היסטורית הגאולה

פרק 34 - נאמנות לאלוהים במהלך רדיפות

(מעשי השליחים ה’:42-12)

השליחים המשיכו ביתר-שאת במעשי החמלה, בריפוי החולים, ובתוך כך הצהירו על המושיע שנצלב וקם לתחייה והטיפו בשמו. רבים הסתפחו לכנסייה על-ידי טבילה אך לא הצטרפו לאלו אשר לא היו מאוחדים בלבם ובנפשם עם המאמינים בישוע . המונים נקבצו בירושלים, מביאים איתם את החולים ואת אלו אשר היו אחוזים ברוחות טמאות. סובלים רבים הונחו במיטות ברחובות על מנת שירפאו מצלם של פטרוס או יוחנן העוברים על ידם. כוחו של המושיע שקם לתחייה אכן היה בשליחים, והם עשו בו אותות ומופתים ובכך הגדילו את מספרם של מאמינים במשיח. כל זה הדאיג במידה רבה את הכוהנים ואת ראשי העם, במיוחד את אלה אשר השתייכו לצדוקים. הם הבינו היטב כי אם יניחו לשליחים להצהיר על תחייתו של המושיע ולעשות נסים בשמו, תורתם המלמדת כי אין תחייה מהמתים תידחה ואנשים יחדלו להצטרף לכיתתם הפרושים ראו שהכרזתם על ישוע ועל תחייתו מערערת את טקסים של יהודים וגורמת לטקס הקרבת הקורבנות להיוותר חסר ערך. SRHeb 132.1

עד כה כל הניסיונות לדכא את התורה החדשה הזו נכשלו, ועתה היו הצדוקים והפרושים נחושים בדעתם לשים קץ להתרגשות בקרב העם. SRHeb 132.2