הדרך אל המשיח

פרק ו ’ - אמונה וקבלה בידי ה ’

בזמן שמצפונכם ניעור בידי רוח הקודש, קלטתם שמץ מן הרוע והעוצמה של החטא, והצרות שהוא ממיט; עכשיו הוא הרגע בו אתם מביטים בו בתיעוב. אתם חשים שהחטא ניתק אתכם מאלוהים, שאתם כבולים לכוחו של הרוע. ככל שאתם נאבקים יותר כדי להשתחרר מלפיתתו, כך אתם נוכחים יותר בחוסר האונים שלכם. המניעים שלכם אינם טהורים; הלב שלכם אינו טהור. אתם מבינים שחייכם גדושים אנוכיות וחטא. אתם כמהים למחילה, להיטהרות, לשחרור. כיצד תוכלו לשרות בהרמוניה עם אלוהים? כיצד תוכלו להידמות לדמותו? הה 42.1

אתם זקוקים לשלום האלוהים - למחילת השמיים ולשלום, שלווה ואהבה שישררו בלבכם. כסף לא יוכל לקנותם, השכל לא יוכל להגיע אליהם, החוכמה לא תוכל לרכוש אותם; לעולם לא תוכלו לקוות לנחול אותם באמצעות מאמציכם. אבל אלוהים מעניק לכם את המחילה, את השלום ואת האהבה שלו במתנה, “בלוא כסף ובלוא מחיר.״ (ישעיהו נ״ה 1). הם יהיו שלכם, אם רק תושיטו את ידכם ותאחזו בהם. ה’ מכריז: “אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו.״ (ישעיהו א’ 18) . ״ונתתי לכם לב וחדש, ורוח חדשה אתן בקרבכם.״ (יחזקאל ל״ו 26). הה 42.2

עכשיו, אחרי שהתוודיתם על חטאיכם, ויתרתם עליהם בלבכם והחלטתם להתמסר לאלוהים, פנו אליו, בקשו ממנו, והוא ירחץ אתכם מטומאת חטאיכם ויעניק לכם לב חדש. האמינו שהוא יעשה זאת, שכן הוא הבטיח, והוא מקיים את הבטחותיו. במהלך חייו עלי אדמות, ישוע לימד שעלינו להאמין שקיבלנו את המתנה שה’ הבטיח לנו, ועכשיו היא שייכת לנו. ישוע ריפא את בני האדם ממחלותיהם כאשר הם האמינו בכוח גבורתו; הוא עזר להם ופקח את עיניהם לראות דברים שיכלו לראות, וכך גרם להם לבטוח בו בכל הנוגע לדברים הסמויים מן העין - בדרך זו הוא גרם להם להאמין בכוחו למחול על חטאים. בשעה שריפא אדם שלקה בשיתוק, הוא אמר מפורשות: ״אך למען תדעו כי לבן האדם הסמכות עלי אדמות לסלוח על חטאים״, (ואז נפנה ואמר למשתק) : ‘קום, קח את האלונקה ולך לביתך!’״ (מתי ט’ 6). יוחנן המבשר מציין בהתייחסות לנסים שהמשיח חולל: ״אבל אלה נכתבו כדי שתאמינו כי ישוע הוא המשיח בן האלוהים, וכדי שבהאמינכם יהיו לכם חיים בשמו.״ (יוחנן כ’ 31). הה 42.3

מן התיעוד הפשוט של הבשורות על הדרך שבה ישוע ריפא את החולים, נוכל ללמוד כיצד להאמין בו לשם מחילת חטאים. הבה נקרא את הסיפור על ריפוי האיש המשותק בבריכת בית חסדא. (יוחנן ה’ 1-18). הה 43.1

האיש האומלל והמיוסר היה חסר אונים; הוא לא השתמש ברגליו מזה שלושים ושמונה שנים. אבל ישוע הורה לו: ״’קום, קח את משכבך והתהלך!’״ האיש המשותק היה יכול לומר לו: ״אדון, אם תרפא אותי, אציית לדברך.״ אבל הוא לא אמר זאת; הוא האמין ובטח במילתו של המשיח. הוא האמין שהמשיח ריפא אותו, ולכן עשה מייד את המאמץ לקום וללכת; הוא רצה ללכת, והוא באמת הלך. הוא פעל מתוך אמונה בדבריו של המשיח, ואלוהים נתן לו את הכוח ללכת. ה’ ריפא אותו. הוא עשה אותו בריא ושלם. הה 43.2

