מלכי ונביאי ישראל

33/69

חזקיהו

שלטונו הפזיז של המלך אחז עמד בניגוד חד לתיקון הדתי שנערך בתקופת השגשוג של מלכות בנו. חזקיהו עלה לשלטון כשהוא נחוש לעשות כמיטב יכולתו כדי להציל את יהודה מן הגורל המר שפקד את מלכות ישראל הצפונית. מסריהם של נביאי ה׳ לא הכילו שום פשרות. רק דרך תיקון דתי נחרץ ניתן יהיה למנוע את העונשים שאיימו על הממלכה. PK 172.1

בשעת המשבר התגלה חזקיהו כאדם שהשכיל לנצל את ההזדמנויות שנקרו על דרכו. מרגע שעלה לשלטון החל בתכנון ובבצוע תוכניותיו. ראשית, התמקד בהחזרתם אל כנם של טקסי עבודת ה׳ במקדש, שמזה זמן רב כל כך נזנחו; בביצוע המלאכה הוא זכה לשיתוף פעולה מצד קבוצת כוהנים ולוויים שדבקו בייעודם הקדוש. משום שבטח בתמיכתם הנאמנה, דיבר איתם בגילוי לב על תשוקתו לכונן תיקונים רוחניים מידיים וארוכי טווח. PK 172.2

הוא התוודה: “כי מעלו אבותינו, ועשו הרע בעיני יהוה אלהינו, ויעזבהו; ויסבו פניהם ממשכן יהוה, ויתנו עורף... עתה, עם לבבי לכרות ברית ליהוה אלוהי ישראל; וישב ממנו חרון אפו” (דברי הימים ב׳ כ“ט 6, 10). PK 172.3

במילים ספורות אך שקולות סקר המלך את המצב שממלכתו נקלעה אליו: המקדש עומד סגור ומסוגר; טקסי עבודת ה׳ חדלו להיערךבו; עבודת אלילים מבישה נערכת בחוצות עיר הקודש וברחבי הממלכה; כפירה רווחת בקרב בני העם, שהיו עשויים לדבוק בה׳ אילו מנהיגי יהודה היו משמשים להם דוגמה מופתית, והממלכה שוקעת ומידרדרת ומאבדת את יוקרתה בעיני העמים השכנים. ממלכת ישראל הצפונית הלכה והתמוטטה במהירות; תושבים רבים חוסלו בחרב ורבבות נשבו והוגלו מן הארץ. במהרה תיפול ישראל בידי בני אשור ותיחרב כליל. גורל דומה יפקוד את יהודה, אלמלא יעשה ה׳ גדולות ונצורות דרך אנשים שייבחר בהם לתכלית זו. PK 172.4

חזקיהו פנה ישירות אל הכוהנים והפציר בהם לסייע לו בעריכת התיקונים הנדרשים. הוא האיץ בהם: “בני, עתה אל תשלו: כי בכם בחר יהוה, לעמוד לפניו לשרתו, ולהיות לו משרתים ומקטרים...” PK 172.5

׳׳עתה התקדשו, וקדשו את בית יהוה אלוהי אבותיכם” (פסוקים 11, 5). PK 173.1

הגיעה השעה לפעולה מהירה. הכוהנים החלו מיד בתפקידם. לאחר שגייסו למלאכה כוהנים נוספים משורותיהם, שלא נכחו במפגש עם המלך, הם עסקו בשמחה ומכל הלב במלאכת ניקוי וטיהור המקדש. עקב שנות ההזנחה וחילול הקודש היתה המלאכה כרוכה בקשיים רבים. ואולם, הכוהנים והלווים עמלו יחדיו ללא ליאות, ובתוך פרק זמן קצר להפליא דיווחו על סיום המשימה. דלתות המקדש תוקנו ונפתחו לרווחה; כלי הקודש נאספו והוצבו במקומם; הכול היה מוכן לקראת עריכתם מחדש של טקסי המקדש. PK 173.2

