היסטורית הגאולה

מראה מקיף של הקרב הגדול

מעל הכסא מופיע הצלב ומראה בלתי-רגיל נראה לעיני כול: אדם מפותה ונכשל עומד בראש השרשרת המגלה את כל תוכנית הגאולה. הנה לידתו הצנועה של המושיע, נעוריו אשר עברו בעוני ובצייתנות, טבילתו בנהר הירדן, הצום ופיתוי במדבר, השירות אשר העניק לאנושות - ברכות השמים הנשגבות ביותר, ימיו המלאים במעשי חנינה ואהבה לזולת, לילותיו - שעות של תפילה מתמדת בין ההרים הדוממים; והנה גם התחבולות שנרקמו נגדו שמקורן בקנאה ובשנאה, תשובתם של אנשים לנדיבותו, ייסוריו האיומים בגת-שמנים שנגרמו בשל הנטל קשה מנשוא שנטל על עצמו - חטאי העולם כולו. ועכשיו אנו רואים את הבגידה בו ואת הסגרתו לידי האספסוף האכזרי, את הנסיבות הנוראיות של אותו לילה מזוויע כשהוא, האסיר הנכנע, נעזב על-ידי תלמידיו, הובל ברחובות ירושלים תחת מטר המכות המזרזות של השומרים. הוא מובא אל חנן ונשפט בהיכל של הכוהן הגדול, לאחר מכן עומד מול הורדוס השפל והאכזר, באולם המשפטים של פילטוס: כאן, פגוע ומושפל, הוא שומע את גזר דינו. SRHeb 240.2

הסצנות האחרונות נחשפות לפני ההמון הלום התדהמה: הסובל הסובלני עולה על הר גולגולתא, והנה נסיך השמים נקשר אל הצלב, ובעודו אחוז ייסורי גסיסה, הכוהנים היהירים והאספסוף המלגלג בזים לו. חשיכה שאינה מן העולם הזה יורדת על פני האדמה אשר בטנה רועדת, סלעיה נשברים וקבריה נפתחים. זוהי שעת מותו של מושיע העולם. SRHeb 240.3

דבר אחד לא שונה בתצוגה המזעזעת ההיא. השטן, מלאכיו ונתיניו אינם מסוגלים להסב את עיניהם מן המראה שהוא ‘’פרי’‘ עבודתם. כל אחד מהם נזכר בחלקו במעשים המכאיבים הללו. כאן עומדים הורדוס אשר ציווה לטבוח את תינוקות בית לחם כדי להיפטר ממלך ישראל לעתיד, הרודיה, אישה נבזית, שעל ידיה דמו של יוחנן המטביל, פילטוס, שלא היה מסוגל לעמוד על דעתו ונכנע לרוח התקופה, החיילים שלא בחלו בלעג ובהתעללות, הכוהנים והשליטים שצעקו עם הקהל המטורף, “דמו עלינו ועל בנינו” - כל אחד ואחד מהם רואה עתה את גודל אשמתו. בזמן שהצדיקים מניחים את כתריהם לרגלי ישוע המשיח וקוראים, “הוא מת למעני”, הרשעים מנסים לשווא להתחבא מפניו מלאות ההוד האלוהי והזוהרות יותר מהשמש. SRHeb 240.4

בקרב המון הנגאלים נמצאים גם תלמידיו של ישוע: פאולוס הנועז, פטרוס הנלהב, יוחנן האהוב והאוהב, ושאר התלמידים ישרי-הלב. איתם ניצב צבא עצום של קדושים אשר איבדו את חייהם למען האמונה, ומחוץ לחומות העיר מחכים הרודפים, הכולאים ואלה שלקחו את חייהם. הנה נירון, מפלצת אכזרית ומרושעת, שעתה רואה את שמחתם ועליצותם של קורבנותיו לשעבר, אלה שלהם גרם עינויים קשים ובסבלם מצא סיפוק שטני. אמו אף היא כאן. פשעיו המזעזעים של הקיסר אשר ירש ממנה את חותם הרוע ובהתמכרות לתאוותיו השפלות לקח ממנה דוגמה, הם הפרי שהוליד חטאה. SRHeb 240.5

פה עומדים גם הכמרים והבישופים, אלה שקראו לעצמם נציגי ישוע המשיח ובאותה עת נקטו באמצעים הנלוזים ביותר - כליאה, עמודי תלייה ושריפה - כדי לשלוט בשכלם ונפשם של אנשי עם האלוהים. באותו המון נמצאים האפיפיורים שחטאו בחטא הגאווה, ובשינוי החוק הקדוש העמידו את עצמם מעל אלוהים עצמו. כמה שלא ירצו בכך, אבות הכנסייה בדויים האלה אינם יכולים להימנע ממתן דין וחשבון לאלוהים. מאוחר מדי נודע להם כי אלוהים היודע-כול מקנא לחוקו ואינו מותיר פשע אחד ללא עונש. עתה הם מבינים שעניינו של ישוע המשיח הוא אחד עם עניינו של העם אשר סבל למענו, ושומעים בתודעה מחודשת את מילותיו, “מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם” (מתי כ’’ה:40). SRHeb 241.1