הדרך אל המשיח

פרק י”.ב - כיצד להתמודד עם ספקות

אנשים רבים, במיוחד מאמינים חדשים, מוטרדים לפעמים מספקות המתעוררים בליבם. בכתבי הקודש ישנם דברים רבים שהם אינם מסוגלים להסביר, או אפילו להבין, והשטן משתמש בקשיים אלו כדי לערער את אמונתם בכתבי הקודש בתור התגלות אלוהית. הם תוהים, ״כיצד אדע מהי הדרך הנכונה? אם כתבי הקודש הם באמת דבר ה’, כיצד אוכל להשתחרר מהספקות והמבוכות הללו?״ הה 91.1

אלוהים לעולם אינו מבקש מאיתנו להאמין בלי לתת לנו שפע של ראיות שנוכל לבסס עליהן את אמונתנו. קיומו של אלוהים, אופיו ואמיתות דברו, כל אלה מאוששים על ידי שפע של הוכחות ועדויות הפונות אל ההיגיון שלנו. אבל אלוהים לא ביטל מעולם את האפשרות להטיל ספק. אמונתנו חייבת להסתמך על ראיות. אנשים המבקשים להטיל ספק תמיד יקבלו הזדמנות לעשות זאת, אך אנשים החפצים באמת ובתמים לדעת את האמת, ימצאו שפע של ראיות שיאששו את אמונתם. הה 91.2

אופיו של הבורא האינסופי או מעשיו נבצרים מהבנתו המוגבלת שלה אדם. מבחינתם של בעלי המוחות החדים ביותר או המשכילים ביותר, ישות קדושה זו תמיד תישאר אפופת מסתורין. ״החקר אלוה תמצא? אם עד תכלית שדי תמצא? גובהי שמים, מה תפעל? עמוקה משאול, מה תדע?״ (איוב י״א 7, 8). הה 91.3

שאול השליח מכריז: ״מה עומק עשר האלוהים, מה עומק חכמתו ודעתו! אין חקר למשפטיו ואין משיג את דרכיו.״ (אל הרומים י״א 33). ואף על פי כן, ״ענן וערפל סביביו, צדק ומשפט, מכון כיסאו.״ (תהילים צ״ז 2). הה 91.4

אלוהים נתן לנו להבין את הדרך שבה הוא מטפל בנו ואת המניעים למעשיו, וזאת כדי שנבחין באהבתו ובחסדו האינסופיים המחוברים לגבורתו האינסופית. הוא נתן לנו להבין את מטרותיו אך ורק במידה שתועיל לנו; מעבר לכך, עלינו להמשיך לבטוח ביד ההשגחה הכול יכולה, ובליבו גדוש האהבה של אבינו שבשמיים. הה 92.1

דבר האלוהים, בדומה לאופיו של מחברו האלוהי, מציג תעלומות שבני האדם לא יוכלו לעולם לרדת לעומקן. חדירת החטא לעולם, התגשמות המשיח בדמות בשר ודם, ההתחדשות, התחייה, ונושאים רבים אחרים המופיעים בכתבי הקודש, מהווים תעלומות עלומות מדי למוח האדם; שנבצר ממנו לפתור אותן או לרדת לעומקן. אנו מוקפים שלל תעלומות הגודשות את עולם הטבע, שאיננו מסוגלים להבין אותן במלואן. צורות החיים הפשוטות ביותר מציגות בפנינו בעיות, שאפילו החכמים שבהוגי הדעות אינם מסוגלים לפתור. הה 92.2

בכל מקום מצויים פלאים שהם מעבר לידע ולהבנה שלנו. לכן, האם עלינו להתפלא על כך שגם העולם הרוחני גדוש תעלומות שנבצרו מהבנתנו? אלוהים העניק לנו שפע של ראיות בכתבי הקודש לגבי המקור האלוהי של התעלומות הללו. לכן, אל לנו להטיל ספק בדברו, שכן איננו מסוגלים להבין לאשורן את כל התעלומות של יד השגחתו. הה 92.3

שמעון כיפא השליח טוען לגבי כתבי הקודש כי יש בהם: “דברים קשים להבנה, אשר הנבערים והבלתי יציבים מעוותים אותם... לאבדונם הם.” (איגרת פטרוס השנייה ג’ 16). הספקנים משתמשים בקטעים קשים להבנה בכתבי הקודש כדי לטעון נגדם; אבל דווקא סוגיות אלו מהוות ראיה חותכת להשראה האלוהית שבה הם נכתבו. אילו כתבי הקודש לא הכילו שום תיעוד אלוהי, אלא אך ורק דברים שיכולנו לתפוס בקלות בשכלנו; אילו היינו מסוגלים לתפוס במוחנו המוגבל את גדולתו והודו של ה’, אזי כתבי הקודש לא היו נושאים את החותמת המהימנה של יד ההשגחה שכתבה אותם. עצם הנושאים הנשגבים והרזים הטמירים המוצגים בכתבי הקודש, אמורים לעורר בנו את האמונה שהם הם דבר האלוהים. הה 92.4