בטקס הראשון שנערך במקדש חברו שרי העיר למלך חזקיהו, לכוהנים וללוויים כדי להשיג מחילה על חטאי האומה. על המזבח הועלו עולות חטאת ׳׳לכפר על כל ישראל.׳׳ ‘’וככלות להעלות כרעו המלך וכל הנמצאים אתו, וישתחוו.׳׳ שוב, כבימים ימימה, הדהדו מילות הלל וסגידה בחצרות המקדש. הסוגדים, שהבינו כי יצאו לחופשי מעבדות לחטא ולכפירה, שרו בשמחה את מזמורי דוד ואסף: ‘׳וישמח יחזקיהו וכל העם, על ההכין האלוהים לעם: כי בפתאום היה הדבר” (פסוקים 24, 29, 36). PK 173.3

אלוהים הכשיר את לבבותיהם של ראשי ושרי יהודה כדי שיעמדו בראש תנועת תיקון רוחני נחרץ, וזאת כדי לעצור את גל הכפירה. PK 173.4

דרך נביאיו שלח ה׳ אל עמו הנבחר מסר אחר מסר. הם הכילו תוכחות נוקבות והפצרות כנות, שבוזו ונדחו בידי עשרת שבטי מלכות ישראל שנפלה עתה בידי האויב. ואולם, ביהודה נותרה שארית פליטה יראת ה׳, והנביאים המשיכו לדבר אליה. הם הקשיבו לישעיהו המפציר בהם: “שובו, לאשר העמיקו סרה, בני ישראל” (ישעיה ל“א 6). הם הקשיבו למיכה המכריז בביטחון: ׳׳ואני ביהוה אצפה, אוחילה לאלוהי ישעי: ישמעני אלוהי. אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי. כי אשב בחושך, יהוה אור לי. זעף יהוה אשא, כי חטאתי לו: עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי, יוציאני לאור, אראה בצדקתו׳׳ (מיכה ז׳ 9-7). PK 173.5

מסרים אלה ומסרים דומים אחרים, שחשפו את רצונו של ה׳ למחול למי שפנו אליו בכל ליבם ומאודם, הפיחו תקווה בליבן של נשמות מיואשות רבות במהלך השנים האפלות שבהן דלתות המקדש נותרו סגורות. עתה, בזמן שראשי העם החלו לכונן את התיקון, המוני העם שעייפו משעבודם לחטא היו מוכנים ומזומנים להיענות. PK 173.6

בני העם, שנכנסו לחצרות המקדש כדי לבקש מחילה ולחדש את שבועות הברית עם ה׳, שאבו עידוד נפלא מדברי הנביאים בכתובים. האזהרות החמורות נגד עבודת אלילים שהוכרזו מפורשות מפי משה באוזני כל עם ישראל, לוו בנבואות על רצונו של ה׳ לשמוע ולמחול לאלה שבעתות כפירה יחפשו אחריו בכל ליבם ומאודם. משה הכריז באוזני ישראל: ׳׳בצר לך... ושבת עד יהוה אלוהיך, ושמעת בקולו. כי אל רחום יהוה אלוהיך, לא ירפך ולא ישחיתך; ולא ישכח את ברית אבותיך, אשר נשבע להם״ (דברים ד׳ 30, 31). PK 173.7

