היסטורית הגאולה

מותו של המעונה

כששמעו את דבריו של סטפנוס, הכוהנים וזקני העם יצאו מגדרם ונדמו לחיות טרף יותר מאשר לבני אדם. והתנפלו על סטפנוס בחריקת שיניים, אך הוא לא ירא, לא מפני הכוהנים הזועמים ולא מפני הקהל הנרגש מאחר שציפה לדבר. פניו נשארו רגועות וזהרו באור מלאכי. “והוא מלא רוח הק דש ומביט השמימה. ראה את כבוד אל הים ואת ישוע עומד לימין האל הים. ואמר: “הנני רואה את השמים פתוחים ואת בן־האדם עומד לימין האל הים.” SRHeb 137.5

הוא נטש את כל המתרחש מסביב, אך עיניו נפתחו לפני השמים, הוא הביט בהם וראה את תהילת כס אלוהים ואת משיח קם כאילו זה עתה מכיסאו ועומד הכן לסייע לעבדו הנאמן, אשר עמד בפני המוות על קידוש שמו. כאשר תיאר סטפנוס במילותיו את המראה המפואר אשר נגלה לפניו, היה הדבר מעבר לסבלנותם של הכוהנים. הם אטמו את אוזניהם בכדי לא לשומעו, ובעודם צועקים בקול גדול התנפלו עליו יחד בפראות. “וסטפנוס נסקל כשהוא זועק ואומר: ‘אדוני ישוע, קבל את רוחי!” כמו כן כרע על ברכיו וצעק בקול גדול: “אד ני, אל תפק ד עליהם את החטא הזה!’ אמר ז את ומת.” SRHeb 137.6

בעודו סובל ייסורים קשים, תלמידו הנאמן של משיח התפלל בעד רוצחיו, כמו שעשה מורהו. ציוו על עדי השקר להיות הראשונים שייסקלו את סטפנוס, והם פשטו את בגדיהם והניחו אותם לרגלי שאול, אשר היה פעלתן ונמרץ במהלך המשפט ונתן את הסכמתו להוצאתו להורג של סטפנוס. SRHeb 138.1

מותו הנורא של המעונה הרשים עמוקות את כל העדים לו. לכנסייה היה זה מבחן מכאיב, אך עם זאת גרם הדבר להמרתו של שאול. יריב זה של הנוצרים לא היה מסוגל למחוק מזיכרונו את נאמנותו האיתנה של המעונה ואת התהילה ששכנה על פניו. החותמת האלוהית על פניו של סטפנוס ונאומו העידו על האמת שבדבריו, ונחרטו בליבם של כל המאזינים, מלבד אלה אשר היו נוקשים בהתנגדותם לאור הקדוש. הסנהדרין לא היה רשאי לגזור דין כזה על סטפנוס, ולכן הכוהנים שיחדו את נציגי הרשויות הרומיות בסכום גדול של כסף, כדי שלא יתחילו לחקור בעניין. במהלך המשפט וביצוע גזר דין היה שאול עטוף בלהט מטורף. נראה שזעם על שבסתר ליבו הבין שסטפנוס, שבויש בידי אנשים, רומם בידי אלוהים. SRHeb 138.2

שאול המשך לרדוף בלהט את הכנסייה הצעירה. בניסיונו להחריב את הקהילה, הוא גרר בכוח אנשים מבתיהם ומסרם לידי הכוהנים והמנהיגים אשר כלאו אותם והוציאו אותם להורג. הקנאות שבמעשיו של שאול איימה את המאמינים בירושלים. ראשי השלטון הרומים לא נקטו שום צעדים בכדי לעצור את האלימות הזאת, ובחשאיות עזרו ליהודים שאותם רצו לפייס. SRHeb 138.3

כיוון שהיה אדם משכיל ומלומד, נהיה שאול לכלי רב-עוצמה בידיו של שטן המורד בבנו של אלוהים. אך הגדול והאדיר מהשטן בחר בשאול למלא את מקומו של סטפנוס, בכדי שידרוש את הבשורה ויסבול למען השם הקדוש. שאול זכה לכבוד רב בקרב היהודים הודות לידע המעמיק ולקנאות בה רדף את חסידי המשיח. עד לרצח סטפנוס שאול לא היה חבר סנהדרין, אך עתה, לאחר שהשקיע כוחות ומאמצים כה רבים במשפט, החליטו לבוחרו למועצה ובכך לעודדו להמשיך במעשיו. SRHeb 138.4