היסטורית הגאולה
פשרה עם עבודת האלילים
כשראה השטן שנתיניו פונים לעוזבו, השטן החל לתכנן את מלחמתו באלוהים בקפדנות רבה יותר. הוא החליט להניף את דגלו מעל הכנסייה הנוצרית. הוא השתדל להטעות את חסידי המשיח ובכך להביא עליהם את חרון אלוהים, להחלישם ולהסיר מהם את כוחם, עוז-רוחם ואיתנותם וכך לקבלם כטרף קל. SRHeb 177.1
האויב הערום זמם עתה להשיג בדרכים פתלתלות את מה שלא הצליח להשיג בכוח. הרדיפות חדלו, אך תחתם צצה סכנה חדשה - הפיתוי שבחיי חולין משגשגים ובשאפתנות. עובדי האלילים אימצו חלק מהאמונה הנוצרית, אולם דחו את האמת שביסודה. הם הצהירו על קבלת ישוע כבן האלוהים ועל אמונתם במותו ובתחייתו, אך עם זאת לא הכירו בחטאיהם ולכן לא חשו צורך להתחרט או לשנות את ליבם. הם ויתרו על כמה ממנהגיהם והציעו למשיחיים לעשות ויתור הדדי, על מנת להתאחד על בסיס האמונה בישוע המשיח. SRHeb 177.2
ימים של סכנה גדולה באו על הכנסייה. הכליאה, העינויים, האש והחרב היו ברכות בהשוואה למבחן ההוא. רבים מן המאמינים היו נחושים בדעתם שלא להתפשר בשום פנים ואופן. אחרים טענו כי אם יוותרו על כמה ממאפייני דתם או ישנו אותם במקצת ויתאחדו עם אלה אשר קיבלו את הנצרות בחלקה, יעזור להם הדבר להביא את הנוכרים לנצרות השלמה. זאת הייתה תקופה של צער עמוק לכל המאמינים האמינים. תחת המסווה של דת השקר חדר השטן בערמה אל הכנסייה, כדי לחלל את אמונתם של חבריה ולהרחיקם מן האמת. SRHeb 177.3
לבסוף קיפלו רוב חברי הכנסייה הנוצרית את דגלם ונסוגו, והוצהר על איחוד בין הדת הנוצרית לבין עבודת האלילים. אף על פי שעובדי הפסלים הכריזו על עצמם כעל ה”נוצרים החדשים”, הם המשיכו לקיים את פולחניהם עם רק שינוי אחד - הם החליפו את פסיליהם לדמויותיהם של ישוע, מרים הקדושה וקדושים אחרים. כך השאור אשר הובא לכנסייה יחד עם עבודת האלילים, המשיך להחמיץ את גופה. חוקות רעועות, אמונות טפלות ומנהגים של עבודת אלילים הפכו למרכיבה של הכנסייה הנוצרית. תוך כדי איחוד זה בין המשיחיים לבין עובדי האלילים נפגמה הכנסייה ואיבדה את טוהרה ואת כוחה הקודמים. אולם נמצאו נוצרים אשר לא נתנו לאשליות השגויות להטעותם. הם נשארו נאמנים לשר האמת, העריצו אך ורק את אלוהים הגדול ועבדו אותו בלבד. SRHeb 177.4
כבר בתחילה נפרדו שתי הקבוצות הקוראות לעצמן חסידי המשיח זו מזו. חברי קבוצה אחת לקחו דוגמה מחייו של המושיע ושאפו להיפטר מחסרונותיהם בנהגם לפי המופת הנהדר שלו. חברי הקבוצה השנייה עצמו את עיניהם לאמתות גלויות אשר הסירו את המסווה מחטאיהם. אף בשיא פריחתה לא מילאו את הכנסייה אנשים כנים וטהורי לב בלבד. מושיענו לימד כי אין לקבל לכנסייה את אלה אשר שמרצונם שקעו בחטא; אך הוא עצמו התרועע עם אנשים בעלי אופי פגום והעניק לחוטאים הזדמנות לדעת את תורתו ובכך לראות את טעויותיהם ולתקנן. SRHeb 177.5
אין שום קשר בין שר האור לבין שר החושך, ולכן לא יכול להיות שום איחוד בין חסידיהם. כאשר הנוצרים התאחדו עם חצי מומרים מעבודת אלילים, הם נכנסו לדרך שמוליכה אותם יותר ויותר רחוק מן האמת. השטן צהל על כך שהצליח לרמות מספר כה רב של חסידי ישוע. עם הזמן הוא כבש את דעתם והשראה אותם לרדוף את החסידים הנאמנים לאלוהים. מגני הדת הנוצרית לשעבר הפכו למומחים בהתנגדות לאמונה האמיתית. כאשר התאחדו הנוצרים הכופרים עם עובדי אלילים חצי מומרים, הם פתחו במלחמה נגד היסודות החיוניים של תורתו של ישוע המשיח. SRHeb 177.6
היה על ילדי הכנסייה הנאמנים ללחום לחימה נואשת כדי לעמוד איתנים בפני שקר ותועבה אשר חדרו לכנסייה, לבושים בבגדי הכהונה. התנ”ך והברית החדשה החלו לאבד את חשיבותם כבסיס האמונה. עיקרון חופש הדת נחשב למינות, ופעילותם של כל הנאחזים בו הוכרזה מנוגדת לחוק והייתה מגונה עד מאוד. SRHeb 178.1