Brown-Driver-Briggs Hebrew Lexicon

מַחְשַׁךְ — מָכִירִי

† מַחְשָׁךְ n.m. dark place (poet.)—abs. מ׳ Is 29:15; 42:16; מַחְשָׁ֑ךְ ψ 88:19; pl. מַחֲשַׁכִּים 88:7; 143:3 = La 3:6; cstr. מַחֲשַׁכֵּי ψ 74:20;—dark place:
a. = hiding-place מח׳־ארץ 74:20.
b. dark region, in which men may lose their way Is 42:16.
c. = grave, or שׁאול ψ 88:19 (v. Che); of dark place of God’s wrath (like Sheʾôl) 88:7; cf. 143:3 = La 3:6.
d. = secret place, secrecy (of plots) Is 29:15.

מַחְשֹׂף

† מַחְשֹׂף n.m. a laying bare, stripping—only cstr. מַחְשׂף הַלָּבָן Gn 30:37 (J) a stripping of the white, i.e. so as to shew wood under the bark.

מַחְשֹׂף²

מַחְשֹׂף v. חשׂף.

מַ֫חַת

† מַ֫חַת n.pr.m. (perhaps from מַחֲתֶה thing seized)—Levites:
a. 1 Ch 6:20, 𝔊 Μεθ, A Μααθ, 𝔊L Αμιωθ.
b. 2 Ch 29:12; 31:13, 𝔊 Μααθ, Μαεθ, 𝔊L Μααθ, Ααθ.

מַ֫חַת²

מַ֫חַת, מַחְתָּה v. חתה.

מְחִתָּה

† מְחִתָּה n.f. terror, destruction, ruin, poet. (especially Pr)—abs. מ׳ Pr 10:14 + 8 times; cstr. מְחִתַּת Pr 10:15; 14:28;—
1. a. terror, Is 54:14 (‖ עֹשֶׁק), Je 17:17; = obj. of terror, 48:39 (‖ שְׂחֹק). b. dismay, Pr 21:15 (opp. שִׂמְחָה).
2. ruin, of strongholds ψ 89:41; בְּאֶפֶם לְאֹם מ׳ רָזוֹן Pr 14:28 without people is ruin to a prince (opp. הַדְרַת־מֶלֶךְ); מ׳ דַּלִּים רֵישָׁם 10:15 the ruin of the poor (is) their poverty; as consequence of evil-doing מ׳ לְפֹעֲלֵי אָוֶן Pr 10:29 (opp. מָעוֹז); of fools פִּי כְסִיל מ׳־לוֹ 18:7, cf. 13:3 (opp. שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ); פִּי אֱוִיל מ׳ קְרֹבָה 10:14 the mouth of a fool is imminent ruin.

מַחְתָּה

† מַחְתָּה n.f. fire-holder, censer, snuff-dish;—abs. מ׳ Lv 16:12; Nu 17:11; sf. מַחְתָּתוֹ Lv 10:1 + 4 times; pl. abs. מַחְתּוֹת Nu 16:6 + 4 times; מַחְתֹּת Nu 16:17 + 3 times; cstr. מַחְתּוֹת Nu 17:3, 4; sf. מַחְתֹּתָיו Ex 27:3; מַחְתֹּתֶיהָ Ex 25:38 + 2 times;—
1. snuff-holder, snuff-dish (Now^{Archäol. ii, 63. 65}) of gold Ex 25:38; 37:23 Nu 4:9 (all P).
2. bronze utensils, fire-pans, belonging to altar of burnt-offerings Ex 27:3; 38:3, cf. Nu 4:14 (all P); fire-pans of gold 1 K 7:50 = 2 Ch 4:22, 2 K 25:15 = Je 52:19.
3. censer, Lv 10:1; 16:12 Nu 16:6, 17^(×4), 18; 17:2, 3, 4 (of bronze), v 11 (all P).

מְחִתָּה²

מְחִתָּה v. חתת.

מַחְתֶּ֫רֶת

† מַחְתֶּ֫רֶת n.m. breaking in, burglary—אִם־בַּמּ׳ יִמָּצֵא הַגַּנָּב Ex 22:1 i.e. caught in the act (JE); so לֹא בַּמּ׳ מְצָאתִים Je 2:34, not in the act of breaking in didst thou find them (2 fs. sf. Ges^{§ 44, 2, R 4}), i.e. those whom thou hast slain were not detected in crime.

מַחְתֶּ֫רֶת²

מַחְתֶּ֫רֶת v. חתר.

מַט

מַט v. מַ֫טָּה sub נטה.

מַטְאֲטֵא

† מַטְאֲטֵא n.[m.] broom, besom, only Is 14:23, v. foregoing.

מַטְאֲטֵא²

מַטְאֲטֵא v. טֵאטֵא.

מַטְבֵּחַ

† מַטְבֵּחַ n.[m.] slaughtering-place (Ph. מטבח id. CIS^i.175), Is 14:21, for Babylonians (under implicit fig. of animals).

מַטְבֵּחַ²

מַטְבֵּחַ v. טבח.

