מלכי ונביאי ישראל

“מה לך פה?”

על אף שמקום המסתור של אליהו על הר חורב נסתר מעיני אדם, הוא לא נסתר מעיניו של אלוהים; הנביא התשוש והמיואש לא נותר עזוב לנפשו כדי להיאבק לבד בכוחות החושך שסגרו עליו. בפתח המערה שבה מצא מפלט, פגש אותו ה׳ באמצעות מלאך רב עוצמה שנשלח אליו כדי לברר את צרכיו ולהבהיר לו מפורשות את תכליתו של ה׳ בעבור ישראל. רק לאחר שאליהו למד לבטוח באלוהים לחלוטין, עלה בידו להשלים את מלאכתו בקרב בני העם שהודחו לעבודת הבעל. הניצחון המרשים שהושג על פסגת הכרמל סלל את הדרך לניצחונות כבירים יותר. ואולם, בשל האיום של איזבל סטה אליהו מן הדרך שנפתחה בפניו וטמנה בחובה שלל הזדמנויות נפלאות. איש האלוהים חייב היה להבין את נקודת התורפה במצבו הנוכחי, בהשוואה לעמדת היתרון שה׳ חפץ להעניק לו. PK 87.1

ה׳ פגש את עבדו המותש והציג לפניו שאלה: “מה לך פה אליהו?” במילים אחרות: שלחתי אותך לנחל כרית, ואחר כך לאלמנה מצרפת; הטלתי עליך את השליחות לשוב לישראל ולהתייצב לפני כוהני הבעל על הכרמל; אזרתי אותך בכוח כדי שתוכל להנחות את מרכבת המלך עד שערי יזרעאל. אז מי הורה לך להימלט בחופזה אל המדבר? איזו שליחות עליך למלא כאן? PK 87.2

במר ליבו שטח אליהו את תלונתו באוזני ה׳: “קנא קנאתי ליהוה אלוהי צבאות, כי עזבו בריתך בני ישראל, ואת מזבחותיך הרסו, ואת נביאיך יהרגו בחרב; ואוותר אני לבדי, תבקשו את נפשי לקחתה.” PK 87.3

מלאך ה׳ קרא לנביא לעזוב את המערה, והורה לו להתייצב לפני ה׳ על ההר ולהקשיב לדברו. “והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה, לא ברוח יהוה; ואחר הרוח רעש, לא ברעש יהוה. ואחר הרעש אש, לא באש יהוה; ואחר האש, קול דממה דקה. ויהי כשמע אליהו, וילט פניו באדרתו. ויצא, ויעמוד פתח המערה.” PK 87.4

לא בהתגלות עוצמתית של גבורת ה׳, אלא דווקא ב׳׳קול דממה דקה” בחר ה׳ להתגלות לפני עבדו. הוא חפץ ללמד את אליהו שלא תמיד הפגנת עוצמה כבירה היא הדרך הטובה ביותר למילוי משימה. בזמן שאליהו המתין להתגלות ה׳, התחוללה סערה עזה: רוח שיברה הרים, רעמים רעמו, ברקים ברקו ואש מאכלת חלפה ביעף בשמיים; אך ה’ לא נגלה - לא ברוח, לא ברעש ולא באש. ואז נשמע קול דממה דקה. הנביא כיסה את פניו בגלימתו כאשר הבין שהוא עומד בנוכחות ה’. קוצר רוחו שכך ורוחו התרככה ונכנעה כליל לה’. עכשיו ידע לבטח כי בשעת צרה יימצאו לו ביטחון מוחלט ואמון איתן באלוהים, אשר יחזקוהו ויעזרו לו. PK 87.5

לא תמיד הצגת האמת האלוהית בדרך המלומדת ביותר משכנעת את הנשמה ומעוררת אותה לחזרה בתשובה. לא היגיון או כושר התבטאות רוכשים את לבבות הבריות, אלא השפעתה והשראתה הנעימות והמתוקות של רוח הקודש, הפועלת בדממה אך בבטחה בעודה מחוללת שינוי בלב האדם ובונה את אופיו. קול הדממה הדקה של רוח האלוהים הוא זה שבכוחו לשנות את הלב. PK 88.1