בתפילה הנבואית שנשא שלמה בחנוכת המקדש (בו חודשו עתה טקסי עבודת ה׳ בזכות חזקיהו ועמיתיו), הוא אמר: ״בהינגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך; ושבו אליך והודו את שמך, והתפללו והתחננו אליך בבית הזה. ואתה, תשמע השמים, וסלחת לחטאת עמך ישראל״ (מל״א ח׳ 33, 34). תפילה זו שנשא שלמה זכתה לאישוש מאת ה׳, שכן בסיומה ירדה אש מן השמיים ואיכלה את זבח העולה והקורבנות, וכבוד ה׳ מילא את ההיכל (דהי״ב ז׳ 1). זאת ועוד, בלילה הופיע ה׳ לפני שלמה כדי לבשר לו כי תפילתו נשמעה וכי הוא יטה את חסדו על כל מי שיעבדוהו במקדש. הוא העניק לו הבטחה רבת חסד: ״ויכנעו עמי, אשר נקרא שמי עליהם, ויתפללו ויבקשו פני, וישובו מדרכיהם הרעים; ואני אשמע מן השמים, ואסלח לחטאתם, וארפא את ארצם״ (דהי״ב ז׳ 14). PK 174.1

הבטחות אלה התגשמו במלואן במהלף התיקון הרוחני שנערף בראשות חזקיהו. PK 174.2

לאחר הצעד החיובי הראשון שנערף (טיהור המקדש), ננקטו צעדים נוספים בידי תנועת תיקון רחבה בהשתתפות ישראל ויהודה. חזקיהו, שהיה להוט להפוף את טקסי עבודת ה׳ במקדש מקור לברכה אמיתית בעבור העם, היה נחוש בדעתו לחדש את המנהג הקדום של קיבוץ בני ישראל כדי לחגוג יחדיו את חג הפסח. PK 174.3

שנים רבות לא נחגג הפסח כהלכתו בתור חג לאומי. התפלגות הממלכה בתום מלכות שלמה, לא אפשרה את קיום המנהג הלכה למעשה. ואולם, העונשים הנוראים שהומטו על עשרת השבטים עוררו בליבם של חלק מבני העם תשוקה לחיים טובים יותר; בנוסף, מסריהם המטלטלים של הנביאים השפיעו עליהם רבות ופעלו בליבם. שליחי המלף יצאו לכל רחבי הממלכה והזמינו את כל בני העם לחגוג את הפסח בירושלים. הבשורה הוכרזה בכל הארץ: ״ויהיו הרצים עוברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה, ועד זבולון.״ נושאי ההזמנה האדיבה זכו על פי רוב ליחס של בוז ודחייה. הכופרים שמיאנו לחזור בתשובה התייחסו לעניין בקלות ראש: ״ויהיו משחיקים עליהם ומלעיגים בם.״ ואולם, חלק מבני העם שהיו להוטים לחלות את פניו של ה׳ כדי לדעת את רצונו ביתר בהירות, ״נכנעו, ויבואו לירושלים״ (דהי״ב ל׳ 10, 11). PK 174.4

ארץ יהודה נענתה להזמנה כאיש אחד. ״ביהודה היתה יד האלוהים, לתת להם לב אחד: לעשות מצות המלך והשרים - בדבר יהוה״ (פס׳ 12). דהיינו, צו המלף עלה בקנה אחד עם רצון ה׳ שנחשף דרף נביאיו. PK 174.5

האירוע תרם רבות לתועלתם של המוני העם שנאספו יחדיו. רחובות העיר שחוללו, טוהרו עתה ממזבחות האלילים שהוקמו בהם בימי שלטון אחז. PK 174.6

ביום המיועד נחגג הפסח, ואת שבוע החג בילו בני העם בהעלאת זבחי שלמים ומנחות תודה ובלימוד רצון ה׳. מדי יום לימדו הלוויים את העם על אלוהים, ובני העם שהכינו את לבבם לחלות את פני ה’ מצאו מחילה. שמחה גדולה מילאה את ליבם של המוני הסוגדים, כנאמר: “ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכוהנים, בכלי עוז ליהוה”. הכול היללו את ה׳ פה אחד על שנטה עליהם את טובו, חסדו ורחמיו. (פסוקים 21, 22). PK 175.1