מִטָּה

† מִטָּה n.f. couch, bed (place of reclining; מטותם Ecclus 48:6);—abs. מִטָּה Am 3:12 + 14 times; cstr. מִטַּת 2 K 4:21; sf. מִטָּתִי ψ 6:7, מִטָּתֶ֑ךָ Ex 7:28, מִטָּתוֹ 2 S 4:7 + 6 times; pl. מִטּוֹת abs. 2 K 11:2; 2 Ch 22:11, cstr. Am 6:4 Est 1:6;—couch, bed, common article of furniture 2 K 4:10, cf. v 21, 32 1 K 17:19, for repose, especially at night, or in illness Gn 47:31 (J; רֹאשׁ הַמּ׳), cf. 48:2 (J), 49:33 (P), ψ 6:7 Pr 26:14; 2 Ch 24:25 (prob.), and for sitting, or reclining by day 1 S 28:23; 1 K 21:4; פְּאַת מ׳ Am 3:12; seat of King Solomon Ct 3:7; in bed-chamber (חֲדַר מִשְׁכָּב) Ex 7:28 (J), 2 S 4:7; sometimes portable 1 S 19:15 cf. v 13, 16, hence = bier 2 S 3:31; sometimes high 2 K 1:4, 6, 16 (עָלָה שָׁם, opp. יָרַד מִן); sometimes costly, (with frames) of ivory Am 6:4; for reclining at feasts, made of gold and silver Est 1:6; cf. מ׳ כְּבוּדָּה Ez 23:41 glorious couch; חֲדַר הַמִּטּוֹת 2 K 11:2 = 2 Ch 22:11 (v. חֶדֶר).—Cf. also מִשְׁכָּב (שׁכב), עֶרֶשׂ.

מַטֶּה

מַטֶּה, מַ֫טָּה, מִטָּה, מֻטָּה, מֻטֶּה v. נטה.

מַ֫טָּה

† מַ֫טָּה, מָ֑֫טָּה adv. downwards (from [מַט] for [מַטֶּה] a place of declension (cf. נָטֶה, 3 a), with ה—ָ loc., Ol^{222 b} Kö^{ii. 260}: cf. the opp. מַ֫עְלָה, sub עָלָה):—
1. alone, Dt 28:43 and thou shalt descend מַ֫טָּה מָ֑֫טָּה downwards, downwards, i.e. lower and lower, Pr 15:24 לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מ׳.
2. לְמַ֫טָּה: a. downwards Dt 28:13 וְלֹא תִהְיֶה למ׳, Is 37:31 = 2 K 19:30 שֹׁרֶשׁ למ׳ (cf. Ph CIS^{I. i. 2, 11 f.} אל יכן לם שׁרשׁ למט ופר למעל let them not have root downwards, or fruit upwards), Je 31:37; Ec 3:21 2 Ch 32:30; Ezr 9:13 כי אתה חָשַׂכְתָּ לְמַ֫טָּה מֵעֲוֹנֵנוּ either (Be) hast kept back, downward, part of our iniquity (prevented it from appearing, and being counted against us), or, held us (Ges), or thy anger (Ke), back, below (cf. לְמַ֫עְלָה מֵעַל above, 2 Ch 34:4) our iniq. (punished us less than our iniq. deserved). b. וּלְמַ֫טָּה, (a) of space, and downwards, Ez 1:27 וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו ול׳, 8:2; (b) of age, and under, 1 Ch 27:23 לְמִבֶּן עשׂרים שׁנה ול׳.
3. מִלְּמַ֫טָּה beneath (v. מִן 9 a: opp. מִלְמַעְלָה above), Ex 26:24 = 36:29, 27:5 = 38:4, 38:27 = 39:20.

מֻטֶּה

† מֻטֶּה n.[m.] that which is perverted, perverted justice (see √ Hiph. 3 g);—only וְהָעִיר מָֽלְאָה מ׳ Ez 9:9 (as above Ke Sm Da Berthol Toy RV > perverseness AV) > Co חָמָס (as 7:23).

מֻטָּה

† [מֻטָּה] n.f. spreading, outspreading;—only pl. cstr. מֻטּוֹת כְּנָפָיו Is 8:8 the outspreading of his wings (cf. Ges^{§ 145 o} Kö^{ii. 1, 192, 399}), fig. of invading Assyrian army.

