היסטורית הגאולה

בישיבת המשפט האלוהי

כל הרשעים המואשמים בבגידה נגד שלטון השמים מועמדים עתה לדין האלוהי. אין להם סנגור ואין להם הצדקה. גזר דינם הוא המוות הנצחי. SRHeb 241.2

כעת נחשף לעיני כול כי גמול על החטא אינו עצמאות נשגבת וחיי נצח, אלא שיעבוד, ריקבון ומוות. הרשעים רואים מה הפסידו כתוצאה ממרידתם. הם דחו את התהילה הנעלה והנצחית שהשמים הציעוה, וכמה מיוחלת היא נראית להם עכשיו. “כל זה”, קורא הנופל, “יכול היה להיות שלי, אך בחרתי לזונחו. איזה סנוור! העדפתי קלון, ייאוש ואומללות על פני כבוד, אושר ושלום!” הם רואים כי הרחקתם מחצרות מלכות השמים מגיעה להם, ובצדק. הלא הוכיחו באורח חייהם כי אינם רוצים בישוע למלך עליהם? SRHeb 241.3

כמהופנטים מסתכלים הרשעים על הכתרתו של בן האלוהים. בידיו הם רואים את לוחות הברית הקדושה, עליהם כתובים החוקים שלהם התכחשו ואותם הפרו. בהיותם עדים לפרץ של התפעלות, הערצה והתלהבות בקרב הנגאלים, ובשומעם את צלילי הנגינה המדהימה הזורמים מתוך חצרות העיר, אף הם קוראים בקול אחד, “גדולים מעשיך ונפלאים יהוה אלהים צבאות, צדק ואמת דרכיך מלך הגוים!” (ההתגלות ט’’ו:3). הם נופלים ארצה ומשתחווים לפני שר החיים. SRHeb 241.4