מלכי ונביאי ישראל

הקריאה לאלישע

אלוהים הורה לאליהו למשוח נביא אחר במקומו: ״ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה, תמשוח לנביא תחתיך״ (מלכים א י״ט 16). בצייתו לדבר ה׳ יצא אליהו צפונה לחפש אחר אלישע. כמה שונה היה הנוף שנגלה לעיניו מן הנוף בו חזה רק זמן קצר קודם לכן! אז היתה האדמה חרבה וצחיחה והשדות שוממים, שכן טל ומטר לא ירדו על הארץ שלוש וחצי שנים. עתה עלתה הצמחייה מכל עבר, כאילו כדי לכפר על ימי הבצורת והרעב. PK 113.1

אביו של אלישע היה איכר אמיד וירא ה׳. ביתו היה בין היחידים בתקופה שבה רווחה הכפירה, שלא השתחווה לבעל. בני ביתו כיבדו ויראו את ה׳. לדידם, דבקות באלוהי ישראל היתה צו השעה: הם צייתו לה׳ בכל מעשיהם ואורחותיהם. באווירה כזו העביר אלישע את שנות חייו הראשונות. בשקט ובשלווה של חיי הכפר, בלקחים שלמד מאלוהים ומן הטבע, בהכשרה המקצועית שרכש בעבודתו המועילה - כל אלה הקנו לו הרגלי חיים של פשטות וציות להוריו ולה׳, בזכותם התאים למשרה הרמה שיועד לה. PK 113.2

הקריאה להפוך לנביא ניתנה לאלישע בזמן שחרש את השדה בחברת עבדי אביו. אלישע לא בחל בשום מלאכה; הוא עסק בכל עבודה שיכול היה להועיל בה. הוא ניחן ביכולת מנהיגות ובענווה, והיה מוכן ומזומן לשרת ולעזור. הוא היה אדם שקט, רגוע ועדין, אך גם נמרץ, מסור ושקדן. יושרה, נאמנות, מסירות, אהבת ה׳ ויראת ה׳ אפיינו אותו. אופיו התחשל בזכות המטלות הפשוטות היומיומיות שביצע בענווה. הוא צמח לאדם בעל אופי אצילי ונחוש, והלך וגדל בחן ובדעת. בזמן שסייע לאביו במטלות הבית והמשק, הוא למד לעבוד בשיתוף פעולה עם אלוהים. PK 113.3

הנאמנות שהפגין אלישע בדברים פעוטים הכשירה אותו למטלות כבדות משקל והרות חשיבות. יום אחרי יום, דרך התנסות מעשית, הוכשר אלישע למלאכה נעלה וכבירה יותר. הוא למד לשרת, ובכך שלמד לשרת, אף למד כיצד ללמד ולהדריך. השיעור נועד לכולם. איש אינו יודע מהי תכליתו של ה׳ בחינוך למשמעת שהוא מטיל; ואולם, הכול יכולים להיות סמוכים ובטוחים בכך שנאמנות בדברים הפעוטים היא ההוכחה להתאמתו של אדם למשימה נעלה יותר ולמחויבויות גדולות יותר. כל צעד בחיים מעיד על האופי, ורק אדם המוכיח את נאמנותו במטלות צנועות, מכונה ״פועל לא יבוש״ (האיגרת השנייה אל טימותיאוס ב׳ 15). אדם כזה יוכל לזכות בכבוד מאת ה׳ שיטיל עליו תפקיד רם ונעלה. PK 113.4

מי שסבור שאין חשיבות לדרך שבה הוא מבצע מטלות פעוטות או צנועות, אינו מתאים למשרה רמה יותר. ייתכן שהוא סבור כי הינו ראוי ומתאים לקחת על עצמו מחויבויות גדולות יותר, אך אלוהים רואה לעומק ומבחין בחוסר התאמתו. לאחר שאדם כזה עבר ניסיונות ומבחנים, נגזר עליו: ״נשקלת במאזניים ונמצאת חסר.״ חוסר נאמנותו פועל נגדו. הוא אינו מצליח לרכוש את החן, העוצמה והאופי החזק, הנובעים מכניעה חסרת פשרות. PK 114.1

