היסטורית הגאולה

בחזרה למדבר

אלוהים ציווה על בני ישראל לשוב ולחזור למדבר, לים הסוף. הם עמדו בגבולות הארץ הנהדרת והמובטחת, אבל בגלל התנגדותם והתנהגותם הנלוזה נמנע מהם חסדו של אלוהים. אם היו ממשיכים בדרכם כשרק קיבלו את הודעתם של כלב ויהושע בן-נון, היה אלוהים נותן להם את ארץ כנען. אבל הם לא האמינו לבוראם והפגינו חוצפה נוראית שהביאה לגזר-דינו של אלוהים. זה קבע שאף אחד מהם לא ייכנס לארץ המובטחת לעולם. בכך שהחזיר את בני ישראל למדבר הביע אלוהים את טוב ליבו וחסדו כלפיהם, כיוון שהעמלקים והכנענים כבר התכוונו לצאת ולהילחם בהם בעוד הם עסוקים בתלונות ובטענות.”וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרן לאמר. עד-מתי, לערה הרעה הזאת, אשר המה מלינים, עלי; את-תלנות בני ישראל, SRHeb 87.1

אשר המה מלינים עלי-- שמעתי.” אלוהים ציווה על משה ואהרון לומר לעם שיעשה כבקשתם. “לו-מתנו בארץ מצרים, או במדבר הזה”, אמרו בני ישראל. ואלוהים החליט לקיים את בקשתם כלשונה. הוא ציווה להודיע להם שכל אלה מביניהם שגילם עשרים שנה ומעלה ימותו במדבר, כיוון שהם מתמרמרים כלפי אלוהים ומורדים נגדו. רק כלב ויהושע בן-נון היו יוצאי-דופן. להם אלוהים הבטיח שייכנסו לארץ כנען. “וטפכם-- אשר אמרתם, לבז יהיה: והביאתי אתם-- וידעו את-הארץ, אשר מאסתם בה.” SRHeb 87.2

אלוהים הכריז שבני ישראל ינדדו במדבר במשך ארבעים שנה, כעונש על כך שהוריהם לא האמינו לו, עד שכל דור ההורים ימות במדבר. באופן כזה, יהיה עליהם לסבול ארבעים שנה את התוצאות של חוסר אמונם. ארבעים שנה - כזמן שבו בדקו המרגלים הארץ - יום לכל שנה. “לכל- העדה הרעה הזאת, הנועלים עלי.” הם אמורים היו להבין שאלוהים ישנה את כוונותיו כלפיהם בשל מרידתם ועבודת האלילים שלהם. לכלב וליהושע בן- נון הבטיח אלוהים גמול, שלא כמו לכל שאר בני ישראל שברכה והגנה אלוהיות נשללו מהם כעת. SRHeb 87.3