היסטורית הגאולה

פרק 9 - מגדל בבל

(בראשיתי”א: 9-1)

עד מהרה החלו חלק מצאצאיו של נוח לסגת מן העקרונות המוסריים של אלוהים. היו כאלה שזכרו את בוראם, כמו נוח, ואחרים שהיו תוקפניים וספקניים. דעות רבות ושונות זו מזו הועלו בקשר למבול. מספר מסוים של אנשים שלא האמינו בקיומו של אלוהים חשבו שהמבול הוא אסון טבע. אחרים האמינו שקיים אלוהים, והוא זה ששלח את המבול להשמיד את בני האדם הסוררים. אנשים שלא האמינו באל היו מלאים רוח מרדנות, דעתם, כמו זו של קין, הייתה להתנגד לרצון אלוהים בשל העובדה שהוא השמיד את בני האדם וקילל את האדמה, בפעם השלישית, במי המבול. אלה שנטשו את דרכו של אלוהים הרגישו בכל יום שדבריהם וחייהם הטהורים של אוהבי אלוהים הם רק תוכחה לחייהם מלאי החטא. הרשעים התייעצו זה עם זה והחליטו להתנתק מנאמני אלוהים, כדי שחייהם הטהורים של המאמינים לא יפריעו לחייהם המושחתים. הם יצאו לדרך, וכעבור זמן מה מצאו שפלה רחבה שבה החליטו להישאר ולהתגורר. הם בנו לעצמם עיר ובה ביקשו להקים מגדל ענק, שראשו בשמים, כדי לחיות בו ולא להחליף בעתיד את מקום מגוריהם. SRHeb 40.1

אנשים אלו חשבו שבמקרה של מבול נוסף יוכלו להינצל במגדל הענק הזה, שגובהו יהיה רב הרבה יותר מקו המים בזמן המבול. במקרה כזה הם יזכו לתהילה ולכבוד מכל העולם וישלטו בו ובבני האדם האחרים כאלים. הם חשבו שהמגדל יוכל להנציח את שמותיהם של אלה שבנו אותו, וכך תוסח תשומת ליבם של בני האדם מאלוהים והם יתאחדו איתם ויצטרפו לעבודת אלילים. אנשים אלה החלו להתגורר במגדל עוד לפני שסיימו את בנייתו. כל החדרים היו מרוהטים היטב, מקושטים ומוקדשים לאלילים. אלה שלא האמינו באלוהים דמיינו שאם המגדל יגיע עד לשמים, הם יוכלו להבין את הסיבות שבגללן היה המבול. SRHeb 41.1

בעודם מתנגדים לאלוהים הם רוממו את עצמם. אבל האל לא הניח להם לסיים את מלאכתם. המגדל היה די גבוה כשאלוהים שלח שני מלאכים כדי שיפריעו לבני האדם לממש את כוונותיהם. בכל קומה מקומות המגדל נמצאו אנשים שאספו את כל הבקשות לחומר הבנייה והעבירו אותן מטה: הראשון העביר לשני, השני לשלישי, וכך עד שהודעה הגיעה ארצה. המלאכים ערבבו את השפות השונות בהן דיברו האנשים, וכאשר הודעה כלשהיא הגיעה מטה, הייתה משמעותה שונה מזו שנאמרה מראש. האנשים העובדים על האדמה קיבלו את ההודעה, אך שלחו מעלה חומר אחר לגמרי מזה שהתבקש. כשהחומרי הבנייה העלו לבסוף בקושי רב למעלה, התברר שהם אינם מתאימים כלל, ושוב נשלחה בקשה אחרת מטה. עצובים וכועסים החלו אותם בנאים להאשים אלה את אלה בטעות. SRHeb 41.2

אחרי-כן שוב לא יכול היה להיות תיאום בעבודתם של בוני המגדל. הם היו מאוכזבים מאוד זה מזה על שאין באפשרותם להסביר ולהבין את המילים הזרות שהופיעו ביניהם, והבלבול הרב גרם לכך שהם הפסיקו לעבוד, נפרדו זה מזה והתפזרו בכל קצות הארץ. עד למקרה הזה דיברו כל בני האדם בשפה אחת. ברק שנשלח משמים, כמו אות של זעם אלוהי, ניפץ את ראש המגדל והפילו ארצה. כך הראה אלוהים לבני האדם המורדים והמסרבים לציית לו, שהוא - האדון והבורא. SRHeb 41.3