אנשים רבים שאינם עוסקים ישירות בעבודת האל חשים שחייהם חסרי ערך, ושהם אינם עושים דבר למען קידום מלכות ה׳. אילו יכלו לבצע משימה כבירה כלשהי, היו מבצעים אותה בשמחה! אך משום שנפל בחלקם לשרת אך ורק במלאכות פעוטות, הם סבורים שהדבר מצדיק את אי עשייתם למען קידום מלכות ה׳. בכך הם טועים. אדם יכול לעסוק בשירות האל בזמן שהוא מבצע מלאכות או מטלות רגילות ויומיומיות, כגון כריתת עצים או חריש. אם המחנכת את ילדיה למען המשיח עומלת למען ה׳ בדיוק כמו רועה קהילה הנושא את דרשתו לפני צאן מרעיתו. PK 114.2

אנשים רבים כמהים לכישרון מיוחד שבעזרתו יעלה בידם לבצע מלאכה נפלאה, אך בעת ובעונה אחת נשכחות מליבם מטלותיהם וחובותיהם היומיומיות, שביצוען מברך ומבשם את החיים. אילו רק יבצעו את המטלות הנקרות על דרכם! הצלחה אינה תלויה בכישורים, אלא דווקא במרץ ובנכונות. לא בזכות תכונות נפלאות נוכל לשרת את הזולת, אלא בזכות ביצוע מרצון ובשמחה של מטלות יומיומיות, והפגנת עניין אמיתי ברווחת הזולת. מצויינות אמתית יכולה להמצא במלאכות הצנועות ביותר. המטלות הפשוטות ביותר המתבצעות בנאמנות, מסירות ואהבה, הינם יפות בעיני ה׳. PK 114.3

בשעה שאליהו הונחה בידי ה׳ לחפש אחר נביא שימשיך את דרכו, הוא עבר בשדה שבו אלישע עסק בחריש. או-אז הוא השליך על כתפיו של הצעיר את אדרתו, אדרת ההקדשה שלו. בימי הבצורת התוודעה משפחת שפט לפועלו ולבשורתו של הנביא אליהו. עכשיו האירה רוח האלוהים את עיני רוחו של אלישע, והבהירה לו את פשר מחוותו של הנביא. מבחינתו, היה זה אות לכך שה׳ קורא לו לרשת את אליהו כנביא. PK 114.4

״ויעזב את הבקר, וירץ אחרי אליהו.״ אלישע פנה לאליהו ואמר: ״אשקה נא לאבי ולאמי, ואלכה אחריך.״ השיב אליהו: ״לך שוב, כי מה עשיתי לך?״ זו לא הייתה דחייה אלא מבחן אמונה. על אלישע לבחון את המחיר שיצטרך לשלם, ולהחליט אם לקבל או לדחות את הקריאה. אם הוא משתוקק לדבוק בביתו ובמשפחתו וליהנות מן היתרונות והטובות שבחיי הבית, הוא חופשי להישאר בביתו. אך אלישע הבין את משמעות הקריאה שקיבל. הוא ידע שהקריאה באה מאת ה׳, ולכן לא היסס להיענות לה. הוא לא יוותר בעבור יתרון חומרי על ההזדמנות להפוך לשליח ה׳, או על הכבוד והזכות היתרה שבהתרועעות עם עבדו של ה׳. “וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו, ובכלי הבקר בישלם הבשר, ויתן לעם, ויאכלו; ויקם וילך אחרי אליהו, וישרתהו” (מלכים א י“ט 20, 21). ללא היסוס עזב אלישע את ביתו ואת משפחתו האוהבת כדי לשרת את הנביא בחייו ההפכפכים. PK 114.5

