אבות האומה ונביאי ישראל

12/75

מגדל בבל

פרק זה מבוסס על בראשית ט׳:25-27; יא׳:1-9

כדי לאכלס מחדש את הארץ השוממה, שהמבול טיהר לאחרונה משחיתותה המוסרית, אלוהים שימר משפחה אחת, את בני משפחת נח, שבאוזניו הכריז: ״ כי-אותך ראיתי צדיק לפני, בדור הזה.״ (בראשית ז:1). ואולם, שלושת בניו של נח פיתחו במהרה את אותם הבדלי אופי ניכרים שנגלו בקרב בני דור המבול. אופיים של צאצאי שם, חם ויפת, אשר אמורים להיות אבות האנושות, נגלה מראש באבותיהם. PP 88.1

נח, שדיבר אל בניו בהשראה אלוהית, חזה את ההיסטוריה של שלושת העמים הגדולים שייצאו משלושת אבות האנושות הללו. בדברו על צאצאי חם, תוך אזכור שמו של הבן ולאו דווקא של האב, הוא הכריז: ״ארור כנען: עבד עבדים, יהיה לאחיו.״ החטא המגונה שחם ביצע נגד אביו, הראה כי הוא חדל מזמן לכבד בליבו את אביו, והדבר העיד על אופיו השפל ועל חוסר יראת שמיים. אופי מושחת זה הונצח בכנען ובצאצאיו, שמעשי רשעותם הממושכים הביאו עליהם את חרון אפו של ה׳. PP 88.2

מצד שני, יראת הכבוד שהפגינו שם ויפת כלפי אביהם, ולפיכך כלפי מצוות ה׳, נשאה בחובה הבטחה לעתיד טוב יותר בעבור צאצאיהם. בנוגע לשני בניו אלה, נח הכריז: ״ברוך יהוה אלוהי שם; ויהי כנען, עבד למו. יפת אלוהים ליפת, וישכן באהלי- שם; ויהי כנען, עבד למו.״ משושלת שם יצמח העם הנבחר: עם הברית, וממנו ייצא הגואל המובטח. ה׳ היה אלוהיו של שם. מצאצאי שם יקומו אברהם ועם ישראל, שממנו יבוא המשיח. ״אשרי העם, שככה לו: אשרי העם, שיהוה אלוהיו.״ (תהילים קמד:15). על יפת נאמר: ״וישכן באהלי-שם״. צאצאיו של יפת יזכו ליטול חלק מיוחד בברכות הטמונות בבשורת המשיח. PP 88.3

צאצאי כנען הידרדרו לטקסים המבישים והמושחתים ביותר של עבודת האלילים. למרות שהקללה שהוטלה עליהם בנבואת נח דנה את גורלם לעבדות, עוכב גורל מר זה במשך מאות שנים. אלוהים נשא באורך רוח את שחיתותם וכפירתם, עד שהם חצו את גבולות סבלנותו. או-אז הם ירדו מנכסיהם, השתעבדו לצאצאי שם ויפת והפכו עבדים נרצעים. PP 88.4

נבואת נח לא הייתה נבואת זעם שגינתה את בניו באופן שרירותי ואף לא הכרזה על הענקת חסד או יחס מיוחד. היא לא חרצה את אופיים של בניו ולא חרצה את גורלם. ואולם, היא חזתה את ההשלכות שיהיו לאורח החיים שכל אחד ואחד מהם בחר בו ולאופי שהם גיבשו. היא ביטאה את תכליתו של אלוהים בעבורם ובעבור צאצאיהם לאור אופיים והתנהגותם. לכן, מעשי בנים סימן לאבות, דהיינו, הבנים ממשיכים את חטאי אבותיהם, וחטאים אלו עוברים מדור לדור. וכך, התנהגותו השפלה של חם וחוסר יראת הכבוד שהפגין הועתקו לאצאצאיו, והמיטו עליהם קללת דורות. וחוטא אחד יאבד טובה הרבה: (קהלת ט׳:18) PP 89.1

מצד שני, מה רב היה הגמול ששם זכה לקבל בשל הכבוד שרחש לאביו; איזו שושלת מזהירה של אנשים יראי אלוהים תקום מצאצאיו! ״יודע יהוה ימי תמימם... וזרעו, לברכה.״ (תהילים לז:18, 26). ״וידעת, כי-יהוה אלוהיך הוא האלוהים: האל, הנאמן - שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותו, לאלף דור.״ (דברים ז:9). PP 89.2

