היסטורית הגאולה

פרק 54 - הבשורה של המלאך השלישי

כאשר נכנס ישוע לקודש הקודשים של המקדש השמימי על מנת להשלים את הכפרה, הוא הפקיד את משרתיו להטיף בכל הארץ את בשורת החסד האחרונה. זוהי האזהרה של המלאך השלישי בפרק 14 בספר ההתגלות. מיד לאחר דברי המלאך נגלה לנביא בן האדם, והוא בא בתהילה לקצור את קציר הארץ. SRHeb 213.1

כמנובא בכתבי הקודש, שירותו של ישוע המשיח בקודש הקודשים התחיל בתום מניין הימים שנובאו בשנת 1844. לאותו מועד מתייחסות המילים הבאות מספר ההתגלות, ‘’ויפתח היכל יהוה בשמים וירא ארון בריתו בהיכל’‘ (ההתגלות י’’א:19). ארון ברית אלוהים נמצא בקודש הקודשים - במחיצה הפנימית של המשכן. כאשר נכנס ישוע המשיח לשם כדי לפעול למען שרות הרצוי, נפתחו שערי המקדש הפנימי וארון הברית נגלה לעין. אלוהים גילה את הודו והדרו לאלה אשר צפו באמונתם במושיע המשרת כמתווך למענם. בעת ששובל תהילתו השתרע במקדש השמים, האור זרם מקודש הקודשים ועטף את המאמינים המחכים לו על פני הארץ. SRHeb 213.2

באמונם הם הלכו אחרי כוהנם הגדול מקודש לקודש הקודשים וראהו מתווף בעדם בדמו לפני ארון אלוהים. בתוך הארון הקדוש ההוא נמצא חוק של האב, אותו חוק אשר נתן האל עצמו על הר סיני, בין רעמים וברקים, ונכתב בידו על לוחות האבן. אף דיבר לא בוטל בו, אף אות או נקודה לא שונו. כאשר נתן אלוהים את העותק של חוקו למשה, הוא השאיר את המקור הקדוש בשמים. משחקרו מחפשי האמת את המצוות המצויות בו, גילו בלב עשרת הדיברות את הדיבר הרביעי בניסוחו המקורי, “זכור את-יום השבת, לקדשו. ששת ימים תעב ד, ועשית כל-מלאכתך. ויום, השביעי-- שבת, ליהוה אל היך: ל א-תעשה כל-מלאכה אתה ובנך ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך, וגרך, אשר בשעריך. כי ששת- ימים עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ, את-הים ואת-כל-אשר-בם, וינח, ביום השביעי; על-כן, ברך יהוה את-יום השבת—ויקדשהו” (שמות כ’:11-8). SRHeb 213.3

רוח אלוהים מילאה את ליבותיהם של כל הלומדים את דבר האל הקדוש. מחשבה מתמדת הטרידה אותם, כי בעוד הם אינם שומרים על יום המנוחה האלוהי, הרי הם מהפרים את הדיבר הרביעי מחוקיו. הם החלו לחקור את הסיבות אשר גרמו לכך שאנשים פנו לחגוג את יום ראשון תחת היום אשר קידש אלוהים, אך כמה שלא חיפשו, לא הצליחו למצוא בספרי הקודש כל בסיס לביטול הדיבר הרביעי או להחלפה של היום הקדוש. הברכה אשר מלכתחילה נחה על היום השביעי, לעולם לא הוסרה. הם השתדלו בכל ליבם להשביע את רצונו של אלוהים, אך עתה, כאשר ראו את עצמם עוברים על מצוותיו, צער מר מילא את נפשותיהם. כדי להוכיח את נאמנותם לאדוני הם החלו לקדש את השבת האמיתית. המאמצים לחתור תחת אמונתם היו רבים ותקיפים, אך כל אדם יכול היה לראות שאם המקדש הארצי הוא הדימוי של הקודש השמימי, החוק השמור בארון הקודש על פני האדמה הוא העתק מוחלט של החוק הנמצא בארון השמימי. נובע מכך - קבלת קודש הקודשים השמימי כאמת מוחלטת מחייבת גם להכיר בתביעות של החוק האלוהי, כולל שמירת השבת, המצווה בדיבר הרביעי. SRHeb 213.4

אלה אשר קיבלו את האור המראה את שירותו של ישוע המשיח בתור המתווך עבור האנושות ואת נצחיותו של החוק האלוהי, גילו כי דווקא האמיתות האלו נמצאות בבשורה של המלאך השלישי, אשר הצהיר, ‘’בזה סבלנות הקדשים בזה השמרים את מצות האלהים ואת אמונת ישוע’‘ (ההתגלות י’’ד:12). קודם למילים אלו באה האזהרה, רצינית ומחרידה, ‘’כל אשר ישתחוה לפני החיה ולפני צלמה ונשא את תוה על מצחו או על ידו: גם הוא שתה ישתה מיין חמת אלהים יין בלתי מהול הנמסך בכוס זעמו’‘ (ההתגלות י’’ד:10-9). על מנת להבין את תוכן הבשורה היה צורך לפרש נכון את הסמלים המצויים בה. מהם הדברים שמייצגת החיה, התו שלה וצלמה? שוב פנו המאמינים ששאפו להגיע אל האמת לעיין בנבואות. SRHeb 214.1