מַטֶּה²

מַטֶּה₂₅₁ n.m. Ex 4:17 (f. Mi 6:9 according to MT, but dub., v. infr.) 1. staff, rod, shaft. 2. branch. 3. tribe (Ecclus 48:2 staff, 45:6, 25 tribe);—abs. מ׳ Gn 38:25 +; cstr. מַטֵּה Ex 4:20 +; sf. מַטְּךָ Gn 38:18 + 5 times, מַטֶּ֑ךָ Ex 8:1, מַטֵּ֫הוּ Is 10:24 + 10 times; pl. מַטּוֹת 1 K 8:1 +, etc.; sf. מַטּוֹתָם Ex 7:12 Nu 17:21; also מַטָּיו Hb 3:14 (but read מַטֶּיךָ, or—Gr—מַטֹּתֶיךָ);—
1. (cf. מַקֵּל, שֵׁבֶט) staff of traveller Gn 38:18, 25 (J); in gen. Is 10:15 (sim.; ‖ שֵׁבֶט); from staff as support comes fig. מַטֵּה־לֶחֶם staff of bread (food supply) Ez 4:16; 5:16; 14:13; Lv 26:26 ψ 105:16; of staff or rod, Moses as shepherd Ex 4:2, 4; 7:15 (J), 4:17; 7:17, 20; 9:23; 10:13; 17:5 (all E); cf. also Is 10:26; Ex 14:16; Nu 20:8, 9, 11 (all P); called מ׳ הָאֱלֹהִים Ex 4:20; 17:9 (both E), because of miraculous power connected with it; cf. mirac. rod of Aaron 7:9, 10, 12, 19; 8:1, 12, 13 (all P), and of Egyptian magicians 7:12^(×2) (P); cf. Aaron’s rod that budded Nu 17:18, 21, 23, 25 (cf. RS^{Sem. i. 180; 2d ed. 197}); carried even by warrior 1 S 14:27, 43; מַטֵּה שִׁכְמוֹ Is 9:3 i.e. rod that strikes his shoulder, task-master’s rod (‖ שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ), cf. 10:5 and v 24 14:5 (‖ שֵׁבֶט), all fig. of oppression; מַטֵּה מוּסָדָה 30:32 appointed rod (of punishment); cf. מ׳ Ez 7:10, 11 (but text obscure, Co—q.v.—sceptre), also Mi 6:9 according to MT, but v. sub 3; used in beating out (חבט) fennel Is 28:27; staff as badge of leader or ruler מַטֵּה־עֹז Je 48:17 (‖ מַקֵּל), cf. ψ 110:2; so Nu 17:17^(×4) + 10 times Nu 17; appar. shafts, i.e. arrows or spears, Hb 3:9, 14 (cf. Now Da GASm).
†2. branch of vine Ez 19:11, 12, 14^(×2).
3. tribe (183 times), orig. company led by chief with staff: specif. of tribes of Isr. in both sg. and pl., 1 K 7:14; 8:1 = 2 Ch 5:2, Ex 31:2 + 5 times Ex; Lv 24:11; Nu 1:4 + 89 times Nu; Jos 7:1 + 56 times Jos (all P); 1 Ch 6:45 + 21 times 1 Ch 6, 12:31; prob. also Mi 6:9 (vocative; so 𝔊 We Now GASm).—Cf. שֵׁבֶט, and on relation of these two words for tribe in Hebr. usage Dr^{JPh. xi. (1882), 213 f.}

מַטְוֶה

† מַטְוֶה n.[m.] that which is spun, yarn, Ex 35:25 (P).

מַטְוֶה²

מַטְוֶה v. טוה.

מְטִיל

† מְטִיל n.m. wrought-metal rod (Aramaic (𝔗) מְטָל);—cstr. מְטִיל בַּרְזֶל Jb 40:18 fig. of bones (גְּרָמִים) of hippopot. (‖ עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחֻשָׁה).

מטל

מטל (√ of foll.; cf. Arabic مَطَلَ strike, beat, extend by beating, shape iron into a helmet, Frey, مَمْطُولٌ iron, or a sword, beaten into a long shape, Lane³⁰²¹).

מַטְמוֹן

† מַטְמוֹן n.m. hidden treasure, treasure;—abs. מַטְמוֹן Gn 43:23; pl. מַטְמֹנִים Je 41:8 Pr 2:4; מַטְמוֹנִים Jb 3:21; cstr. מַטְמֻנֵי Is 45:3; (hidden) treasure Gn 43:23 (of money in sacks); מַטְמֻנֵי מִסְתָּרים Is 45:3 (i.e. treasures now hidden in secret places, shall become spoil of Cyrus; ‖ אוצרות חשׁך), Je 41:8, appos. חִטִּים שְׂעֹרִים שֶׁמֶן דבשׁ; in compar. Jb 3:21 (longing for death more than for treasure), Pr 2:4 (wisdom sought for like treasure).

מַטְמוֹן²

מַטְמוֹן v. טמן.

מַטָּע

מַטָּע v. נטע.

מַטָּע²

† מַטָּע n.m. place, or act of planting; plantation;—abs. מ׳ Ez 34:29; cstr. מַטַּע Is 61:3; sf. מַטָּעוֹ Is 60:21 (Kt; Qr מַטָּעַי); מַטָּעָהּ Ez 17:7, also 31:4, but read מַטָּעֹה 𝔊 Hi Co Berthol Toy; pl. cstr. מַטָּעֵי Mi 1:6;—
1. planting-place, מַטָּעֵי כָ֑רֶם Mi 1:6 planting-place for a vineyard, so Ez 31:4 (read מַטָּעֹה, v. supr.); prob. also מ׳ לִשֵׁם 34:29 < read מ׳ שָׁלֹם 𝔊 Co Berthol Toy i.e. peaceful (fruitful) planting-place; cf. עֲרֻגוֹת מ׳ 17:7 = beds where it was planted.
2. act of planting נֵצֶר מ׳ Is 60:21 shoot of his (my) planting (fig. of people).
3. מ׳ י׳ Is 61:3 plantation of י׳ (id.).