כתבי הקודש מגוללים את האמת בפשטות ובדרך מושלמת המדברת אל ליבנו וממלאת את כל כמיהותיו וצרכיו. אמת הכתובים מפליאה את המוחות המפותחים ביותר ושובה אותם בקסמה, ובעת ובעונה אחת מאפשרת לאנשים הפשוטים למצוא את הדרך לגאולה. ואף על פי כן, באמיתות אלה, שהובעו בפשטות רבה כל כך, טמונים נושאים נשגבים כל כך, מרוממים כל כך, אינסופיים כל כך ונשגבים כל כך מבינת אנוש, שאנו מקבלים אותן אך ורק משום שהן יצאו מפיו של אלוהים. תוכנית הגאולה נפרשת לפנינו בבהירות, כדי שכל נשמה ונשמה תוכל לחזות בצעדים שעליה לקחת בתהליך החזרה בתשובה, השיבה לאלוהים וקבלת האמונה בישוע המשיח אדוננו, וזאת כדי שתוכל להיוושע בדרך שיועדה לה מאת אלוהים. עם זאת, מתחת לאמיתות הללו, הפשוטות והקלות כל כך להבנה, מסתתרות תעלומות האופפות את כבוד ה’, תעלומות הנשגבות מבינתנו, ועם זאת מעניקות השראה למחפש האמת הרציני, ומעוררות אותו ליראה ולאמונה. ככל שיתעמק בכתבי הקודש בחיפוש אחר האמת, כך ישתכנע האדם עמוקות בכך שכתבי הקודש הם דבר האלוהים החיים, ושעל התבונה האנושית להשתחוות בפני ההוד והתפארת של ההתגלות האלוהית. הה 93.1

להודות שאיננו מסוגלים לרדת לעומקן של האמיתות הנשגבות הטמונות בכתבי הקודש, משמעו להודות בכך שמוחנו המוגבל אינו מסוגל לתפוס את האינסופי; שהאדם, עם הידע האנושי המוגבל שלו, אינו יכול להבין את תכליתו של האלוהים היודע כל. הה 93.2

היות שנבצר מבני האדם לרדת לעומקן של התעלומות הטמונות בדבר האלוהים, הספקנים והכופרים מואסים בכתבי הקודש; לא כל בני האדם המתיימרים להאמין בכתבי הקודש חופשיים מסכנה זו. שאול השליח מזהיר: “הישמרו, אחיי, שלא יהיה באיש מכם לב מרושע וחסר אמונה, הסוטה מאלוהים חיים.״ (אל העברים ג’ 12). עלינו ללמוד את תורת כתבי הקודש בקפדנות ולעומק, ולחקור את ״עמוקות האלוהים״, כלומר, את הסודות והנצורות הנגלים בכתובים (הראשונה אל הקורינתים ב’ 10). בשעה ש״הנסתרת ליהוה אלהינו, הנגלת לנו ולבנינו.” (דברים כ״ט 29). אבל השטן פועל כדי לעוות את השכל הישר ואת יכולות הלימוד והחקירה של האדם. כשאדם קורא בכתבי הקודש ושוקל את האמת הטמונה בהם, גאווה מסוימת נמהלת במחשבתו. במהרה, סבלנותו פוקעת, וכשאינו מסוגל להסביר כל קטע וקטע בכתובים לשביעות רצונו המלאה, הוא חש מובס. להודות שאינו מסוגל להבין את דברי הכתובים שנכתבו בהשראה, נראה משפיל מדי בעיניו. הוא אינו מוכן להמתין באורך רוח עד שאלוהים יראה לנכון לגלות לו את האמת. הוא מאמין שיצליח להבין את כתבי הקודש בעזרת שכלו ותבונתו בלבד, וכאשר הוא נכשל בכך, הוא מתכחש בעליל לסמכותם. קיימות תורות ותיאוריות פופולאריות שונות הנובעות כביכול מכתבי הקודש. אך הללו אינן מושתתות על תורת כתבי הקודש, ולמעשה הן מנוגדות לחלוטין לרוח שהעניקה לכתבי הקודש את השראתה. תורות כאלה מעוררות ספק וזורעות מבוכה בליבם של אנשים רבים. ואולם, הן אינן נובעות מדבר ה’, אלא מהוות סילוף של כתבי הקודש בידי האדם. הה 93.3