שבעת ימי החג שבאו אחרי סדר הפסח חלפו מהר מדי, והסוגדים החליטו לחגוג את חג המצות שבעה ימים נוספים כדי להעמיק את הידע שהחלו לצבור על ה׳ ודרכיו. “הלוים, המשכילים שכל טוב ליהוה,” אשר העבירו לעם את הידע על ה׳, המשיכו במלאכת ההוראה מן התורה. מדי יום נאספו בני העם במקדש כדי להעלות מנחות תודה והודיה. בזמן שהאסיפה הגדולה התקרבה לסיומה היה ברור שאלוהים חולל נפלאות כאשר גרם ליהודה ששבה לסורה לשוב אליו, ועצר את גל הכפירה שאיימה לסחוף את כל העם. האזהרות החמורות שהשמיעו הנביאים לא היו לשווא: “ותהי שמחה גדולה בירושלים: כי מימי שלמה בן דויד, מלך ישראל, לא כזאת בירושלים” (פס׳ 26). PK 175.2

הגיעה העת לשיבתם של המוני החוגגים לבתיהם, ככתוב: ׳׳ויקומו הכוהנים והלוים, ויברכו את העם, וישמע בקולם; ותבוא תפילתם למעון קודשו, לשמים״ (פס׳ 27). אלוהים קיבל ברצון את בני העם שהתוודו על חטאיהם בלב שבור והיו נחושים בדעתם לשוב אליו כדי לקבל מחילה ועזרה. PK 175.3

עתה נותרה מלאכה חשובה שהאנשים ששבו לבתיהם חייבים היו להשתתף בביצועה, ושביצועה העיד על אמיתות התיקון שנערך בקרבם, ככתוב, ׳׳וככלות כל זאת, יצאו כל ישראל הנמצאים לערי יהודה, וישברו המצבות ויגדעו האשורים וינתצו את הבמות ואת המזבחות מכל יהודה ובנימין ובאפרים ומנשה, עד לכלה; וישובו כל בני ישראל, איש לאחוזתו, לעריהם” (דהי׳׳ב ל“א 1). PK 175.4

חזקיהו ועמיתיו כוננו תיקונים שונים שנועדו לחזק את הממלכה מבחינה רוחנית, חומרית ומדינית. “ויעש כזאת יחזקיהו בכל יהודה; ויעש הטוב והישר והאמת,לפני יהוה אלוהיו. ובכל מעשה אשר החל... בכל לבבו עשה, והצליח.׳׳ ׳׳ביהוה אלוהי ישראל בטח... וידבק ביהוה, לא סר מאחוריו; וישמור מצותיו, אשר ציוה יהוה את משה. והיה יהוה עמו בכל אשר יצא ישכיל” (פסוקים 21,20; מל“ב י“ח 7-5). PK 175.5

שלטונו של חזקיהו אופיין בסדרת חסדים שהורעפו על העם מיד ההשגחה, ואשר הוכיחו לעמים השכנים כי אלוהי ישראל שרה עם עמו. הצלחתה של אשור בכיבוש שומרון ובפיזור שארית הפליטה השבורה של עשרת שבטי ישראל בתפוצות, בראשית ימי מלכותו של חזקיהו, גרמה לרבים לפקפק בכוחו של אלוהי העברים. מעודדים מהצלחתם זנחו אנשי נינווה את המסר שקיבלו מיונה, והפגינו מרי גלוי נגד ה׳ ומטרותיו. PK 175.6

מקץ שנים ספורות לנפילת שומרון שבו הצבאות המנצחים לישראל, והפעם הפנו את כוחותיהם נגד ערי יהודה הבצורות, ואף נחלו מידה מסוימת של הצלחה. ואולם, הם נסוגו לזמן מה עקב קשיים שהתעוררו באזורים אחרים בתחומי הכיבוש. רק מקץ שנים אחדות, לקראת תום שלטון חזקיהו, עתידים עמי העולם ללמוד האם ידם של אליליהם תהיה על העליונה, אם לאו. PK 176.1