מַטְעָם

† [מַטְעָם] n.m. only pl. tasty or savoury food, dainties—מַטְעַמִּים Gn 27:4, 7, 9, 14, 17, 31 (all J); sf. מַטְעַמּוֹתָיו Pr 23:3; מַטְעַמֹּתָיו v 6.

מַטְעָם²

[מַטְעָם], מַטִעַמִּים v. טעם.

מִטְפַּ֫חַת

† מִטְפַּ֫חַת n.f. cloak, abs. הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר־עָלַיִךְ Ru 3:15; pl. הַמִּטְפָּחוֹת Is 3:22.

מִטְפַּ֫חַת²

מִטְפַּ֫חַת v. טפח.

מָטַר

† [מָטַר] vb. denom. (cf. Gerber^{Verb. denom. 106}) [rain] (Arabic مَطَرَ; Syriac ܡܛܰܪ; 𝔗 Aph. אַמְטַר);—
Niph. Impf. be rained upon חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר Am 4:7.
Hiph. Pf. הִמְטִיר Gn 2:5; 19:24; וְהִמְטַרְתִּ֫י Am 4:7; Impf. יַמְטֵר ψ 11:6 Jb 20:23; וַיַּמְטֵר Ex 9:3 + 2 times; 3 fs. תַּמְטִיר Am 4:7 (but read אַמְטִיר 𝔊 𝔙); 1 s. אַמְטִיר Am 4:7 + v 7 (for תַּמְטִיר), Ez 38:22; Inf. cstr. הַמְטִיר Is 5:6 Jb 38:26; Pt. מַמְטִיר Gn 7:4 + 2 times;—send rain, rain (sq. עַל except Ex 9:18; 16:4); subj. י׳ (no dir. obj.) Gn 2:5; 7:4 (both J), Am 4:7^(×3), cf. Jb 38:26; subj. clouds עָבִים by divine command Is 5:6 (acc. cogn. מָטָר); הִמְ׳ מָן ψ 78:24; שְׁאֵר v 27; לֶחֶם Ex 16:4 (J מִן־הַשָּׁמַים; no עַל); as act of judgment הִמ׳ בָּרָד rain hail, send hail, subj. י׳ Ex 9:23 (J); cf. v 18 (J; no עַל); obj. גָּפְרִית וָאֵשׁ Gn 19:24 (J), cf. Ez 38:22 וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמ׳; fig. ψ 11:6 (obj. פַּחִים; but read פַּחֲמֵי אֵשׁ v. Ew Che Bae al.); Jb 20:23 (‖ cl. יְשַׁלַּח בּוֹ חֲרוֹן אַפּוֹ).

מָטָר

† מָטָר n.m. ^{Ex 9:33} rain (Assyrian meṭru, Dl^{HWB 406}; Arabic مَطَرٌ; Sab. (Min.) מטר Hom^{Chrestom. 127}, Aramaic מִטְרָא, ܡܶܛܪܳܐ );—מ׳ Ex 9:33 + 30 times; cstr. מְטַר Dt 11:11 + 5 times; pl.cstr. מִטְרוֹת Jb 37:6;—rain, as watering earth, especially Canaan, Dt 11:11 מ׳ הַשָּׁמַיִם; as blessing sent (vb. usually נָתַן) and withheld by י׳, Dt 11:14 (‖ יוֹרֶה, מַלְקוֹשׁ); v 17 (here מְ׳ אַרְצְכֶם); 28:12 1 K 8:35, 36; 17:1 (‖ טַל), 18:1 2 Ch 6:26, 27; 7:13 Jb 5:10 (‖ מַיִם), cf. 28:26; 36:27 ψ 147:8 (vb. מֵכִין); so מְ׳ זַרְעֲךָ Is 30:23 Zc 10:1 (‖ מַלְקוֹשׁ), v 1 מְטַר־גֶּשֶׁם; גֶּשֶׁם מָטָר Jb 37:6, גֶּשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ v 6 (‖ שֶׁלֶג); 38:28 (‖ אֶגְלֵי־טָ֑ל) בְּרָקִים לַמּ׳ ψ 135:7 Je 10:13 = 51:16 (‖ הֲמוֹן מַיִם); also in נָתַן אֵת מְ׳ אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר Dt 28:24; cf. Is 5:6 (where acc. cogn. with הִמְטִיר); wish of David 2 S 1:21 (‖ טַל); מ׳ בַּקָּצִיר sim. of the unseasonable, Pr 26:1 (‖ שֶׁלָג בַּקַּיִץ); sent by extraord. supernat. power as sign Ex 9:33, 34 (J; both ‖ בָּרָד, קֹלוֹת) cf. 1 S 12:17, 18 (‖ קֹלוֹת); sim. of refreshment Dt 32:2 (‖ טַל), Jb 29:23 (‖ מַלְקוֹשׁ), ψ 72:6 (‖ רְבִיבִים). cf. 2 S 23:4; as destructive Pr 28:3 (מָטָר סֹחֵף); also fig., Is 4:6 (‖ זֶרֶם).