במשך זמן-מה המשיכו צאצאי נוח להתגורר בין ההרים שעליהם נחה התיבה. כאשר הלך מספרם וגדל, הביאה כפירתם לידי פילוג. אלה מהם שחפצו לשכוח את בוראם ולנתק את מוסרות מצוותיו, הוטרדו מן התורה ומן המופת של מיודעיהם יראי האלוהים, ומקץ זמן קצר גמרו אומר בנפשם להיפרד מעובדי ה׳. לפיכך, הם נסעו והגיעו לשנער, ששכנה על גדות נהר פרת. הקרקע הפורייה ויופיו של המקום משכו את ליבם, ולכן הם החליטו לקבוע את ביתם על מישור זה. PP 89.3

כאן הם החליטו להקים עיר, ובתוכה מגדל שיתנשא לגובה כביר כל כך, שיהפוך אותו לפלא בכל העולם. יוזמה זו נועדה למנוע מבני האדם להתפזר על פני תבל ולהקים מושבות בחוץ לארץ. אלוהים ציווה על בני האדם לפוץ לכל קצווי התבל, למלא את הארץ ולמשול בה. ואולם, האנשים שהקימו את מגדל בבל החליטו לשמור על אחדות קהילתם, שתפעל מעתה ואילך כגוף אחד, ולהקים ממלכה שתחבוק בסופו של דבר את העולם כולו. וכך, העיר שהם ייסדו תהפוך לבירת האימפריה העולמית, פארה ותהילתה יהפכו לשם דבר, היא תזכה לכבוד ולהערצת העולם ותביא פרסום ותהילה למייסדיה. המגדל המפואר שראשו הגיע השמיימה, יועד לשמש אנדרטה לכוחם ולחוכמתם של מקימיו, שתנציח את תהילתם לדורי דורות. PP 89.4

תושבי הבקעה בארץ שנער הטילו ספק בברית שכרת אלוהים עם כל חי, וסרבו להאמין להבטחתו שלא להביא שוב מבול על פני האדמה. רבים מהם התכחשו לקיומו של אלוהים, וייחסו את התרחשות המבול לפעולתם של כוחות הטבע. אחרים האמינו בישות עילאית, אשר השמידה את העולם שהיה קיים טרם המבול; ליבותיהם התקוממו במרי נגד האל, ממש כמו ליבו של קין. אחת המטרות שעמדה נגד עיניהם בבניית המגדל הייתה להבטיח את ביטחונם ושלומם במקרה של מבול נוסף. ככל שהמגדל יינשא לגובה רב יותר מגובה המפלס שאליו הגיעו מי המבול, כך תרחק מהם הסכנה. ככל שראשו של המגדל יהיה גבוה יותר בשמיים, הם יגיעו לעננים ויוכלו לברר את הגורם למבול. המבצע כולו נועד לרומם עוד יותר את גאוותם של מתכנניו, לפרסם את שמם בכל העולם ובכל הדורות, ולגרום לדורות הבאים להפנות עורף לאלוהים ולנהות אחר אלילים. PP 89.5

לאחר שבניית המגדל הושלמה חלקית, נכנסו הבונים לגור בחלק ממנו; דירות אחרות במגדל, שרוהטו וקושטו בפאר רב, הוקודשו לאליליהם. הם ששו בהצלחתם, היללו את אלוהי הזהב והכסף שלהם, והתקוממו נגד אדון העולם והשמיים. לפתע, עבודת הבנייה שעד כה התקדמה יפה הופסקה באחת. מלאכי ה׳ נשלחו לשים לאל את תוכניתם של הבונים. המגדל כבר התנשא לגובה רב, ומן הבונים שעבדו בקצה המגדל נבצר לתקשר ישירות עם הבונים שעבדו בבסיסו; לפיכך, הוצבו אנשים בנקודות שונות במגדל כדי לקבל ולהעביר מסרים בין הפועלים שנמצאים מתחתם ומעליהם, עם בקשות לחומרים הדרושים לצורכי הבנייה או הוראות בנוגע לעבודה. בשעה שמסרים אלו הועברו מפה לפה, לפתע נתבלבלה לשונם, וכל אחד מהם דיבר בשפה אחרת. בדרך זו, הגיעה דרישה לחומר שאיש לא ביקש, וחולקו הוראות שהיו לעיתים קרובות ההפך הגמור מן ההוראות שניתנו. כתוצאה מכך שררו בלבול ואימה בקרבם. כל העבודה הופסקה. מעתה ואילך נבצר מהם לעבוד יחדיו בתיאום ובשיתוף פעולה. הבונים לא הצליחו כלל להסביר את פשרן של אי ההבנות המוזרות שנתגלעו ביניהם, וברוב זעמם ואכזבתם החלו לנזוף זה בזה. הברית שהייתה ביניהם הופרה והסתיימה בריב ובשפיכות דמים. ברקים מן השמיים, שהעידו על חוסר שביעות רצונו של ה׳, פגעו בחלקו העליון של המגדל והטיחו אותו אל הקרקע. עתה, בני האדם יכלו לראות שיש אלוהים בשמיים. PP 90.1