“מה לך פה אליהו?” שאל קול, ושוב השיב הנביא: “קנא קנאתי ליהוה אלוהי צבאות, כי עזבו בריתך בני ישראל, את מזבחותיך הרסו, ואת נביאיך הרגו בחרב; ואוותר אני לבדי, ויבקשו את נפשי לקחתה.” PK 88.2

ה׳ השיב לאליהו ואמר שהרשעים בישראל לא יחמקו מעונש. הוא יבחר בקפידה אנשים שימלאו את מטרתו: הענשת הממלכה האלילית הכופרת. מלאכה קשה וקפדנית עומדת לפניהם, וזאת על מנת שהכול יקבלו הזדמנות לשוב ולצדד באלוהי האמת. אליהו עצמו אמור לשוב לישראל ולחלוק עם אנשים נוספים את העול הכרוך בעריכת תיקון בקרב העם. PK 88.3

״לך שוב לדרכך מדברה דמשק!” ציווה ה׳ על אליהו, “ובאת, ומשחת את חזאל למלך על ארם. ואת יהוא בן נמשי, תמשוח למלך על ישראל; ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה, תמשוח לנביא תחתיך. והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא; והנמלט מחרב יהוא, ימית אלישע.” PK 88.4

אליהו חשב שהוא החסיד היחיד בישראל של אלוהי האמת. אך ה׳, היודע את צפונות ליבם של כל בני האדם, גילה לנביא שהיו בקרב העם אנשים רבים אחרים, שנותרו נאמנים לו חרף שנות הכפירה הממושכות. ה׳ הכריז: “והשארתי בישראל שבעה אלפים: כל הברכיים, אשר לא כרעו לבעל, וכל הפה, אשר לא נשק לו.” PK 88.5

ניתן להפיק לקחים רבים מחווייתו של אליהו באותם ימים של ייאוש ותבוסה, לקחים חשובים שאין ערוך להם בעבור משרתי ה׳ בדורנו, דור שבו אנשים רבים סוטים מדרך הישר. PK 88.6

הכפירה הרווחת בימינו זהה לזו שרווחה בישראל בימיו של אליהו הנביא. רבבות בני אדם בימינו עובדים את הבעל בכך שהם מרוממים את האדם מעל אלוהים, מהללים מנהיגים נערצים, סוגדים לממון, ומציבים את תורת המדע מעל לאמיתות שנחשפו בהתגלות האלוהית. ספקות וחוסר אמונה משפיעים לרעה על מוחם וליבם של בני האדם, ואנשים רבים מחליפים את דבר ה׳ בתיאוריות מעשי ידי אדם. מלמדים את הציבור שהגענו לעידן שבו יש לרומם את ההיגיון האנושי מעל לתורות ולאמיתות הטמונות בדבר ה׳. ואילו תורת ה׳, המופת האלוהי של הצדקה, נחשבת חסרת שחר. אויב האמת פועל בעזרת כוח ההטעיה שלו כדי להוליך שולל את בני האדם ולגרום להם להציב חוקים ומנהגים אנושיים במקומו של אלוהים, ולשכוח את החוקה שה׳ חוקק למען אושרה וגאולתה של האנושות. PK 88.7

ואולם, כפירה זו שהפכה רווחת כל כך, אינה חובקת עולם. לא כל בני האדם בעולם הם רעים וחטאים; לא כל בני האדם מצדדים באויב. לאלוהים יש אלפים בדור הזה שלא כרעו ולא השתחוו לבעל, רבבות בני אדם הכמהים להעמיק ללמוד על המשיח ועל התורה, המייחלים שישוע יבוא במהרה כדי לבטל אחת ולתמיד את שלטון החטא והמוות. בנוסף, אנשים רבים עובדים את הבעל מבלי דעת, אך רוח הקודש עדיין נאבקת עליהם. PK 89.1