אילו שאל אלישע את אליהו למה הוא מצפה ממנו או איזו מלאכה יהיה עליו לבצע, היה מקבל את התשובה הזו: “אלוהים הוא היודע, והוא יודיע לך את רצונו. אם תחלה את פניו של ה׳, הוא ישיב על כל שאלה שתציג בפניו. אם ברצונך להצטרף אלי, עשה זאת אך ורק אם יש בידך הוכחה שה׳ קורא לך. עליך לדעת בוודאות שה׳ הוא זה שמנחה אותי, ושאת קולו אתה שומע. אם אתה מסוגל לשקול את המחיר הכולל שיידרש ממך כדי לזכות בחסד האל, בוא אחרי.” PK 115.1

הקריאה שקיבל אלישע מזכירה את התשובה שקיבל השר הצעיר לאחר ששאל את המשיח: ׳״ובי, איזה טוב עלי לעשות כדי להשיג חיי עולם?׳ “אמר לו ישוע: ׳אם רצונך להיות שלם, לך מכור את רכושך ותן לעניים ויהיה לך אוצר בשמים; אחר כך בוא ולך אחרי׳” (מתי י“ט 16, 21). PK 115.2

אלישע נענה בחיוב לקריאה לשרת. הוא לא העיף מבט לאחור, אל עבר התענוגות וחיי הנוחות שעזב. לעומתו, השר הצעיר, אחרי ששמע את דברי המושיע אליו, ״הלך משם עצוב, שכן היו לו נכסים רבים” (פס׳ 22). הוא לא היה מוכן להקריב את עושרו. אהבתו לנכסיו היתה גדולה יותר מאהבתו לאלוהים. בסירובו לוותר על הכול למען המשיח, הוא הוכיח שאינו ראוי לקחת חלק בשירות האדון. PK 115.3

הקריאה להניח הכול על מזבח השירות באה אל כל אחד ואחת מאיתנו. לא כולנו נקראים לשרת כפי שאלישע שירת, לא כולנו מתבקשים למכור את כל נכסינו; אך אלוהים מבקש מאיתנו לשים את השירות לה׳ בעדיפות עליונה בחיינו, ולא להניח ליום לחלוף מבלי לעשות דבר מה לקידום מלאכתו עלי אדמות. הוא אינו מצפה מכולם לבצע את אותו סוג שירות. אדם אחד עשוי להיקרא לשירות בישור בארץ זרה; אחר עשוי להתבקש לתרום ממשאביו כדי לתמוך במלאכת בישור הבשורה. אלוהים מקבל את המנחה מידיו של כל אדם ואדם. עלינו להקדיש לו את חיינו ואת כל תחומי העניין שלנו. אלה שיעשו זאת, ישמעו את קריאתו ויצייתו לה. PK 115.4

לכל אדם שזכה בחסדו מייעד ה׳ מלאכה בשירות הזולת. על כל אחד ואחת מאיתנו לשמוח במלאכה שנפלה בחלקו, ולהכריז: “הנני, שלחני!” אין זה משנה אם אדם הוא רופא, מורה המלמד את דבר ה׳, סוחר, חקלאי, עובד מקצועי או פועל פשוט - המחויבות לשרת את הזולת מוטלת עליו. משימתו היא לבשר את הבשורה ולחשוף אותה בפני הזולת למען גאולתם. כל דבר שהוא עושה אמור לשמש אמצעי להשגת מטרה זו. PK 115.5

המלאכה שהוטלה על אלישע בתחילת דרכו לא היתה כבירה; מטלות יומיומיות רגילות היו חלק בלתי נפרד מן ההכשרה שקיבל. נאמר לנו שהוא יצק מים על ידיו של אליהו, אדונו. הוא היה מוכן לעשות כל דבר שה׳ הורה לו לעשות, ומכל צעד שעשה הפיק לקחים חשובים של ענווה ושירות. כמשרתו האישי של הנביא, הוא המשיך להפגין נאמנות בדברים פעוטים, בזמן שמדי יום הקדיש את עצמו לשליחות שהוטלה עליו מאת ה׳, והפך נחוש יותר ויותר להגשים את מטרתו וייעודו. PK 116.1