אילו יכלו הברואים להבין לאשורם את אלוהים ופעליו, הם לא היו צריכים להמשיך בחקר האמת, לגדול בידע ולפתח את השכל; אלוהים לא היה נחשב בעיניהם אל עליון. לאחר שהיו מגיעים לשיא הידע וההישגיות, הם היו חדלים להתקדם. הבה נודה לאלוהים שאין זה כך. שכן, בו “צפונים... כל אוצרות החכמה והדעת.״ (אל הקולוסים ב’ 3). בני האדם יחקרו וילמדו לנצח נצחים, ועם זאת, לעולם לא ימצו את אוצרות חוכמתו, חסדו וגבורתו של אלוהים. הה 94.1

אלוהים יעד את האמיתות הטמונות בדבריו להמשיך ולהתגלות בפני חסידיו בעולם הזה. אך ישנה רק דרך אחת שבה ניתן לרכוש את הידע הזה. נוכל להבין את דבר האלוהים אך ורק באמצעות הארה מרוח הקודש, שדבר ה’ ניתן באמצעותה. “את אשר באלוהים אין יודע זולתי רוח האלוהים.״; “אך לנו גילה אלוהים על ידי רוחו אפלו את עמוקות האלוהים, משום שהרוח חוקרת הכל.” (קור״א ב’ 11, 10). ישוע הבטיח לתלמידיו: “אבל הוא, אשר הוא רוח האמת, כשיבוא ידריך אתכם אל כל האמת... הוא... משלי יקח ויודיע לכם.” (יוחנן ט”.ז 14,13). הה 94.2

אלוהים חפץ שבני האדם יתרגלו את כוח החשיבה שלהם; לימוד כתבי הקודש יחדד, יחזק וירומם את השכל יותר מכל ספר אחר. ואולם, עלינו להיזהר מפני סגידה להגיון, הכפוף לשבירותה ולחולשתה של האנושות. אם כתבי הקודש אינם אופפים את בינתנו, ואם האמיתות הברורות ביותר אינן נהירות לנו, עלינו להיות בעלי אמונה תמימה כשל ילד, בעלי רצון ללמוד ולחפש אחר עזרתה של רוח הקודש. אם נטעם מגבורתו ומחוכמתו של אלוהים, ונהיה מודעים לחוסר היכולת שלנו לרדת לעומקה של גדולתו, הדבר ימלא אותנו ענווה. אז נקרא את כתבי הקודש מתוך יראת כבוד ותחושת קדושה, כפי שאנו באים לנוכחותו. כשאנו פונים לכתבי הקודש, ההיגיון חייב להכיר בסמכות גבוהה ממנו, והלב והשכל חייבים להשתחוות ליהוה, האל הכביר. הה 95.1

דברים רבים שנראים לנו קשים להבנה או מעורפלים, יובהרו בידי ה’ בפני אנשים המבקשים להבינם, ויהפכו ברורים ונהירים להם. אבל ללא הנחייתה של רוח הקודש, תמיד נהיה מועדים לסלף את כתבי הקודש או לשגות בהבנתם. לפעמים, קריאה רבה בכתבי הקודש אינה מביאה שום תועלת, ובמקרים רבים היא אף עלולה להזיק. כשקוראים את כתבי הקודש ללא יראת כבוד וללא תפילה; כשהמחשבות והרגשות אינם ממוקדים באלוהים, או אינם עולים בקנה אחד עם רצונו, המוח יהיה אפוף ספקות; ואז, בעיצומו של לימוד כתבי הקודש, הספקנות תגבר ותתחזק. אויב נשמותינו שובה את המחשבות שלנו, ומציע לנו פרשנויות שגויות. כשבני האדם אינם מבקשים להימצא בהרמוניה עם אלוהים בכל מוצא פיהם ומעשיהם, אזי, מלומדים ככל שיהיו, הם עלולים לטעות בהבנתם את הכתובים, ולכן מסוכן לבטוח בהסבריהם. אנשים הפונים לכתבי הקודש במטרה למצוא בהם סתירות, הם חסרי תובנה רוחנית. בעזרת הראייה המעוותת שלהם, הם ימצאו סיבות רבות לפקפוק ולחוסר אמונה בדברים פשוטים ומפורשים המצויים בכתובים. הה 95.2

