היסטורית הגאולה

פרק 65 - הכתרתו של המשיח

משיח שב והופיע לעיניהם של אויביו. מעל העיר, על הבמה העשויה זהב ממורט, נמצא ‘’כסא רם ונשא’’. על הכסא יושב בן האלוהים וסביבו נתיני מלכות השמים. אין שפה המסוגלת לתאר את גדולתו ולא נוצר עוד כלי שבכוחו לצייר את כבוד האדון. הוא אפוף בתהילת אביו הנצחי. זוהר מדהים קורן ממנו וממלא את העיר כולה, מפעפע בין השערים וזורם על פני האדמה. SRHeb 239.1

קרוב לכס המלוכה עומדים אלה שהיו פעם קנאים בשירותם לשטן, אך עתה, כאוד שניצל מן הלהבה, הם הלכו אחרי מושיעם במסירות מלאה וחזקה. אחריהם ניצבים אלה שבין בגידה לשקר הצליחו להשיג שלמות נוצרית ולשמור על חוק האלוהים בעוד שאר העולם הנוצרי קרא לו חסר- תועלת, וכן מעונים בני תקופות שונות, אנשים שהקריבו את חייהם למען אמונתם. ומאחורי כל אלה אשר “המון רב אשר לא יכל איש למנותו מכל הגוים והמשפחות והעמים והלשנות ויעמדו לפני הכסא ולפני השה מלבשים שמלות לבנות וכפות תמרים בידיהם” (ההתגלות ז’:9). מלחמתם באה אל תומה, הם השיגו את ניצחונם. מרוצם היה קשה, אך הם זכו בפרס. כפות התמרים בידיהם מסמלות את הניצחון, ושמלותיהם הלבנות - את הצדק המושלם של ישוע המשיח, שעתה הם חולקים אותו עמו. SRHeb 239.2

אלה שנגאלו מתאחדים בשירת הלל לאלוהים והיא מהדהדת בחללי הרקיע, “הישועה לאלהינו הישב על הכסא ולשה!” (ההתגלות ז’:10). קולות המלאכים והשרפים מתחברים זה לזה והופכים למקהלת הערצה אחת גדולה. כאשר רואים הנגאלים את כוחו ואת זעמו של השטן, הם יודעים כי ללא תמיכתו של ישוע המשיח הם אינם מסוגלים לנצח. אין ולו אדם אחד בקהילה הזוהרת ההיא אשר מייחס לעצמו את הגאולה ואומר כי הניצחון הושג אך ורק בכוחו ובצדיקותו. דבר לא נאמר על מעשיהם ועל ניסיונם האישי. הם אינם חדלים לשיר, “הישועה לאלהינו... ולשה!” מילים אלה עוברות כחוט השני בהמנון שהם מזמרים. SRHeb 239.3

בנוכחות תושבי הארץ וילידי השמים נערכת הכתרה חגיגית של בן האלוהים. בעל כוח והוד נעלה, מלך המלכים מכריז את דינם של המורדים נגד שלטונו וניגש לשפוט את אלה שהפרו את חוקו ודיכאו את עמו. נביא אלוהים אומר, “וארא כסא לבן וגדול ואת הישב עליו אשר מפניו נסו ארץ ושמים ולא נמצא להם מקום: וארא את המתים הקטנים עם הגדלים עמדים לפני הכסא וספרים נפתחים ויפתח ספר אחר אשר הוא ספר החיים וישפטו המתים על פי הכתוב בספרים כמעשיהם” (ההתגלות כ’: 12-11). SRHeb 239.4

הספרים נפתחים. עיניו של ישוע מתבוננות אל תוך ליבם של הרשעים, מודעות לכל חטא שאלה ביצעו אי-פעם. עתה הם מבחינים בכל סטייה מן דרך הקודש והטהרה, בגאוותנותם ובמרדנותם שהביאום עד שחיללו את חוק אדוני. לפני עיניהם נחשפים הפיתויים המושחתים אליהם התמכרו ברדיפה אחר תענוגות, ברכות מעוותות, גלי חסד אלוהים שנשברו במגע עם ליבותיהם הקשוחים שלא ידעו חרטה - כל מעשי הפשע שלהם ככתובים באותיות של אש. SRHeb 240.1