היסטורית הגאולה

ההתנגדות

הכרזה על התאריך המדויק של בואו של ישוע המשיח עוררה התנגדות חריפה בקרב כל שכבות העם, החל משרתי אלוהים בהכנסייה עד לחוטא המועד ביותר. ‘’עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה’‘ - מילים אלה אמרו משרתי אלוהים הצבועים ולגלגנים חצופים. הם אטמו את אוזניהם משמוע את הפרשנות הברורה וההרמונית שנתנו המאמינים לכתבים, אשר הצביעו על תום המועדים המנובאים ועל הסימנים שהמשיח עצמו הצביע עליהם כעל האותות לבואו הקרוב. SRHeb 200.3

רבים אשר הצהירו על אהבתם למושיע הכריזו כי אינם מתנגדים לבשורה על הופעתו, אבל סירבו לקבל את הרעיון של תאריך ידוע וקבוע לכך. אלוהים רואה הכול ידע את ליבותיהם. לאמתו של דבר, הם לא רצו לשמוע על ביאתו של ישוע המשיח, שעמו יגיע גם יום הדין הגדול. כיוון שלא היו משרתים נאמנים של האל, הם ידעו כי מעשיהם לא יעמדו במשפטו של רואה-כל וחרדו מהפגישה עמו. כמו היהודים בעת בואו הראשון של ישוע, האנשים האלה לא היו מוכנים לקבל את פניו. השטן ומשרתיו צהלו ולעגו בפניהם של ישוע המשיח ומלאכיו, באמרם כי אהבתם של ילדי האלוהים כלפיו הייתה כה מעטה עד שהם לא רצו בחזרתו. SRHeb 200.4

שומרים בוגדניים עיכבו את התקדמותה של המטרה האלוהית. כאשר התעורר העם והחל לבקש להראות לו את הדרך לגאולה, עמדו מנהיגי השקר האלה בינו לבין האמת וניסו לשכך את חרדותיהם של אנשים באמצעות פרשנות מעוותת של דבר אלוהים. השטן עצמו ומשרתים נטולי אמונה התאחדו וקראו יחד ‘’שלום, שלום’‘ בעת אשר אלוהים לא אמר דבר על שלום. בדומה לפרושים בזמנו של ישוע, רבים סירבו לקבל את מלכות השמים ואף מנעו אפשרות זו מאחרים. דמם של נפשות אלו ידרשו מידיהם. SRHeb 200.5

כאשר הגיעה בשורת האמת, הראשונים שקיבלוה היו אנשים שפלי רוח ומשיחיים נאמנים. אלה אשר למדו את הבריתות בכוחות עצמם לא יכלו אלא לראות את חוסר-ההתאמה בין הנבואות הרשומות בספרי הקודש לבין הפירושים שהיו מקובלים בכנסייה. כאשר לא עמדו תחת השפעתם של משרתי הכנסייה המעוותים את האמת, אלא הסתמכו על חקירה עצמאית של הדברים הקדושים, כל שנדרש מהם בכדי להודות בסמכותה הקדושה של התורה האדוונטיסטית היה לערוך הקבלה בינה לבין כתבי הקודש. SRHeb 201.1

משיחיים רבים נרדפו על-ידי עמיתיהם דלא האמינו בבשורה. כמה מהם, על מנת לשמור על מקומם בקרב הכנסייה, העדיפו להחריש ולא להצהיר על אמונתם, אולם האחרים חשו כי נאמנותם לאלוהים אסרה עליהם להסתיר את האמתות אשר הפקיד האל בידיהם. על מאמינים רבים הוטל חרם הכנסייה רק כיוון שהצהירו על אמונתם בהופעתו של ישוע המשיח. הם, אשר סבלו רדיפות, מצאו נחמה בדברי הנביא, ‘’אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה ונראה בשמחתכם והם יבשו’‘ (ישעה ס’’ו:5). SRHeb 201.2

המלאכים צפו במלאכה שנעשתה בהתעניינות רבה וחיכו לראות את תוצאתה. כאשר הכנסיות כגוף אחד התכחשו לקבלת הבשורה המזהירה, המלאכים הסבו את פניהם העצובות מהן. אולם עדיין נותרו אנשים אשר לא הזדמן להם לבטא את יחסם אל האמת האדוונטיסטית. הם רומו על-ידי בני זוגם או בנות זוגם, על-ידי הוריהם או ילדיהם, ובכך הגיעו למסקנה כי אפילו האזנה לדברים שלימדו האדוונטיסטים היא חטא נורא. צווה על מלאכי אלוהים להשגיח על הנפשות האלו, כיוון שיגיע גם זמנן לקבל את האור הנשלח מכס אלוהים. SRHeb 201.3