אנשים אלה זקוקים לעזרתם של חסידי ה׳ שהתוודעו לאלוהים ולמדו להכיר אותו ואת העוצמה הטמונה בדברו. בעת כמו שלנו, חייב כל אחד ואחד מילדי האל לפעול לעזרת הזולת. בזמן שאלה שזכו לתובנות על אמיתות מכתבי הקודש מחפשים אחר גברים ונשים העורגים לאור, מלאכי ה׳ ילוו אותם וישרתו אותם. למקום שאליו הולכים מלאכים, איש אינו צריך לחשוש להגיע. כתוצאה ממאמציהם המסורים של עובדים מקודשים אלה, אנשים רבים יעזבו את עבודת האלילים ויסגדו לאלוהים חיים. אנשים רבים יחדלו לחלוק כבוד לחוקים ולמנהגים מעשי ידי אדם, ויתייצבו ללא מורא לצד אלוהים ותורתו. PK 89.2

דברים רבים תלויים בפועלם של חסידי ה׳ הנאמנים, העושים את מלאכתם ללא הרף. מסיבה זו, השטן עושה כל מאמץ כדי לסכל את התכלית האלוהית המתגשמת בעזרת יראי ה׳. הוא גורם לחלקם לשכוח את משימתם הנעלה והקדושה, ולהסתפק בתענוגות החיים בעולם הזה. הוא מסייע להם להשתקע בחיים נוחים ומבוססים או לעזוב מקומות שבהם יוכלו להשפיע לטובה, לטובת רווחים חומריים גדולים יותר. לאחרים הוא מסייע להימלט בייאוש מחובתם בעקבות התנגדות או רדיפות. ואולם, השמיים צופים באנשים כאלה ברחמים רבים. לכל ילד של אלוהים, שהשטן הצליח להשתיק את קולו, מופנית השאלה: “מה לך פה?” הרי שלחתיך אל כל קצווי תבל עם המשימה לבשר את הבשורה ולהכשיר את לבבות בני האדם לקראת יום ה׳. לכן, מדוע אתה כאן? מי שלח אותך? PK 89.3

השמחה שהוענקה למשיח, שגדשה והזינה את ליבו בזמן שסבל והקריב את עצמו, נבעה מכך שחזה בעיני רוחו בחוטאים השבים בתשובה ונושעים. שמחה זו אמורה להיות נחלתו של כל תלמיד של המשיח והתמריץ של שאפתנותו. משיחיים המבינים, גם אם לא באופן מלא, את משמעות הגאולה מבחינתם ומבחינת אחיהם בני האדם, ישכילו להבין במידת מה את צרכיה העצומים של האנושות. לבבותיהם ימלאו רחמים בזמן שיחזו בעוני המוסרי והרוחני של אלפי בני אדם הנתונים תחת צלו הקודר של גורל מר ממוות, של אבדון איום ונורא, שבהשוואה אליו סבל פיזי מתפוגג והופך לשום-כלום. PK 89.4

השאלה: ׳׳מה לך פה?” מופנית גם למשפחות, לא רק ליחידים. בקהילות רבות ישנן משפחות המעוגנות באמיתות של דבר ה׳, אשר בכוחן להרחיב את מעגל השפעתן אילו יעקרו למקומות הזקוקים לשירות שביכולתן להעניק. אלוהים קורא למשפחות משיחיות ללכת אל המקומות האפלים בעולם הזה ולעבוד בתבונה, מסירות והתמדה למען אנשים שאבדון רוחני אופף אותם. הקרבה עצמית נחוצה כדי להיענות לקריאה זו. בזמן שמשיחיים רבים מחכים עד שכל המכשולים יוסרו מדרכם - נשמות גוועות ללא תקווה וללא אלוהים. אנשים רבים מוכנים לנסוע למקומות מוכי מגפות ולסבול קשיים ומחסור למען השגת רווח ארצי או רכישת ידע מדעי. אז היכן הם האנשים המוכנים לעשות את אותם מאמצים כדי לבשר לבני האדם על המושיע? PK 90.1