נוכל להקיש על עצמנו מסיפור זה. כולנו חוטאים. איננו יכולים לכפר על חטאינו; איננו יכולים לשנות את לבנו ולהפוך לקדושים. אבל אלוהים מבטיח לחולל למעננו את המהפך הזה באמצעות המשיח. אתם מאמינים בהבטחה זו. אתם מתוודים על חטאיכם ומוסרים את עצמכם לאלוהים. עכשיו אתם מוכנים ומזומנים לשרת אותו. ברגע שאתם עושים זאת, אלוהים ממלא את הבטחתו. אם אתם מאמינים בהבטחתו, אם אתם מאמינים שחטאיכם נמחלו ושאתם מטוהרים, אלוהים יקיים את הבטחתו בחייכם; אתם תהפכו להיות שלמים, ממש כפי שהמשיח נתן לאיש המשותק את הכוח ללכת ברגע שהאמין שנרפא. ההבטחה מתגשמת כשאתם מאמינים בה. הה 43.3

אל תמתינו עד שתהפכו להיות שלמים, אלא אמרו עכשיו: ״אני מאמין בזה; זה קורה לי, לא בגלל שאני מרגיש את זה, אלא משום שאלוהים הבטיח.״ הה 44.1

ישוע אומר: ״כל מה שתבקשו בתפילה - האמינו שקיבלתם אותו, ויהיה לכם.״ (מרקוס י״א 24). להבטחה זו נלווה תנאי - עלינו להתפלל בהתאם לרצון האלוהים. אבל רצון ה’ הוא לטהר אותנו מן החטא, להפוך אותנו לבניו ולאפשר לנו לחיות חיי קדושה. לכן, נוכל לבקש את הברכות הללו, להאמין שקיבלנו אותן ולהודות על כך לאלוהים. זו זכותנו לבוא אל ישוע, להיטהר בזכותו, ולהתייצב לפני התורה ללא בושה או מוסר כליות. ״לכן אין עכשיו שום אשמה באלה שנמצאים במשיח ישוע, המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח.״ (אל הרומים ח’ 1, תרגום דליץ). לפיכך, אינכם עוד ברשות עצמכם, שכן נפדיתם בכופר. ״לא בדבר נשחת, לא בכסף ולא בזהב, נפדיתם... כי אם בדם יקר של שה תמים שאין בו מום, בדמו של המשיח.״ (איגרת פטרוס הראשונה א’ 18, 19). באמצעות צעד פשוט של אמונה באלוהים, רוח הקודש תוליד בלבבכם חיים חדשים. עכשיו אתם כמו ילד חדש שנולד למשפחת האלוהים, ואלוהים אוהב אתכם כפי שהוא אוהב את בנו. הה 44.2

עכשיו, אחרי שמסרתם את עצמכם לישוע, אל תיסוגו לאחור. אל תתרחקו ממנו, אלא אמרו מדי יום ביומו: ״אני שייך למשיח; הפקדתי את עצמי בידיו.״ בקשו ממנו לתת לכם את רוח קודשו, ולשמור עליכם בחסדו. בדיוק כפי שאתם נותנים את עצמכם לאלוהים, מאמינים בו והופכים לבניו, כך עליכם לחיות בו. השליח אומר: ״לכו כשם שקיבלתם את המשיח .ישוע, האדון, כן התהלכו בו.״ (אל הקולוסים ב’ 6). הה 44.3

ישנם אנשים החשים שעליהם לעמוד למבחן ולהוכיח לה’ שהם תיקנו את דרכם, לפני שיוכלו לתבוע לזכותם את ברכותיו. אבל ביכולתם לתבוע לזכותם את ברכות האל כאן ועכשיו. עליהם לקבל את חסדו, את רוח המשיח שתעזור להם בחולשותיהם, אחרת הם לא יוכלו להתנגד לרוע ולגבור עליו. ישוע אוהב שבני האדם באים אליו בדיוק כמו שהם: חוטאים, חסרי אונים, תלותיים. אנחנו יכולים לבוא אליו עם כל חולשותינו, איוולתנו וחטאינו, וליפול לרגליו בחרטה. כבוד תהילתו יאפוף אותנו, יחבק אותנו בזרועות אהבתו, יחבוש את פצעינו ויטהר אותנו מכל טומאה. הה 45.1

כאן המקום שבו רבבות בני אדם נכשלים; הם אינם מאמינים שישוע מוחל להם באופן אישי על חטאיהם. הם אינם מקבלים את דבר האלוהים ואינם מאמינים בהבטחותיו. כל אדם הממלא אחר התנאים, זכאי לדעת שישנה מחילה הניתנת חינם על כל חטא וחטא. הסירו דאגה מלבכם; אל תחששו שמא הבטחות ה’ לא נועדו לכם. הם נועדו לכל חוטא ששב בתשובה. המשיח מעניק גבורה וחסד לכל מאמין ומאמין באמצעות מלאכי השרת. איש אינו חוטא גדול עד כדי כך שייבצר ממנו למצוא גבורה, טוהרה וצדקה בישוע, אשר מת בעבורו. המשיח מוכן ומזומן להסיר את בגדיו המזוהמים של החוטא, שהוכתמו ונטמאו בחטא, ולהלביש אותו בבגדי הישועה הצחורים שלו; הוא מפציר בו לחיות, לא למות. הה 45.2