חייו של אלישע בחברת אליהו לא היו נטולי פיתויים. קשיים ומבחנים היו לו למכביר; אך בכל שעה קשה שפקדה אותו, הוא תלה את מבטחו בה׳. במוחו חלפו מחשבות על ביתו שעזב, אך הוא לא שעה לפיתוי. לאחר שזנח את עבודת השדה, הוא היה נחוש בדעתו לא לשוב לחייו הקודמים, ודרך מבחנים וניסיונות הוכיח שהוא ראוי לייעוד שהוטל עליו. PK 116.2

עבודה בשירות ה׳ כוללת הרבה יותר מאשר הטפת דבר ה׳. פירוש הדבר הוא הכשרת אנשים צעירים, כפי שאליהו הכשיר את אלישע; יש לסייע להם לעזוב את מחויבויותיהם ומטלותיהם הרגילות, ולהטיל עליהם מחויבויות שיועילו במלאכת ה׳ - תחילה מחויבויות פעוטות, ובשלב מאוחר יותר, מחויבויות גדולות יותר, בעודם צוברים ניסיון ומתחזקים. בשירות ה׳ ישנם אנשי אמונה ותפילה, שיכולים PK 116.3

לומר: ״את אשר היה מראשית, את אשר שמענו, את אשר ראינו בעינינו, אשר הבטנו בו וידינו מיששו אותו, על אודות דבר החיים... את אשר ראינו ושמענו מודיעים אנו גם לכם״ (יוח״א א׳ 3-1). יש להכשיר עובדים צעירים וחסרי ניסיון בעבודה מעשית בחברת משרתי ה׳ בעלי הניסיון. כך ילמדו הצעירים כיצד לשאת את משאות הזולת. אלה שלקחו על עצמם את המשימה להכשיר עובדים צעירים, מבצעים שירות אצילי. ה׳ בכבודו ובעצמו שותף למאמציהם. צעירים שהוקדשו לשירות ה׳ וזכו לקרבה יתרה עם עובדים יראי ה׳, חייבים למצות את ההזדמנות שנקרתה בדרכם. אלוהים חלק להם כבוד בכך שבחר בהם לשירותו והציבם במקום שבו יוכלו לזכות בהכשרה רבה יותר; לכן עליהם להיות ענווים, מסורים, צייתנים ונכונים לוויתורים. אם הם ייכנעו למשמעת ה׳, ימלאו אחר הנחיותיו ויבחרו בעבדיו כיועציהם, הם יצמחו לאנשים ישרים, מוסריים ויציבים, וה׳ יוכל להפקיד בידיהם מחויבויות ומשימות מטעמו. PK 116.4

בזמן שהבשורה תוכרז בצורתה הטהורה, אנשים ייקראו לעזוב את המחרשה, את עסקיהם ומשרותיהם, המעסיקים רבות את מוחם, ולהתחנך בחברת מאמינים בעלי ניסיון. בזמן שילמדו לעבוד ביעילות, הם יכריזו את האמת בגבורה. דרך מעשים כבירים, גדולות ונצורות ונפלאות מיד ההשגחה, הררי קשיים יוסרו מדרכם ויושלכו אל הים. המסר הרה החשיבות שנועד לתושבי הארץ יישמע ויובן. אנשים יידעו את האמת. המלאכה תלך ותתקדם, עד שכל העולם יוזהר, ואז יבוא הקץ. PK 116.5

לאחר קריאתו של אלישע עבדו אליהו ואלישע יחדיו מספר שנים, במהלכן רכש אלישע הצעיר מדי יום מיומנות וכישורים רבים לקראת שירותו. אליהו שימש כלי שרת ביד ה׳ כדי להביא לקיצן של רעות חולות חמורות שפשו בעם. עבודת האלילים שהעם הודח לבצע בחסות אחאב ואיזבל, המלכה עובדת האלילים, חוסלה. נביאי הבעל נשחטו. עם ישראל חווה טלטלה עזה, ורבים שבו לעבודת ה׳. PK 117.1