כאשר אנשים שניחנו בכוחות רוחניים כורעים תחת נסיבות קשות, מתייאשים ולפעמים אפילו אינם מוצאים עוד שום טעם בחיים, אין בכך שום דבר מוזר או חדש. טוב יעשו אנשים כאלה אם ייזכרו באליהו, אחד מגדולי הנביאים, שנס על חייו בעקבות התפרצות זעם של מלכה חמת מזג. כפליט תשוש, שעייף מנדודיו ונחל אכזבות מרות שריסקו את רוחו, אומץ ליבו ונחישותו, ביקש הנביא את נפשו למות. ואולם, דווקא כשאפסה תקוותו ומפעל חייו עמד להסתיים בתבוסה, הוא למד את אחד הלקחים החשובים ביותר בחייו. בשעת החולשה הגדולה ביותר שלו, הוא למד שצריך ואפשר לבטוח באלוהים גם בנסיבות הקשות ביותר. אלה המפנים את מרצם ומשאביהם למלאכתם מתוך הקרבה עצמית אך מתפתים להיכנע לדיכאון וחוסר אמון, עשויים להפיק עידוד ואומץ מחווייתו של אליהו. אהבתו, חסדו, דאגתו המתמדת וגבורתו של ה׳ מתגלים במיוחד בעבור משרתיו הזוכים לאי הבנה או אי הערכה, כאשר עצותיהם ותוכחותיהם זוכות לזלזול, ומאמציהם לעריכת תיקון רוחני מתקבלים בעוינות והתנגדות. PK 90.2

דווקא בשעת החולשה הגדולה ביותר תוקף השטן את הנשמה עם פיתוייו העזים ביותר. כך ציפה לגבור על בן האלוהים, שכן בעזרת התנהגות זו הוא נחל ניצחונות רבים על האדם. כשכוח הרצון נחלש והאמונה מתערערת, אנשים שהתייצבו לאורך זמן בגבורה ובאומץ לצד האמת נכנעים לפיתוי. משה שעייף מקץ ארבעים שנות נדודים בחברת עמו חסר האמונה, איבד לרגע את אחיזתו בגבורת האלוהים הכול יכולה. הוא נכשל ממש על גבולות הארץ המובטחת. כך קרה גם לאליהו. האיש שתלה את מבטחו בה׳ בשנות הבצורת והרעב הממושכות, שהתייצב ללא מורא לפני אחאב, שניצב יום שלם במהלך העימות הקשה על הר הכרמל לפני עם ישראל כולו בתור עד יחיד של אלוהי האמת - אותו איש הניח ברגע של עייפות וחולשה לפחד מן המוות לגבור על אמונתו באלוהים. PK 90.3

דבר דומה קורה גם כיום, כאשר אנו אפופים ספקות, נבוכים ואובדי עצות לנוכח נסיבות קשות, או סובלים מחסור או מצוקה. או-אז השטן מנסה לערער את ביטחוננו בה׳. כשאנו נתונים במצב כזה, השטן מציג בפנינו את טעויותינו ומדיח אותנו לא לתת אמון באלוהים ולפקפק באהבתו. הוא מקווה לרפות את ידיה של הנשמה ולשבור את אחיזתנו באלוהים. PK 91.1

אנשים הניצבים בחזית המאבק, המונעים בידי רוח הקודש ומבצעים מלאכה מיוחדת בשירות האל, יחושו לעיתים קרובות דכדוך דווקא כשהלחץ יוסר. דיכאון עלול לזעזע ולערער את האמונה האמיצה ביותר ולהחליש את כוח הרצון החזק ביותר. ואולם, אלוהים מבין. הוא ממשיך לרחם על חסידיו ולאהוב אותם. הוא יודע את מניעי הלב הכמוסים ואת מטרותיו. להמתין באורך רוח, לבטוח באלוהים כשהכול נראה אפל - זה הלקח שהמנהיגים בשירות ה׳ צריכים ללמוד. השמיים לא יכזיבו אותם בעת צרה. דבר אינו נראה לכאורה חסר אונים יותר, ועם זאת בלתי מנוצח יותר, מאשר נשמה החשה באפסותה ותולה את מבטחה באלוהים בלבד. הלקח מחווייתו של אליהו, אשר מלמדנו כיצד ללמוד לבטוח מחדש בה׳ בשעת מבחן, לא נועד אך ורק לאנשים בכירים בעלי מחויבות רבה. האל שאזר את אליהו בגבורתו, חזק דיו כדי לתמוך בכל אחד מילדיו הנלחמים במערכה, חלשים ככל שיהיו. ה׳ מצפה מכל אחד מהם לשמור לו אמונים, ואוזר כל אחד מהם בכוח בהתאם לצורכו. בכוחות עצמו, האדם הוא חסר אונים; אך בעזרת גבורת ה׳ ביכולתו לגבור על הרע ולעזור לזולת לנצח את הרע. ידו של השטן לא תוכל לעולם להיות על העליונה אצל אדם התולה את מבטחו באלוהים. “אך ביהוה לי אמר, צדקות ועוז.״ (ישעיה מ״ה 24). PK 91.2

