היסטורית הגאולה

הוועידה הכללית הראשונה של הכנסייה

כמה יהודים שהתגוררו ביהודה באו לאנטיוכיה ועוררו שאלה בעניין ברית המילה, עניין אשר גרם למבוכה ולתסיסה בקרב הגויים המאמינים. אנשים אלה הצהירו בביטחון רב כי האחים הלא-נימולים ושאינם שומרים את כל מצוות משה, אינם ראויים להיוושע. SRHeb 156.1

השאלה החשובה הזאת השפיעה רבות על עקרונות הכנסייה. פאולוס ובר נבא פעלו בדחיפות כדי לעכב את ביצוע ההכרעה. הם נתקלו בהתנגדותם של היהודים המאמינים באנטיוכיה אשר צירפו את דעתם לדעת הבאים מיהודה. הדיון בעניין זה לא פסק עד אשר הביא למחלוקת בין חברי הכנסייה. על מנת למנוע את הפילוג ולשקם את השלום בקרב המאמינים, החליטו ראשי הכנסייה האנטיוכית לשלוח את פאולוס ובר נבא, מלווים בעוד כמה אנשים בעלי אחריות, לירושלים, שם ישוחחו עם השליחים האחרים ועם זקנים. היה עליהם להיפגש עם נציגי כנסיות מארצות שונות ועם הבאים ירושלימה לחגיגות השנתיות. בינתיים חדלו הוויכוחים, והכול ציפו להחלטתה של ועידת ראשי הכנסייה. החלטה הזו תיחשב לקובעת לכל הקהילות הנמצאות ברחבי האימפריה הרומית. SRHeb 156.2

בבואם לירושלים הודיעו השליחים מן הכנסייה האנטיוכית לאחים שנאספו על ההצלחה שלה זכתה עבודתם בין הגויים, ולאחר מכן סיפרו על המחלוקת בקרב הכנסייה אשר נגרמה בשל הצטרפותם לכנסייה של כמה פרושים שהצהירו כי על הגויים המומרים להיות נימולים ואף לשמור את תורת משה. SRHeb 156.3

בני העם היהודי היו גאים בטקסי הדת שלהם שנקבעו בידי אלוהים ומכך הסיקו כי אם נתן אלוהים פעם אחת הוראות מפורשות לגבי העבודה הפולחנית, הוא לא ירשה לשנות את תוכן פקודותיו. הם עמדו על דעתם כי יש להכליל את הפולחנים והמסורת של הדת היהודית בדת הנוצרית החדשה. הם סירבו לראות את סוף ההפליה בין העמים, אשר נגמרה במותו של ישוע המשיח והתקשו להבין כי העלאת הקורבנות במסורתם אינה אלא צל של קורבן בן האלוהים, כי הצל התגלם בתבנית אמיתי וכי טקסי הדת היהודית והעלאת זבח הם עתה חסרי ערך. SRHeb 156.4

לפני המרתו התגאה פאולוס בקפדנותו האופיינית לפרושים, אך לאחר שנתגלה לפניו ישוע המשיח בדרכו לדמשק, החל לראות בבירור את יעד שליחותו של המושיע ואת עקרונות עבודתו שלו בהמרת הגויים. עתה הסיק כי קיים הבדל עצום בין האמונה החיה לבין ההיצמדות הרשמית לכללי הטקס. פאולוס הצהיר כי הוא, כאחד מצאצאי אברהם, ימשיך להקפיד על עשרת הדיברות כפי רוחן וכפי כתבן, ובאותה חריצות אשר גילה לפני המרתו לנצרות. אולם הוא הבין שדינם של הפולחנים הדתיים המהווים רק צל של הדברים האמתיים הוא להיפסק בקרוב בגלל שקורבן אשר עליו הם מצבעים כבר הוקרב, וכי אור הבשורה מקרין עתה את הודו על הדת היהודית ומעניק למנהגיה העתיקים משמעות וחשיבות חדשות. SRHeb 156.5