גם אם הם מסווים זאת, המניע העיקרי שלהם לפקפוק ולספקנות הוא ברוב המקרים אהבת החטא. תורת ה’, על מצוותיה ואיסוריה, אינה מתקבלת בברכה בידי אנשים גאוותניים שליבם נוהה אחר החטא; אנשים שאינם מוכנים לציית לחוקיה של התורה, מוכנים ומזומנים לפקפק בסמכותה. כדי להגיע לאמת, עלינו להיות בעלי תשוקה כנה לדעת את האמת, ובעלי נכונות לציית לה בכל ליבנו. כל מי שילמד את כתבי הקודש עם רוח כזו, ימצא שפע של ראיות לכך שהם דבר האלוהים, ויוכל לרכוש תובנות על האמיתות הטמונות בהם, שיחכימו אותו לשם גאולתו. הה 95.3

המשיח אמר: “הרוצה לעשות את רצונו [של ה’] ידע אם תורתי מאלוהים היא.״ (יוחנן ז’ 17). במקום להטיל ספק ולהתלונן על דברים שאינם מובנים לכם, שימו לב לאור הזורח עליכם, ותקבלו אור גדול יותר. קיימו בעזרת חסד המשיח כל מצווה שאתם מבינים בשכלכם, ואז תהיו מסוגלים להבין ולקיים את המצוות שאינן נהירות לכם. הה 96.1

קיימת ראיה הגלויה בפני כול - הן בפני המלומדים והן בפני חסרי ההשכלה: ראיה הנובעת מהתנסות אישית. אלוהים מזמין אותנו להיווכח בעצמנו באמיתות דברו, באמת הטמונה בהבטחותיו. הוא מפציר בנו: “טעמו וראו, כי טוב יהוה.” (תהילים ל״ד 8). במקום להסתמך על דבריו של אדם אחר, עלינו לטעום מדבר ה’ בעצמנו. אלוהים מכריז: “בקשו ותקבלו.” (יוחנן ט״ז 24). הבטחותיו יקוימו במלואן. הן לא יאכזבו לעולם; הן לא יכולות להכזיב. בשעה שנתקרב לישוע ונשמח במלוא אהבתו, הספק והאפלה שבקרבנו יתפוגגו באורה של שכינתו. הה 96.2

שאול השליח אומר כי אלוהים, “הצילנו משלטון החושך והעבירנו אל מלכות בנו אהובו‘.” (אל הקולוסים א’ 13). כל אדם שעבר ממוות לחיים יכול ל”.חתום בחותם ידו כי האלוהים אמת.” (יוחנן ג’ 33, תרגום זלקינסון). הוא יכול להעיד: “נזקקתי לעזרה, ומצאתי אותה בישוע. כל מחסורי סופקו. הרעב שכסס בנשמתי התמלא, ועכשיו אני רואה בכתבי הקודש את ההתגלות של ישוע המשיח. אתם שואלים למה אני מאמין בישוע? מפני שהוא המושיע השמימי שלי. מדוע אני מאמין בכתבי הקודש? מפני שגיליתי שהם קולו של אלוהים המדבר אל נשמתי.” האישוש לכך שכתבי הקודש הם האמת, ושהמשיח הוא בן האלוהים, עשוי להימצא בתוכנו. אנו יודעים בוודאות שאיננו הולכים שולל אחר מעשיות שקריות מתוחכמות. הה 96.3

שמעון כיפא מאיץ באחיו לאמונה: “גידלו בחסד ובדעת אדוננו ומושיענו ישוע המשיח.” (איגרת פטרום השנייה ג’ 18). כשאנשי האלוהים גדלים בחסד, הם ירכשו ללא הרף תובנה ברורה יותר של דברו. הם יגלו אור חדש ויופי חדש באמיתותיו הקדושות. הדבר נכון לגבי כל הדורות בהיסטוריה של הקהילה המשיחית, מראשית היווסדה ועד אחרית הימים. “ואורח צדיקים, כאור נוגה: הולך ואור, עד נכון היום.״ (משלי ד’ 18). הה 97.1

האמונה עוזרת לנו להציץ על עולם הבא ולהבין את הבטחת ה’. בעולם הבא תתמזג בינתו של האדם עם הבינה האלוהית הנשגבת ותעצומות הנפש יתמזגו עם האור האלוהי. נוכל לשמוח על כך שכל מה שאיננו מבינים במעשי ההשגחה יתבהר בפנינו; דברים שאנו מתקשים להבין יבואו על פתרונם; ובמקום שבו מוחנו המוגבל מצא אך ורק מבוכה, בלבול ומטרות שלא התגשמו, נחזה בהרמוניה כלילת שלמות ויופי. “עכשו רואים אנו במראה, במעורפל, אבל אז - פנים אל פנים. עכשו ידיעתי חלקית, אבל אז אכיר כדרך שגם אני מוכר.” (הראשונה אל הקורינתים י״ג 12). הה 97.2