מַטָּרָא

מַטָּרָא, מַטָּרָה v. נטר.

מַטְרֵד

† מַטְרֵד n.pr.f. mother-in-law of Hadar (Hadad) Gn 36:39 𝔊 Ματρ(α)ε(ι)θ 𝔊 here, not in Ch, makes מ׳ son of Mezahab, i.e. n.pr.m.) = 1 Ch 1:50, 𝔊 Ματραδ, Ματρηθ.

מַטְרֵד²

מַטְרֵד v. טרד.

מַטְרִי

† מַטְרִי adj.gent. only c. art. as subst. coll. הַמּ׳ 1 S 10:21 a + v 21b 𝔊 The We Klo Dr Kit Bu HPS. 𝔊 Ματταρι.

מִי

מִי₄₂₃ pron. interrog. who? of persons, as מָה (q.v.) of things (Ethiopic ሚ but only = What? and How? Assyrian mî, me (rare) Jäger^{BAS. ii. 277}, the usually Sem. form for Who? has n, viz. Assyrian mannu, manu (Dl^{HWB 419}), Ethiopic መኑ man(n)ū, Aramaic ܡܰܢ, Arabic مَنْ, vulg.-Arabic min, mīn, from a form resembling which, by rejection of n, prob. Heb. מִי: W^{SG 123 f.}):—who? (τίς; quis?) Gn 3:11 מִי הִגִּיד לְךָ who told thee? 24:65 מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה who is this man? 27:18 מי אתה בני who art thou, my son? Nu 22:9 Ju 1:1; 6:29; 15:6; 18:3; 20:18; 2 S 1:8 + often; Ru 3:9 מִי אָ֑תְּ who art thou (fem.)? Is 51:12; of more than one, מִי אֵלֶּה who are these? Gn 33:5; 48:8 Is 60:8; מי אתם 2 K 10:13; once, more explicitly, מִי וָמִי הַהֹלְכִים Ex 10:8; = as who? (i.e. in what condition, or capacity), Am 7:2 מי יקום יעקב, v 5 Is 51:19 מִי אֲנַחֲמֵךְ (but Vrss Che Lag Brd Du מִי יְ׳, as ‖ מִי יָנוּד), Ru 3:16 (Be Ke Kö^{iii. 388}). Note in partic.:
a. מִי is rarely used of things, and usually where persons are understood or implied: Gn 33:8 מי לך כל־המחנה הזה who (or what) to thee is all this camp? Dt 4:7 Ju 9:28 מִי שְׁכֶם who is Shechem (i.e. the Shechemites)? Mi 1:5 מִי־פֶשַׁע יַעֲקֹב הֲלֹא שֹׁמְרוֹן, v b Ct 3:6 Ju 13:17 מִי שְׁמֶ֑ךָ (but מה Gn 32:28 Ex 3:13: with מי cf. מַן in Aramaic Ezr 5:4 Gn Ex. ll. cc. 𝔗; and see Nö^{M. p. 341}). On 1 S 18:18, v. II. חַי.
b. in the gen., בַּת־מִי אַתְּ whose daughter art thou? Gn 24:23, 47 1 S 12:3^(×3); 17:55 Je 44:28 Jb 26:4; 33:28; after various preps., as אַחֲרֵי מִי 1 S 24:15^(×2); אֶל־מִי 1 S 6:20 2 K 9:5 +; בְּמִי by whom? †1 K 20:14, לְמִי₂₀ to whom? whose? Gn 32:18 לְמִי אַתָּה, 38:25 Pr 20:29 (6 times) +; מִמִּי †Ez 32:19 ψ 27:1^(×2); עַל־מִי 2 K 18:20; 19:22 Is 57:4 +; אֶת־מִי (so always in acc.), 1 S 12:3^(×2); 28:11 Is 6:8; = with whom? Jb 12:3.
c. in an indirect qu., as Gn 21:26; 43:22 לא ידענו מי שׂם we do not know who put, etc., Dt 21:1 ψ 39:7 Jos 24:15 בַּחֲרוּ … אֶת־מִי תַעֲבֹד֑וּן choose whom ye will serve, after ראה 1 S 14:17, שׁאל 17:56, הגיד 1 K 1:20, הודיע v 27.
d. מי ב׳ who among …? 1 S 22:14 Is 36:20; 43:9; 48:14 (בהם); 42:23; 50:10 Hg 2:3 (all בכם); מי מן who of …? Ju 21:8 2 K 6:11 Is 50:1.
e. strengthened and emph. forms of interrog.: (a) מי זה (v. זה 4 b), מי הוא (v. הוא 4 b β), מי הוא זה †ψ 24:10 Je 30:21 Est 7:5 (v. ibid.); (b) מִי אֶחָד what single one …? Ju 21:8, cf. 2 S 7:23 (= 1 Ch 17:21).
f. various rhetorical uses (often repeated in ‖ cl., as ψ 15:1; 18:32 Is 28:9; 29:15):—(a) sq. impf. it expresses a wish (the question implying a desire that the person asked for were present), 2 S 15:4 מִי יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט who will set me judge? i.e. would that some one would make me judge! 23:15 מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם = O that one would give me to drink, etc.! cf. Nu 11:4, 18 Mal 1:10 ψ 4:7; 60:11; 94:16 Is 42:23, and very often in the phr. מִי יִתֵּן who will give? i.e. would that there were …! as Nu 11:29 ומי יתן כל עם י׳ נביאים = and would that all י׳’s people were prophets! Dt 28:67 מי יתן ערב = would it were even! Ju 9:29 + (v. נָתַן). (b) it expresses contempt (who? implying the answer no one at all), Ex 5:2 מי י׳ אשׁר אשׁמע בקולו who is י׳ that I should listen to his voice? Ju 9:28 מִי אֲבִימֶלֶךְ וּמִי שְׁכֶם כִּי נַעַבְדֶנּוּ, v 38 1 S 17:26 who is this Phil. that he should have reproached, etc.? 25:10 מי דוד ומי בן ישׁי, Is 28:9 Jb 26:4 Pr 30:9 מי י׳; or modesty (real or assumed), Ex 3:11 מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל־פַּרְעֹה, 1 S 18:18 מי אנכי ומי חיי who am I, and who is my clan (חַיִּי), that I should be the king’s son-in-law? 2 S 7:18 1 Ch 29:14 2 Ch 2:5; or surprise, Is 44:10; 