היסטורית הגאולה

ההתעוררות הדתית הגדולה

בכל מקום נשמע קולה של העדות המזהיר באותה מידה את החוטאים, החילוניים והמאמינים בפני חרון אלוהים הקרב ובא. בדומה ליוחנן המטביל המבשר את בואו של ישוע, המטיפים הניחו גרזן על שורש העץ והמריצו את כולם להביא פרי ראוי לתשובה. פנייתם מלא חרדה ודאגה לאנושות היוותה ניגוד בולט להבטחות של שלום ובטחון שנישמעו בכנסיות. בשורתם קבשה את ליבם של אנשים SRHeb 199.3

עדויות ספרי הקודש, ישירות וברורות ומבורכות על-ידי רוח הקודש, נשאו משקל שכנוע כה רב עד שרק אחדים היו מסוגלים להיתנגד. חסידי הנצרות נפטרו מהרגשת הביטחון המדומה. הם הבחינו בכפירתם בדת ובחוסר האמונה, בחילוניותם, ביהירותם ובאנוכיותם. רבים חיפשו את אלוהים בכניעות ובחרטה. חיבתם שכוונה קודם לכן רק להבלי העולם הזה, כוונה כעת כלפי שמים. רוח הקודש נחה עליהם, והם בלב מרוכך ונכנע הצטרפו לקריאה, ‘’יראו את האלהים והבו לו כבוד כי באה עת משפטו’‘ (ההתגלות י’’ד:7). SRHeb 199.4

החוטאים, בעיניים מלאות דמעות, שאלו, ‘’מה עלינו לעשות למען נוכל להיגאל?’‘ הם אשר ניהלו חיים לא מוסריים ביקשו באותו רגע לחזור בתשובה. כל אלה אשר מצאו שלווה בישוע המשיח השתוקקו כי גם אחרים יקבלו את אותן ברכות. ליבותיהם של ההורים פנו אל ילדיהם, ליבותיהם של הילדים - להוריהם. נשבר המחסום של גאווה ויהירות. אנשים התוודו בכנות על מעשיהם, וכל אחד השקיע רבות כדי לקרב את קרוביו ויקיריו לגאולה. SRHeb 199.5

בכל מקום היו אנשים אשר פנו לאלוהים בתפילות חמות למען ישועת היקרים לבני הבית. אנשים נשארו ערים במשך הלילה והתפללו כי רצו להיות בטוחים שאלוהים סלח חטאיהם או על המרה של קרוביהם או שכניהם. האמונה הכנה והלוהטת הזו השיגה את מטרתה. אילו היו אנשי אלוהים של היום ממשיכים לפנות בהפצרה לאלוהים ולעלות את בקשות העקשות שלהם אל כס החסד - עד כמה עשיר יותר היה הניסיון הרוחני שלהם. אך כמה מעטים הם אלה אשר מתפללים בכנות ומתחרטים על חטאיהם! חדלה בנו האמונה החיה, ודבר זה עוצר אותנו מקבלת חסדו של מושיענו הנדיב והרחום. SRHeb 200.1

אנשים ממעמדות שונים התכנסו לפגישות של התנועה האדוונטיסטית. עשירים ועניים, רמי-מעלה ותושבים פשוטים - בכולם התעורר רצון לשמוע את התורה המלמדת על הופעתו השנייה של ישוע. אלוהים שמר על ריסון רוח ההתנגדות בה בעת שמשרתיו הסבירו את עקרונות אמונתם. לפעמים אלו היו אנשים חלשים, אך רוח הקודש הפכה את האמת בפיהם לחזקה. בכינוסים אלה הורגשה תמיד נוכחותם של מלאכי אלוהים, ויום אחר יום הצטרפו חסידים חדשים לזרם המאמינים. המונים רבים האזינו בנשימה עצורה לדברים כבדי המשקל. נדמה היה כי שמים וארץ שואפים זה לקראת זה. כוח האל התגלה באנשים מכל הגילאים - בצעירים, בבוגרים ובאנשים בגילאי העמידה. הם חזרו לבתיהם עם רוממות אלוהים בפיהם, וקולותיהם המשמחים זימרו בחלל הלילה הדומם. אין אדם אחד שנכח בכינוס שיכול היה לשכוח את אווירת התעניינות הרבה והתרוממות הרוחנית אשר שלטה במקום. SRHeb 200.2