עד לאותה עת דיברו כל בני האדם בלשון אחת. עתה, אנשים שהצליחו להבין את שפת רעיהם חברו לקבוצות; חלקן פנו לדרך אחת, וחלקן לאחרת. ככתוב: ״ומשם הפיצם יהוה, על-פני כל-הארץ.״ פיזורם של בני האדם היה דרכו של ה׳ לאכלס את הארץ, וכך התגשמה תכליתו של ה׳ על ידי אותם האמצעים שבני האדם נקטו כדי למנוע את התגשמותה. PP 90.2

איזה אובדן רב נחלו אותם אנשים שהתקוממו נגד אלוהים! תכליתו של ה׳ הייתה שבני האדם יפוצו בכל קצווי התבל, ויקימו אומות שונות שתישאנה עימן את הידע על רצון האל, כדי שאורה של האמת יזהר תמיד בקרב הדורות הבאים. נח, מטיף הצדקה המסור, הוסיף לחיות במשך שלוש מאות וחמישים שנים לאחר המבול, שם חי במשך חמש מאות שנים נוספות. וכך, לצאצאיהם ניתנה הזדמנות להתוודע למצוות האל, ולשמוע את תולדות מעורבותו של ה׳ בחיי אבותיהם. אך הם לא היו מוכנים להקשיב לאמיתות הללו, שקשה לקבלן; לא הייתה בהם שום תשוקה להחזיק בידע על ה׳; ומשום ששפתם נתבלבלה, הם נותרו במידה רבה מחוץ להשפעתם של אותם אנשים שיכלו להעניק להם את האור. PP 90.3

מקימיו של מגדל בבל התמכרו עתה לרוח של התמרמרות נגד ה׳. במקום לזכור בהכרת תודה את חסדו של ה׳ לאדם הראשון, ואת הברית רבת החסד שכרת עם נוח, הם הלינו על ידו הקשה של ה׳, שגירש את אדם וחווה מגן עדן והחריב את העולם במבול. ואולם, בשעה שרטנו נגד ה׳ וראו בו שליט הפועל ביד חזקה ושרירותית, הם קיבלו עליהם את עולו של השליט העריץ ביותר. השטן ביקש לבזות את המנחות והקורבנות שהיוו אותות מבשרים למותו של המשיח; כאשר עבודת האלילים האפילה על שכלם של בני האדם, השטן הדריך אותם להקריב קורבנות מזויפים, היינו, להעלות את ילדיהם קורבן על מזבח אליליהם. כשבני האדם הפנו עורף לאלוהים, הם החליפו את מידותיו של הקדוש ברוך הוא - צדק, צדקה ואהבה, בדיכוי, חמס ורשע. PP 91.1

אנשי בבל היו נחושים בדעתם להקים שלטון שלא יהיה תלוי באלוהים. אנשים אחדים שחיו בקרבם היו יראי אלוהים, אך גם הם הלכו שולל אחרי טענותיהם של הכופרים ונמשכו לתוכניותיהם. הקדוש ברוך-הוא עיכב את משפטיו למען אותם יראי ה׳, וחנן אותם בזמן נוסף כדי שיחשפו את אופיים האמיתי של הכופרים. בשעה שכל זה התרחש, עשו בני האלוהים כל מאמץ להניאם מתוכניתם. ואולם, הם היו תמימי דעים ונחושים לצאת נגד השמיים. לו המשיכו במעשיהם ללא רסן, היו מערערים את היסודות המוסריים של העולם - שהיה אז בחיתוליו. הברית ששררה ביניהם הושתתה על מרי - הייתה זו ממלכה שיוסדה כדי לרומם את עצמה; ממלכה שלא חלקה כבוד לאלוהים ולא חפצה בשלטונו. לו הורשתה ברית זו להתקיים, היה עולה כוח רב עוצמה לשלטון, במטרה להצמית לעד את הצדק, השלום, האושר והביטחון מעל פני האדמה. משום שמצוות ה׳ הן קדושות וישרות, ככתוב: ״התורה קדושה, והדבר הוא קדוש וישר וטוב״ (אל הרומיים ז:12), ביקשו בני האדם להחליפן בחוקים שיהלמו את מטרותיהם, אשר נבעו מלב אנוכי ואכזר. PP 91.2

