולעשותו. אלוהים דיבר עם חנוך דרך מלאכיו, ואלה מסרו לו את כל הוראותיו של אלוהים. כך נודע לחנוך שאלוהים לא מתכוון לסבול לעד את חוסר כבוד של בני האדם המורדים בו, ושבכוונתו להשמיד את הדור החוטא הזה במימי המבול. SRHeb 31.2

גן העדן הנקי והטהור שממנו סולקו אבות אבותינו נשאר על פני האדמה על-פי רצונו של אלוהים, עד אשר החליט האל להשמיד את האדמה במבול. הבורא שתל את הגן ובירך אותו במיוחד, ולכן העלה אותו מהאדמה לשמים. גן עדן יחזור לאדמה נפלא עוד יותר משהיה בימי אדם. אלוהים רצה להשאיר על פני האדמה דגם מיוחד של יצירתו המושלמת שהחטא לא נגע בה. אלוהים גילה לחנוך את תוכנית ההצלה ופירט אותה עוד יותר, ובעזרת רוח הנבואה הראה את חייהם של כל הדורות שיחיו על פני האדמה אחר המבול. הוא הראה לו את כל המאורעות הגדולים ביותר שהיו קשורים לבואו השני של ישוע לאדמה ולסופו של העולם הזה (אגרת יהודה 14). SRHeb 31.3

חנוך דאג לגורל המתים. נראה לו שהצדיקים והרשעים גם יחד שבים לעפר, ובכך הכול נגמר. הוא לא הבין איך הצדיקים יכולים לחיות לאחר מותם. בחיזיון הנבואה שהיה לו, התגלה לו שבנו של אלוהים ימות כקורבן למען הצלתם של בני האדם. הוא ראה את בואו של המשיח על ענני השמים ואיתו צבא המלאכים, שיבוא להחזיר את החיים לצדיקים שמתו ולשחררם מקבריהם. הוא ראה גם את השחיתות המוסרית של העולם לפני בואו השני של המשיח לאדמה. עיניו ראו בני אדם מלאי תאווה, שחצנים הבוטחים רק בעצמם, שיתאחדו ויילחמו בחוקיו של אלוהים, בעודם מואסים בדמו ובזים לכפרה שעשה על הצלב. הוא גם ראה את הצדיקים שהיו עטורים בכבוד ובהדר, ואת הרשעים שהורחקו מפני אלוהים ואש בלעה אותם. SRHeb 31.4

בכנות ובדייקנות סיפר חנוך לבני האדם את כל אשר אלוהים גילה לו ברוח הנבואה. היו כאלה שהאמינו לדבריו, נטשו את חייהם הרשעים ובכבוד וביראת אלוהים עבדו את הבורא. SRHeb 32.1