49:21. (c) in impassioned prose, and especially in poetry, implying the answer few or none, it is equiv. to a rhetorical negative, Dt 9:2 מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְנֵי עֲנָק who can stand, etc.? 30:12 מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה, v 13 1 S 4:8 מִי יַצִּילֵנוּ וגי, 6:20; 22:14; 26:9, 15 2 S 16:10; מי יאמר who shall (or can) say? Jb 9:12 Pr 20:9 Ec 8:4; with the perfect (of experience), who has ever …? Nu 23:10 Dt 5:23 Is 36:20; 66:8^(×2) Je 18:13 מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה, 23:18 (MT), 30:21 Jb 4:7; 9:4 מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָ֑ם, 41:3 Pr 30:4 La 3:37; poet., very often, as Gn 49:9 וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ who can rouse him up? (i.e. no one), Ex 15:11^(×2) מִי כָמוֹךָ (so ψ 35:10 al.), Nu 24:9, 23 1 S 2:25 מי יתפלל לו who shall intercede for him? (i.e. no one), Is 1:12; 10:3; 40:13, 14, 18; 41:26; 42:19; 43:9; 48:14; 50:1; 53:1 מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ (i.e. few or none), etc.; ψ 18:32 מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי י׳, 76:8; 89:7; 130:3 Jb 21:31; 34:29 Je 17:9 Jo 2:11 Mal 3:2; מִי לֹא … Am 3:8 Je 10:7 Jb 12:9 (cf. 25:3 Na 3:19); (יְשִׁיבֶנָּה) מִי יְשִׁיבֶנּוּ who shall (can) turn it back? †Jb 9:12; 11:10; 23:13 Is 14:27; 43:13 Je 2:24; implying the answer, no one but God, Is 40:12; 41:2 Jb 38:5, 6, 25, etc.; defiantly, Is 50:9 מִי הוּא יַרְשִׁיעֵנִי, Je 21:13; 49:4 מִי יָבוֹא אֵלַי, v 19 Ob 3 ψ 12:5 מִי אָדוֹן לָנוּ, 59:8; 64:6 Jb 9:19 וְאִם לְמִשְׁפָּט מִי יוֹעִידֵנִי, 13:19 מִי הוּא יָרִיב עִמָּדִי who is he that will contend with me? 17:3; 41:2. Notice in examples of this kind the freq. order of words: Pr 20:6 ואישׁ אמוּנים מי ימצא, 24:22 ופיד שׁניהם מי יודע, 31:10 Na 1:6 לפני זעמו מי יעמד, ψ 147:17 לפני קֹרָתוֹ מי יעמד, Jb 4:2 וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכ֑ל, Jb 26:14; 38:37; 39:5; 41:5, 6 ψ 6:6 בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה־לָּ֑ךְ, 19:13; and with the nom. pendens, Je 24 תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה, Pr 18:14 Jb 17:15 וְתִקְוָתִי מִי יְשׁוּרֶנָּה, 38:29 וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ, (d) מִי יוֹדֵעַ who knoweth? (ψ 90:11 Pr 24:22), sq. a verbal clause, becomes (cf. nescio an) = it may be, perchance, †2 S 12:22 מִי יוֹדֵעַ יְחָנֵּנִי י׳ (Qr וְחַנַּנִי), Jo 2:14 (= Jon 3:9) מי יודע ישׁוב ונחם, Est 4:14 מי יודע אם. (e) especially in poetry, a question with מי, to which the answer follows, in an effective mode of affirming a fact, or introducing a description: ψ 15:1, 1 (see v 2—5), 24:3, 8, 10 Is 23:8 מי יעץ זאת וג׳ (v 9 the answ., י׳ צ׳ יְעָצָהּ), 33:14 (see v 15f.), 37:23; 41:2, 4; 60:8; 63:1 Je 46:7 Ct 3:6, cf. 6:10; 8:3; answered by הֲלֹא Ex 4:11 Is 42:24; 45:21 Mi 1:5^(×2).
g. מִי may sometimes be rendered whosoever, though, as the examples will shew, it does not really mean it: Ex 24:14 מי בעל דברים יִגַּשׁ אליהם, lit. Who hath a cause? let him draw nigh unto them, i.e. whoso hath a cause, let him, etc., Is 50:8b מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי יִגַּשׁ אֵלַי, 54:15 Ju 7:3 מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וג׳ who is fearful and trembling? let him return, Pr 9:4, 16 מִי־פֶ֖תִי יָסֻר הֵנָּה, Ezr 1:3 (cf. with וְ in apod. Je 9:11 Ho 14:10 ψ 107:43; Zc 4:10 is dubious, on account of anom. tense and construct.); so with מי האישׁ אשׁר … Dt 20:5, 6, 7 Ju 10:18, cf. ψ 25:12. With 1 ps. in apod., Ex 32:33 מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי, Je 49:19 (= 50:44) וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד and who is chosen? I will appoint him over her! Is 50:8a; with an imv. in the apod. Ex 32:24 (against accents; v. Ra) למי זהב התפרקו who hath gold? break it off you! Gn 19:12 1 S 11:12, cf. ψ 34:13f.; without a verb, Ex 32:26 מי לי׳ אלי who is on J.’s side? (let him come) to me! so 2 S 20:11 (מי אשׁר); Ec 5:9; 9:4 (מי אשׁר).
h. once, following a verb (cf. מָה 3), any one, 2 S 18:12 שִׁמְרוּ־מִי בַּנַּעַר באבשׁלום Have a care, whosoever ye be, of, etc. (𝔊 𝔖 𝔙 Bu לִי; cf. v 5).