המשיח אינו נוהג בנו כשם שבני האדם נוהגים איש ברעהו. מחשבותיו הן מחשבות של חסד, אהבה וחמלה מלאת רוך. הוא אומר: ״יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו; וישוב אל יהוה וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח.״ ״מחיתי כעב פשעיך, וכענן חטאותיך.״ (ישעיהו נ״ה 7; מ״ד 22). הה 45.3

״כי לא יחפוץ במות המת, נאום אדוני יהוה: והשיבו, וחיו.״ (יחזקאל י״ח 32). השטן מוכן ומזומן לגנוב את ההבטחות המבורכות שאלוהים הרעיף על בניו. הוא חפץ לסלק כל שביב תקווה וכל קרן אור מן הנשמה; אבל אסור לכם להניח לו לעשות זאת. אל תקשיבו ללחישותיו של המדיח, אלא הכריזו: ״ישוע מת כדי שיהיו לי חיים. הוא אוהב אותי, והוא אינו חפץ באובדני. יש לי אב רחמן בשמיים; ועל אף שמעלתי באמונו ובאהבתו, ובזבזתי את הברכות שהרעיף עלי, אקום ואלך אל אבי שבשמיים ואומר לו: ‘אבא, חטאתי לשמים ולך. אינני ראוי עוד להקרא בנך. שים אותי כאחד משכיריך.’״ משל זה מראה לנו כיצד יתקבל הבן האובד בידי אביו: ״בהיותו עוד רחוק ראהו אביו ונכמרו רחמיו עליו. הוא רץ אליו ונפל על צואריו ונשק לו.״ (לוקס ט״ו 18-20). הה 45.4

אבל אפילו משל מרגש ונוגע ללב זה אינו מביע במלואם את הרחמים הכבירים, האינסופיים של אבינו שבשמיים. ה’ הכריז באמצעות נביאו: ״אהבת עולם אהבתיך, על כן משכתיך חסד.״ (ירמיהו ל״א 3). בשעה שהחוטא נמצא עדיין במרחק רב מבית אביו שבשמיים ועוסק בבזבוז הונו בארץ זרה, לב האב נכסף אליו, ולכן כל כמיהה המתעוררת בלבו של הבן האובד לשוב אל אלוהים, אינה אלא תחינתה העדינה של רוח הקודש, אשר מדברת אל לבו, מפצירה בו, מתחננת לפניו ומושכת אותו אל אביו שבשמיים. הה 46.1

עם שפע ההבטחות הנפלאות שניתנו לנו בכתבי הקודש, האם תוכלו לתת מקום לספק? האם תוכלו להאמין שכאשר החוטא האומלל ישתוקק לעזוב את חטאיו ולשוב לה’, ה’ יקשיח את לבו וימנע ממנו לבוא וליפול לרגליו בתשובה? הסירו מחשבות כאלה מלבכם! אין דבר שיכול לפגוע יותר בנשמתכם מאשר דבקות ברעיון מוטעה שכזה על אבינו שבשמיים. ה’ שונא את החטא, אבל אוהב את החוטא. הוא מסר את עצמו בדמות המשיח, כדי שהכול יוכלו להיוושע ולזכות באושר נצחי במלכות תהילתו. האם יכול היה להשתמש בשפה עזה יותר או עדינה יותר מזו שבה בחר כדי להביע את אהבתו אלינו, כשהכריז: ״התשכח אשה עולה, מרחם בן בטנה? גם אלה תשכחנה, ואנכי לא אשכחך!״? (ישעיהו מ״ט 15). הה 46.2

שאו עיניכם השמיימה, אתם המפקפקים, האחוזים חיל ורעדה; שכן ישוע חי כדי להפגיע בעבורנו. הודו לאלוהים על מתנתו, על המשיח בן האלוהים היקר; אם לא תעשו זאת, הרי שהמשיח מת למענכם לשווא. רוח הקודש מזמינה אתכם היום. בואו בכל לבכם אל ישוע משיח ישראל, ותבעו לזכותכם את ברכותיו. הה 46.3

בשעה שאתם קוראים את הבטחותיו של אלוהים בכתובים, זכרו שהן הביטוי של אהבה ורחמים שלא ניתן להביען במילים. שכן, ״בדמו יש לנו הפדות, סליחת החטאים.״ (אל האפסים א’ 7). פשוט תאמינו שאלוהים חפץ לעזור לכם. הוא חפץ לשקם את צלם דמותו המוסרית באדם. כאשר תקרבו אליו עם וידוייכם וחרטתכם, הוא יקרב אליכם עם חסד ומחילה. הה 47.1