היסטורית הגאולה

הקרבתו של נוח והבטחה של אלוהים

נוח לא שכח על טובתו של אלוהים שהציל אותם ברחמיו, וכשיצאו הוא ומשפחתו מהתיבה הוא הקים מזבח, הקריב עליו אחד מכל בעלי החיים הטהורים והצהיר על אמונו באלוהים ובקורבנו הגדול של ישוע המשיח, בעודו מודה לו על הצלת חייהם הנפלאה. קורבנו של נוח עלה לאלוהים כניחוח נעים. הבורא קיבל אותו ובירך את נוח ואת משפחתו. זהו השיעור המשמעותי ביותר לכל החיים על פני האדמה: על כל הרחמים ואהבתו של אלוהים שאותם הוא מעניק לנו, עלינו להודות לו בכבוד ולהשתחוות לו בקידת לב צייתני. SRHeb 38.5

כדי שהאדם לא ייבהל בעתיד מהעננים המתקרבים ומהגשם היורד, כדי שלא יחוש כל הזמן את הפחד בליבו, מחכה למבול נוסף, הבטיח אלוהים לנוח ולמשפחתו הבטחה, “והקמ תי את-בריתי אתכם, ול א-יכרת כל-בשר עוד ממי המבול; ול א-יהיה עוד מבול, לשחת הארץ. וי אמר אל הים, ז את אות-הברית אשר-אני נ תן ביני וביניכם, ובין כל- נפש חיה, אשר אתכם--לד ר ת, עולם. את-קשתי, נתתי בענן; והיתה לאות ברית, ביני ובין הארץ. והיה, בענני ענן על- הארץ, ונראתה הקשת, בענן. וזכרתי את-בריתי, אשר ביני וביניכם, ובין כל-נפש חיה, בכל-בשר.” SRHeb 39.1

איזו סלחנות מצידו של אלוהים! איזו רחמנות כלפי האדם החוטא! למתוח את הקשת המקסימה והצבעונית בענן כאות לברית בין אלוהים הגדול לבן האדם! קשת זאת אמורה הייתה לבשר לכל הדורות הבאים שלא יהיה עוד מבול כמו זה שפעם השמיד את כל תושבי האדמה בגלל רשעותם. וכשילדים ישאלו מהי הקשת הגדולה והיפה הזאת בשמים, יספרו להם הוריהם איך פעם התמסרו בני האדם למעשי חטא ורוע, שגרמו להשמדתם ולהשמדתו של העולם הקודם במבול, על-פי רצונו של אלוהים. הם יאמרו להם גם שידו של הבורא כופפה את הקשת ושמה אותה על העננים, כסימן שלעולם שוב לא יוריד מי מבול לאדמה. SRHeb 39.2

הסמל הזה אמור לחזק את אמונתו באלוהים של כל אחד מבני האדם, כיוון שהקשת היא סמל לטובו ולרחמיו של אלוהים לבני האדם. אף-על-פי שברשעותם הכריחו בני האדם את אלוהים להשמידם במבול, האדמה ממשיכה בכל זאת להיות מלאה באהבתו אליהם. אלוהים אומר שכיראה את הקשת בעננים, הוא ייזכר בברית. אין זה כיוון שהוא שוכח משהו, אלא זוהי דרכו לדבר עם בני האדם בשפה ברורה להם, כדי שיוכלו להבינו טוב יותר. SRHeb 39.3