מַי

[מַי₅₈₀] n.m. 2 S 14:14 only pl. מַ֫יִם waters, water (NH id.; MI ²³ [ין]מ; SI ⁵ המים; Aramaic מַיָּא, מַיִּין, ܡܰܝܴ̈ܐ; Assyrian mû, pl. mê, also mâmu Dl^{HWB 394}; Arabic مَآءٌ; Ethiopic ማይ, pl. ማያት; Sab. [מו], מום, pl. מון, Min. [מה], pl. מהן DHM^{6th Or. Congr. (Leiden) ii. 1, 451 f.} (v. on these forms Ba^{ZMG xiii, 1888, 341 ff.}));—מַ֫יִם (מָ֑יִם) Gn 1:2 +; הַמַּ֫יְמָה Ex 7:15; 8:16; cstr. מֵי Gn 7:7 + 71 times; מֵימֵי Ex 4:9 + 10 times + Qr 2 K 18:27 = Is 36:12; sf. מֵימַי Ho 2:7 + 1 S 25:11 (but read here יֵינִי 𝔊 Ew Th We Klo Dr Kit Bu); מֵימֶ֫יךָ Ex 23:25 + 3 times; מֵימָיו Nu 20:8 + 6 times; מֵימֶיהָ Je 6:7; 50:38; מֵימֵינוּ La 5:4; מֵימֵיהֶם Ex 7:19 + 4 times;—waters, water (c. adj. pl. Gn 26:19 Ex 15:10 Lv 14:5, 6, 50 + often, so always c. adj.; also c. pt. pl. Nu 5:18, 19, 24 2 K 3:20 +; c. pron. pl. Nu 20:13; 27:14 2 K 2:21 +; cf. sf. Jos 4:18; before pl. vb. Gn 1:9, 20, 21; 7:17 + often; after pl. vb. Jos 3:13 Is 28:17 Pr 9:17 Ez 31:4 +; rarely c. sg. vb.; before, Gn 9:15 Lv 11:34 Nu 20:2; 24:7; 33:14 2 K 3:9; after, Nu 19:13, 20);—
1. a. water, of a spring or well (עַיִן, בְּאֵר) Gn 16:7; 24:11, 13^(×2), 43 Ex 15:27^(×2) (J), Gn 21:19, 25 Nu 20:17; 21:16 (E), etc.; for drinking, also Am 4:8; 8:11 Jon 3:7 + often; out of rock Ex 17:6 (E), Nu 20:8^(×2), 10, 11 (P), Dt 8:15 etc.; מֵי מְרִיבָה (RS^{Sem. i. 165. 2nd ed. 181}) Nu 20:13, 24; 27:14 (P), Dt 33:8 ψ 81:8 106:32; cf. Dt 32:51 Ez 47:19; 48:28; for washing (hands, feet, person) Gn 18:4; 24:32; 43:24 (J), 2 K 3:11, Ex 29:4; 30:20 Lv 15:5, 6 + (P); (victims) Lv 1:9, 13; 8:21 (P); (vessels) Lv 6:21; 11:32, 34 (P); (garments) Lv 15:17 Nu 19:8 (P); for cooking Ex 12:9 (P), cf. Is 64:1 Ez 24:3 (symbol.); for purification Nu 8:7 (מֵי חַטָּאת), 19:9 (מֵי נִדָּה), cf. v 13, 18, 20, 21, 20:13; 31:23^(×2) (all P), Ez 36:25 (fig.). b. of a river, Nile Ex 2:10; 4:9^(×2) (J), Je 2:18 etc.; Jordan Jos 3:8 (D), v 15, 16 (JE), etc.; Euphrates Is 8:7 (fig.), Je 2:18; Ezek.’s river Ez 47:1^(×2), 2 +, etc.; of streams, canals, etc., especially as condition of fertility Dt 8:7; 10:7 Is 1:30 Pr 30:16 2 K 3:17 +, etc. c. of sea Am 5:8; 9:6; Red Sea Ex 15:8, 10, 19 (song), 14:21, 22, 26 + (P), Jos 2:10 (D), etc. d. of flood Gn 7:7, 10; 8:3, 7, 8, 9, 11 (J), 6:17; 7:6, 17, 18^(×2) 19; 8:5; 9:11, 15 (P); so מֵי־נֹחַ Is 54:9^(×2) waters of Noah. e. subterranean Ex 20:4 (E), Dt 4:18; 5:8, cf. Jb 26:5 ψ 136:6. f. in clouds Je 10:13 Jb 26:8 ψ 29:3^(×2) 104:3; 148:4, etc. g. of rain Ju 5:4 2 S 21:10 Dt 11:11 ψ 65:10 Jb 5:10 (‖ מָטָר), etc. h. of dew Ju 6:38. i. primæval deep Gn 1:2, 6 (P).