כממשיך דרכו של אליהו, אלישע, שלימד את העם באורך רוח ובאהבה, היה חייב להתאמץ כדי להנחות את ישראל בדרכים בטוחות. התרועעותו עם אליהו, הנביא הדגול ביותר מאז משה, הכשירה אותו למלאכה הכבירה שיבצע בקרוב בגפו. PK 117.2

בשנים שבמהלכן שירתו השניים יחדיו, נקרא אליהו מעת לעת לטפל ברעות חולות מבישות באמצעות תוכחות נוקבות. כשאחאב הרשע השתלט על כרם נבות, היה זה קולו של אליהו שניבא את אובדנו ואובדן כל בני ביתו. כשאחזיה נטש את אלוהים חיים ופנה לבעל זבוב, אלוהי עקרון, לאחר מות אביו אחאב, שוב נשמע קולו של אליהו שגינה את מעשהו בלהט. PK 117.3

בתי המדרש לנביאים שיוסדו בידי שמואל הנביא דעכו במהלך שנות הכפירה של ישראל. אליהו כונן אותם מחדש ואפשר לצעירים לרכוש הכשרה שתדרבן אותם לרומם את התורה ולעורר בלב העם כבוד לתורה. שלושה מתוך בתי ספר אלה אוזכרו בתנ״ך: אחד בגלגל, אחד בבית-אל ואחד ביריחו. זמן קצר לפני עלייתו השמיימה ביקר אליהו בחברת אלישע במרכזי הכשרה אלה. נביא האלוהים שב וחזר על השיעורים שלימד את בני הנביאים בביקוריו הקודמים. הוא הדגיש במיוחד את הזכות היתרה שנפלה בחלקם לדבוק באלוהי השמיים ולשמור לו אמונים. הוא אף הטביע בלבבותיהם את חשיבותה של הפשטות, האמורה לאפיין כל היבט בהכשרתם. רק כך הם יוכלו לנחול את תכונות השמיים ולצאת לביצוע מלאכתם בנתיבי ה׳. PK 117.4

ליבו של אליהו נמלא שמחה בזמן שחזה בפרי הטוב שצמח מבתי המדרש האלה. מלאכת התיקון טרם הושלמה, אך הוא זכה לראות ברחבי הממלכה אישוש לדברים ששמע מפי ה׳: “והשארתי בישראל שבעת אלפים: כל הברכיים, אשר לא כרעו לבעל...״ (מל״א י״ט 18). PK 117.5

בזמן שאלישע חבר לאליהו בסבב ההוראה שלו בין בתי המדרש לנביאים, שבו אמונתו ונחישותו ונבחנו. בגלגל, בבית-אל וביריחו הציע לו הנביא לשוב על עקבותיו. הוא אמר לאלישע: ״שב נא פה, כי יהוה שלחני עד בית אל.” השיב אלישע: “חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך.” במלאכת החריש שבה עסק משחר ילדותו למד אלישע לא להיכשל ולא להתייאש, אלא לצעוד קדימה. עתה, לאחר ששלח את ידו למחרשה במלאכת חריש אחרת, הוא לא יסטה מתכליתו. הוא לא יעזוב את אדונו, כל עוד ניתנה לו ההזדמנות לרכוש הכשרה נוספת לשירות. ההתגלות על עליית אליהו השמיימה לא נודעה לאליהו אך ניתנה לתלמידיו בבתי המדרש לנביאים, ובמיוחד לאלישע. עתה דבק משרתו המנוסה של איש האלוהים באדונו ונשאר בקרבתו. בכל פעם שבה הציע אליהו לאלישע לשוב על עקבותיו, השיב אלישע: ״חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך.״ PK 117.6

״וילכו שניהם... ושניהם עמדו על הירדן. ויקח אליהו את אדרתו ויגלום ויכה את המים, ויחצו הנה והנה; ויעברו שניהם בחרבה. ויהי כעברם, ואליהו אמר אל אלישע: ׳שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך?’״ PK 118.1

