היסטורית הגאולה

ההוראה האחרונה לישראל

בני העם נאספו ובאו לפני משה, והוא קרא בפניהם את המאורעות של חייו מהספר שכתב. הוא קרא לעברים את כל ההבטחות שאותן אלוהים הבטיח להגשים, אם הם יצייתו לו, ואת כל הקללות שהוא ישלח להם, אם יסרבו לציית לו. SRHeb 91.3

משה סיפר לעברים שבגלל המרד שלהם הבורא רצה להשמיד את כל העם, אבל הוא, משה, שכנע אותו בלהט, בכל פעם מחדש, לסלוח להם, ואלוהים כל פעם סלח להם בליבו הרחב. הוא הזכיר להם את כל מעשי-הפלא שאותם אלוהים עשה לפני פרעה ובכל ארץ מצרים, ואמר, “כי עיניכם הראת, את-כל-מעשה יהוה הגדל, אשר, עשה. ושמרתם, את-כל- המצוה, אשר אנכי מצוך, היום--למען תחזקו, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר אתם עברים שמה, לרשתה.”(דבקים, י”א:8,7). SRHeb 91.4

במיוחד הקפיד משה להזהיר את בני ישראל לא לעבוד אלילים בשום פנים ואופן. הוא ביקש מהם בלהט לציית לעשרת דיברות. אם יצייתו לאלוהים בנאמנות ויאהבו אותו הוא ייתן להם גשמים בזמן שבזמן, שדותיהם יניבו פירות, והבקר ירבה ויפרוץ. הם ייהנו מזכויות-יתר נהדרות ויגברו על כל אויביהם. SRHeb 91.5

משה הזכיר לעם את כל הוראותיו ומצוותיו של אלוהים. הוא הבין שזו הזדמנותו האחרונה לפנות אליהם. אז סיים את עבודתו על הספר שבו היו כתובים כל החוקים וכל הדיברות שאלוהים אמר לו, והוסיף ותיאר בו גם את טקס העלאת הקורבן. הוא מסר את הספר לכוהנים וביקש מהם לשמור אותו ליד ארון הברית, כיוון שהאל הגן תמיד על התיבה הקדושה. על ספרו הזה של משה צריך היה לשמור, כדי שבעתיד יוכלו השופטים בני ישראל לפנות אליו בשעת הצורך. בני אדם טועים לעתים קרובות מסרסים את דרישותיו של אלוהים ושואפים לאחד אותן עם צורכיהם ומושגיהם. בשל כך חשוב מאוד היה לשמור את סיפרו של משה במקום הקדוש ביותר, כדי שתמיד אפשר יהיה לפנות אליו. SRHeb 91.6

משה סיים את הוראותיו האחרונות לעם בפנייה נבואית חזקה. היא הייתה נוגעת ללב ורבת-ביטוי. הוא בירך כל שבט של בני-ישראל, מבורך על-ידי אלוהים. בדבריו האחרונים הוא הדגיש את גדולתו של הבורא ואת גדולותיהם של בני ישראל בתור העם הנבחר, וכתב שכך יהיה תמיד אם העברים יצייתו לאלוהים וייסמכו על כוחותיו. SRHeb 92.1