היסטורית הגאולה

118/231

פרק 30 - תחייתו של ישוע

בשבת, כאשר שכב ישוע מלך התהילה, בקבר, תלמידיו נחו, על-פי המצוות, והתאבלו על אלוהים. עם רדת הלילה הונחו החיילים לשמור על מקום קבורתו של המשיח. בזמן זה ריחפו מלאכים בשמים, מעל המקום הקדוש הזה. הלילה עבר באטיות, ובטרם זרחה החמה ידעו המלאכים ששמרו על הקבר שעוד מעט ויבוא הרגע שבו בנו האהוב של אלוהים השליט האהוב שלהם, יצא מהקבר נרגשים הם חיכו לשעת תהילתו. SRHeb 120.1

כרוב רב-עוצמה ירד במהירות מהשמים. פניו היו בהירות כברק ובגדיו לבנים כשלג. האור שנבע ממנו פיזר את החשכה וגרם למלאכים הרעים שהקיפו את הקבר בטענה שגופו של ישוע שייך להם, לברוח. הם נמלטו באימה מאורו ומהדרו. אחד ממלאכי השמים שהביט בהשפלתו של ישוע והגן על קברו, הצטרף לכרוב האדיר הזה, ויחד הם ירדו אל הקבר. האדמה החלה לרעוד. כשהתקרבו עוד, רעידת אדמה חזקה התרחשה. SRHeb 120.2

אימה נפלה על השומרים הרומים. לאן נעלמו כוחותיהם ואומץ ליבם? הם כבר לא חשבו על חובתם כלוחמים, או על כך שהתלמידים יבואו ויגנבו את גופו של ישוע שעליו הם הגנו. כשאורם של המלאכים האיר את המקום הזה, בהיר יותר מאור השמש, החיילים הרומים נפלו ארצה כמתים. אחד מהמלאכים ניגש אל האבן הענקית שהסתירה את הכניסה לקבר, גלגל אותה הצידה והתיישב עליה. האחר ניכנס אל הקבר והתיר את הבד שעל ראשו של ישוע. SRHeb 120.3