אלישע לא ביקש לעצמו כבוד ארצי ולא מקום של כבוד בקרב נכבדי ושועי עולם. הוא השתוקק למידה רבה יותר של רוח הקודש שהרעיף ה׳ בשפע על נביאו, אשר עמד לזכות בכבוד של עלייה השמיימה. הוא ידע שדבר זולת רוח הקודש שנחה על אליהו, לא יכול היה להכשירו למלא את מקומו של אליהו בישראל דרך הייעוד שקיבל מה’, ולכן ביקש: ״ויהי נא פי שניים ברוחך אלי.״ PK 118.2

אליהו הגיב לבקשתו באומרו: ״׳הקשית לשאול; אם תראה אותי לוקח מאיתך, יהי לך כן, ואם אין, לא יהיה.׳ PK 118.3

״ויהי, המה הולכים הלוך ודבר, והנה רכב אש וסוסי אש, ויפרדו בין שניהם; ויעל אליהו בסערה השמים״ (ראו מל״ב ב׳ 11-1). PK 118.4

אליהו סימל את הקדושים שיחיו עלי אדמות בעת ביאת המשיח השנייה, אשר ישתנו ״בן רגע וכהרף עין בשופר האחרון, שכן יתקע בשופר והמתים יקומו בלי כליון״ (קור״א ט״ו 51, 52). בסמוך לתום כהונתו של המשיח עלי אדמות, הורשה אליהו לעמוד בחברת משה לצד המושיע על הר ההשתנות, כנציגם של חסידי ה׳ שיעלו השמיימה. במכובדים אלה ראו תלמידי ישוע נציגות בזעיר אנפין של מלכות הנושעים. הם חזו בישוע לובש הדר כאשר עטה את אור השמיים. הם שמעו כש״יצא קול מתוך הענן,״ והכריז כי ישוע הוא בנו בחירו של האלוהים (לוקס ט׳ 35). הם חזו במשה שייצג את הגאולים שיקומו לתחייה בעת ביאת המשיח השנייה. הם חזו באליהו שניצב במעמד זה וייצג את המאמינים, אשר בקץ העולם ישתנו ויהפכו מבני תמותה לבני אלמוות, ויעלו השמיימה מבלי שיטעמו מוות. PK 118.5

בבדידותו ובייאושו במדבר הכריז אליהו כי קץ בחייו; הוא פילל וייחל למותו. אך ה׳ בחסדו לא התייחס ברצינות לדבריו. מלאכה כבירה היה על אליהו לבצע, ובתום מלאכתו, הוא לא ימות בבדידות וייאוש. ירידה אלי קבר לא נועדה בעבורו. הוא יזכה לעלות השמיימה בחברת מלאכי ה׳ אל נוכחות כבוד ה׳. PK 118.6

״ואלישע ראה, והוא מצעק: ׳אבי אבי רכב ישראל ופרשיו,׳ ולא ראהו עוד; ויחזק בבגדיו, ויקרעם לשניים קרעים. וירם את אדרת אליהו, אשר נפלה מעליו; וישב ויעמוד על שפת הירדן. ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו, ויכה את המים, ויאמר: ׳איה יהוה אלוהי אליהו?׳ אף הוא ויכה את המים, ויחצו הנה והנה, ויעבור אלישע. ויראוהו בני הנביאים אשר ביריחו מנגד ויאמרו: ׳נחה רוח אליהו על אלישע!׳ ויבואו לקראתו, וישתחוו לו ארצה״ (מל״ב ב׳ 15-12). PK 118.7

כשה׳ בחסדו ואהבתו רואה לנכון לקחת אליו את משרתיו שחנן אותם בחוכמה, הוא יסייע לממשיכי דרכם ויחזקם, במידה שיפנו אליו לעזרה ויתהלכו בדרכיו. ייתכן שהם יהיו חכמים מקודמיהם שכן הפיקו לקחים מטעויותיהם ולמדו מניסיונות קודמיהם. PK 119.1

מכאן ואילך תפס אלישע את מקומו של אליהו. האיש שהיה נאמן בדברים פעוטים וקטנים, יוכיח את נאמנותו גם בדברים כבירים וגדולים. PK 119.2