היסטורית הגאולה

54/231

שיעור לזמננו

חוסר האמון וטענותיהם של בני ישראל דומים למצבו של העם האלוהי בימינו. בני אדם רבים, כשהם מביטים אל העבר, מתפלאים מחוסר האמונה ומחוסר שביעות רצונם של בני ישראל, אף-על-פי שאלוהים עשה כל-כך הרבה למענם והביא הוכחות לאהבתו אליהם. המאמינים של ימינו חושבים שהם עצמם לא היו נוהגים כך, בחוסר כבוד ובכפיות תודה, אבל ישנם גם כאלה חושבים כך ובכל זאת באותו זמן רוטנים מתלוננים על דברים שאינם משמעותיים כלל. הם אינם מכירים את עצמם. אלוהים בוחן את אמונתם לעתים קרובות, אבל הם אינם עומדים במבחן, בדיוק כמו בני ישראל הקדומים. SRHeb 71.1

אף שהצרכים של רוב בני האדם בימינו מסופקים, הם חוששים להפקיד את עתידם בידיו של אלוהים, ולכן מביעים את חוסר אמונם ומתייאשים. הם פוחדים שהמחסור יגיע לפתחם. אחרים דואגים שילדיהם ייתקלו במצבי מחסור. אנשים אלה דוחים את המבחן של אלוהים, כשהוא בודק את אמונתם ואהבתם וגורם להם להיתקל במחסור ובבעיות. הם מתלוננים על אשר אלוהים עושה כדי להפוך אותם לטהורים. ואז מתברר, שאהבתם אינה מושלמת דייה כדי להתגבר על הכול. SRHeb 71.2

אמונתו של העם האלוהי אמורה להיות חזקה, פעילה ואיתנה - אלה התכונות שאלוהים רוצה לראות אצלנו. רק זה שמאמין, יכול לומר, “תברכי, נפשי, את אלהים, וכל קרביי - את שמו הקדוש”. SRHeb 71.3

הכחשה עצמית נחשבת בעיני רבים לסבל אמיתי. יש כאלה הנוהגים בסבלנות ובסלחנות כלפי יצריהם המושחתים, אך הגבלתו של תיאבון לא בריא יכולה להביא לכך, שמספר רב של אלה שקוראים לעצמם נוצרים יחשבו שדיאטה רגילה היא רעב. אנשים אלה, כמו גם בני ישראל, יעדיפו עבדות, מחלות גוף ואפילו מוות, רק שיהיו להם סירים מלאים בשר. מים ולחם היה כל שהובטח לבני העם הנבחר בזמנים הקשים. SRHeb 71.4