יראי ה׳ זעקו אל אלוהים והתחננו להתערבותו. ״וירד יהוה לראות את-העיר ואת- המגדל, אשר בנו בני האדם.״ הקדוש ברוך-הוא הפר ברחמיו את תוכניתם של בוני המגדל, מוטט אותו ושם קץ למפעל שהעיד על התרסתם. בחסדו, בלל ה׳ את שפתם, ובכך בלם את תוכניות המרי שלהם. אלוהים נושא באורך רוח את עיקשותם של בני האדם, ומעניק להם שפע של הזדמנויות לחזור בתשובה. ואולם, הוא הבחין בתוכניותיהם ובתחבולותיהם, שתכליתן להתקומם נגד מרותה של תורתו הישרה והקדושה. מעת לעת, היד הנעלמה, האוחזת בשרביט השלטון, מושיטה את ידה כדי לרסן את הרשע. אז ניתנת לעולם ראיה שאין לטעות בה, כי בורא היקום, האל האחד, האינסופי בחכמתו, אהבתו וצדיקותו, הוא השליט העליון המושל בשמיים ובארץ, וכי איש אינו יכול לקרוא תגר על סמכותו ולהפר את מצוותיו מבלי להסתכן בעונש. PP 91.3

תוכניותיהם של בוני מגדל בבל הופרו והסתיימו בתבוסה וקלון. מצבת הזיכרון לגאוותם הפכה אנדרטה לסכלותם. ואף על פי כן, בני האדם מתמידים ללכת באותה הדרך, וממשיכים להסתמך על עצמם ולדחות את תורת ה׳. זוהי אותה השיטה שהשטן ניסה ליישם בשמיים; זהו העיקרון שהנחה את קין כאשר העלה את מנחתו לה׳. PP 91.4

גם בימינו ישנם בוני מגדלים. הכופרים בונים את התיאוריות שלהם על יסוד מסקנותיו המשוערות של המדע, ודוחים את דבר ה׳ שנגלה לאנושות. הם מרהיבים עוז לחרוץ דין על שלטון הצדק של אלוהים; הם בזים לתורתו ומתפארים בכוחה של התבונה האנושית. שכן, ״על־כן מלא לב בני-האדם, בהם לעשות רע.״ (קהלת ח:11). PP 92.1

בקרב המאמינים המצהירים על עצמם כמשיחיים, רבים מתרחקים מן התורה המפורשת של כתבי הקודש, וממציאים אמונה המעוגנת בהשערות אנושיות ובסיפורי בדים משעשעים; הם מצביעים על המגדל המילולי והשכלי שהקימו, בתור הדרך שדרכה ניתן לטפס השמיימה. PP 92.2

הם מתפארים בתיאוריות צחות לשון, על פיהן ניתן להיוושע ללא ציות לה׳, ולכן החוטאים לא ימותו. אך רק אם אלו המתיימרים להיות תלמידי המשיח יקבלו את אמות המידה של האלוהים - אז תשרור ביניהם אחדות. אך כל עוד מרוממת חוכמת האדם מעל לדבר אלוהים הקדוש, ישררו מחלוקות וריבים בקרבם. הבלבול השורר כיום בשל הכתות השונות ועיקרי האמונה הסותרים מוצג, ובצדק, במונח ״בבל״, המוזכר בנבואת ספר ההתגלות (יד:8, יח:2), ומתייחס לקהילות אחרית הימים שיאהבו וייתלו בעולם הזה. PP 92.3

רבים מבקשים ליצור לעצמם גן עדן באמצעות צבירת רכוש ועוצמה. על אנשים כאלה נאמר, ״ימיקו וידברו ברע עושק; ממרום ידברו.״ (תהילים עג:8). הם רומסים ברגל גסה את זכויות האדם ומתעלמים משלטון ה׳. בעלי הגאווה עשויים להחזיק בשררה במשך זמן־מה ולהצליח בכל מעשיהם; ואולם, בסוף הם ינחלו אך ורק אכזבה ואומללות. PP 92.4

עת החקירה והדרישה של ה׳ ממשמשת ובאה. האל העליון יירד מן השמיים כדי לראות את הדברים שבני האדם הקימו. ריבונותו וגבורתו ייגלו לעיני כול, בעוד שמעשי הגאווה האנושית יימוטו. ״משמים, הביט יהוה; ראה, את־כל־בני האדם. ממכון־שבתו השגיח - אל כל־יושבי הארץ. יהוה, הפיר עצת-גוים; הניא, מחשבות עמים. עצת יהוה, לעולם תעמוד; מחשבות לבו, לדור ודור.״ (תהילים לג:14,13, 10, 11) PP 92.5