היסטורית הגאולה

הבשורה הרצינית

אזהרתו של המלאך השלישי היא הנוראית שאי פעם הופנתה לבני אנוש. חטאם חייב להיות ענקי אם הביא בעקבותיו חרון אלוהים ‘’בלתי מהול’‘ חסד. אין להשאיר את האנושות באפלה בנוגע לעניין כה חשוב: צריך להזהירה לעצור את החטא טרם משפט שמים, לאפשר לאנשים לראות ממה הוא נגרם ולתת הזדמנות להימנע ממנו. SRHeb 215.2

במהלך המאבק הגדול נוצרות שתי קבוצות נפרדות, מנוגדות זו לזו. הראשונה כוללת את אלה אשר ‘’משתחווים לפני החיה ולפני צלמה ונשאים את תוה על מצחם או על ידם’‘ ובכך מביאים על עצמם עונש חריף שעליו מזהיר המלאך השלישי. הקבוצה השנייה מהווה ניגוד בולט לעולם כיוון שהיא ‘’שומרת את מצות האלהים ואת אמונת ישוע’‘ (ההתגלות י’’ד:12,9). SRHeb 215.3

אלה היו האמיתות החשובות אשר נחשפו בפני אלה שקיבלו את הבשורה של המלאך השלישי. כשהביטו המאמינים אחורה, אל העבר, מאותו רגע שבו הצהירו על ביאתו השנייה של ישוע המשיח ועד לסתיו של שנת 1844, הם יכלו לראות שאכזבה שפקדה אותם ניתנה להסברה, אז שמחה ובתקווה שוב מילא את ליבם. אור ממקדש האיר על העבר, ההווה והעתיד והבינו, כי ההשגחה האלוהית עודנה מלווה אותם, בדרכו חסרת טעויות. באומץ-לב ובאמונה איתנה יותר ניגשו האדוונטיסטים להטפת הבשורה של המלאך השלישי. החל משנת 1844, על-פי התממשות הנבואה הכלולה בבשורה השלישית, נמשכה תשומת ליבם של רבים אל השבת האמיתית, ובכל יום חזרו יותר ויותר אנשים לשמירה על היום שקידש אלוהים. SRHeb 215.4