אחיי המשיחיים, השטן יודע את נקודות התורפה שלכם; לכן, דבקו בישוע. אם תחסו באהבת האל, תוכלו לעמוד בכל ניסיון. די בצדקת המשיח כדי לאזור אתכם בכוח שיאפשר לכם לעצור את גלי הרוע הסוחף את העולם. החדירו אמונה לחייכם. אמונה מקלה על כל עול, משככת כל עייפות. הדרכים שבהן פועלת ההשגחה, הנראות לכם כתעלומה, יתבהרו דרך דבקות מתמדת בה׳ וביטחון בו. צעדו באמונה בדרך שה׳ מתווה לפניכם. מבחנים וקשיים בוא יבואו, אך אנא, המשיכו לצעוד קדימה. הדבר יחזק את אמונתכם ויכשיר אתכם לשירות. דפי ההיסטוריה המקראית נכתבו לא רק כדי שנקרא אותם ונתפעם, אלא כדי שאותה אמונה שפיעמה בליבם של עבדי ה׳ בימי קדם, תפעל גם בליבנו. ה׳ יפעל כיום בדרך לא פחות כבירה, בכל מקום שבו לבבות הפועמים באמונה ישמשו ערוצים לגבורתו. PK 91.3

נאמר לנו, כשם שנאמר לשמעון כיפא: “הנה דרש השטן לטלטל אתכם כחיטים בכברה. אבל אני התפללתי בעדך שלא תכלה אמונתך״ (לוקס כ״ב 31, 32). המשיח לא ייטוש לעולם את אלה שלמענם מת. אנו עלולים לעזוב אותו ולהכנע לפיתויים , אך המשיח לעולם לא יפנה עורף לאלה שהוא שילם בחייו כופר בעבורם. אילו ייפקחו עינינו הרוחניות, נוכל לחזות בנשמות מעונות הכורעות תחת עול השעבוד, כשמשא כבד של צער ויגון מעיק עליהן כמשא החיטים על עגלה, והן מוכנות ומזומנות למות בייאוש. נוכל לחזות במלאכים המתעופפים ביעף, חשים לעזרת הנשמות המפותות, הודפים לאחור את צבאות הרוע האופפים אותן, ומציבים את רגליהן על קרקע איתנה. המלחמות הנערכות בין שני הצבאות, הן ממשיות בדיוק כמו מערכות הנערכות בין צבאות העולם הזה; גורלות נצחיים תלויים בתוצאות המאבק הרוחני הזה. בחזון שקיבל הנביא יחזקאל נראתה יד מתחת לכנפי הכרובים. הדבר בא ללמד את עבד האלוהים כי גבורת ה׳ היא זו שמעניקה הצלחה וניצחון. אל לאנשים שמונו בידי ה׳ לשליחיו לחוש שמלאכתו תלויה בהם. בני האדם לא נעזבו לנפשם כדי לבצע לבד את המחויבות הקשה הזו. ה׳, האל שאינו ישן ואינו נם, פועל ללא הרף להגשמת תוכניותיו ומקדם את מלאכתו. הוא ישים לאל את תוכניותיהם ומטרותיהם של הרשעים, ויבלבל את עצתם של האנשים הזוממים רעה נגד חסידיו. ה׳ אלוהים, מלך מלכי המלכים, אדון האדונים, יושב הכרובים - שומר על ילדיו מכל משמר בעיצומם של המהומות, המלחמות והסכסוכים המתחוללים בין העמים. כשמעוזי המלכים יישברו, כשחיצי הזעם יחדרו ללבבותיהם של אויבי ה׳, יהיו חסידיו בטוחים ומוגנים בכפות ידיו. PK 91.4