היסטורית הגאולה

חוסר ביטחונו של אברהם בהבטחות אלוהים

אחרי שאברהם ולוט התנתקו זה מזה אמר אלוהים לאברהם, “שא נא עיניך וראה, מן-המקום אשר-אתה שם--צפ נה ונגבה, וקדמה וימה... ושמתי את-זרעך, כעפר הארץ: אשר אם-יוכל איש, למנות את-עפר הארץ--גם-זרעך, ימנה.” “היה דבר-יהוה אל-אברם, במחזה, לאמ ר: אל-תירא אברם, אנ כי מגן לך--שכרך, הרבה מא ד. ... וי אמר אברם--הן לי, ל א נתתה זרע; והנה בן-ביתי, יורש א תי.” SRHeb 42.5

אברהם היה חשוך בנים, ולכן תחילה חשב שעבדו הנאמן אליעזר יהיה לו כבן מאומץ וכיורש. אבל אלוהים גילה לו שהעבד לא יהיה כבנו וכיורשו, אלא יהיה לו בן שלו. “ויוצא א תו החוצה, וי אמר הבט-נא השמימה וספ ר הכוכבים-- אם-תוכל, לספ ר א תם; וי אמר לו, כ ה יהיה זרעך.” SRHeb 43.1

אם רק היו אברהם ואשתו שרה מחכים להגשמת הבטחתו של אלוהים, בעודם מאמינים בה בכנות, היו יכולים למנוע אסון גדול. הם האמינו שהכול יקרה בדיוק כך, כפי שאלוהים הבטיח, אבל לא יכלו להאמין ששרה, שהייתה כבר מבוגרת מאוד, תוכל ללדת בן. בעודה מנסה להגשים את הבטחתו של אלוהים, הציעה שרה את תוכניתה. היא שכנעה את אברהם לשאת את הגר, שפחתו. אמונתם וביטחונם של אברהם ושרה בהבטחותיו של אל שדי לא היו מספיקים. אלוהים רצה להעמיד את אברהם בניסיון ולראות עד כמה הוא חזק באמונתו. אברהם לא עמד בניסיון של אמונתו בכוח האלוהי האינסופי, נשא את הגר לאישה ובכך גרם לייסורי נפש רבים לו ולשרה. SRHeb 43.2