2. c. nomm. pr. loc. (q.v.), to denote springs, streams, or seas belonging to, near, such places: מֵימֵי מִצְרַיִם Ex 7:19; 8:2; מֵי מְרִיבָה (v. supr. 1 a); מֵי מֵרוֹם Jos 11:5, 7; מֵי עֵין־שֶׁמֶשׁ Jos 15:7; מֵי נֶפְתּוֹחַ 15:9; 18:15; מֵי יְרִיחוֹ 16:1; מֵי מְגִּדּוֹ Ju 5:19; מֵי נִמְרִ(יִ)ם Is 15:6 Je 48:34; מֵי דִימוֹן Is 15:9; cf. מֵי הַשִּׁלֹּחַ Is 8:6; מֵימֵי גִּיחוֹן הָעֶלְיוֹן 2 Ch 32:30; cf. also n. pr. loc. מִשְׂרְפוֹת מַיִם Jos 11:8; 13:6.
3. special uses are: מֵי רַגְלַיִם water of the feet = urine 2 K 18:27 = Is 36:12; cf. בְּמֵי מַדְמֵנָה Is 25:10 Kt in water of a dunghill (> Qr בְּמוֹ); מַיִם לַחַץ water (which is) distress, because drunk in imprisonment 1 K 22:27 (‖ לֶחֶם לַחַץ) = 2 Ch 18:26; בְּמֵי־שָׁ֑לֶג in snow-water Jb 9:30 Qr (Kt במו; Me Hoffm Siegfr כְּמוֹ), מֵימֵי שֶׁלֶג 24:19; מַיִם קְדשִׁים †Nu 5:17 holy water (cf. RS^{Sem. 165, 2nd ed. 181}, but text dubious, v. Di); מֵי הַמָּרִים bitter water †Nu 5:18, 19, 23, 24; cf. Ex 15:23 (בִּי מָרִים הֵם), opp. וַיִּמְתְּקוּ הַמַּיִם v 25 and the waters were sweetened; מֵי חַטָּאת, מֵי נִדָּה v. supr. 1 a; מַיִם חַיִּים living (i.e. running) water Lv 14:5, 6, 50, 51, 52 Nu 19:17, also (fig.) Zc 14:8 (cf. Ez 47), and (fig.) Je 2:13; 17:13. See also infr. (cf. Nu 21:17, 18; v. RS^{Sem. i. 127, 157; 2nd ed. 135, 176}).
4. among fig. uses are: a. of danger or distress Is 43:2 ψ 66:12; 69:2 La 3:54; usually many waters 2 S 22:17 = ψ 18:17, cf. Jb 22:11 ψ 32:6; 144:7, or deep waters ψ 69:3, 15, cf. v 16; also מֵי־רֹאשׁ water of gall Je 8:14; 9:14; 23:15. b. פֶּרֶץ מַיִם 2 S 5:20 = 1 Ch 14:11 of outbursting force. c. שְׁאוֹן מַיִם Is 17:12, 13 or rushing nations. d. of what is impetuous, violent, overwhelming Is 28:2, 17 Ho 10:7 Jb 27:20 ψ 124:4, 5; 88:18; sim. of impetuousness פַּחַז כַּמַּיִם Gn 49:4. e. (as running away) of heart in timidity Jos 7:5, cf. ψ 22:15, of knees Ez 7:17; 21:12. f. of transitoriness Jb 11:16; 24:18 ψ 58:8. g. of refreshment Is 32:2; 49:10; spiritual 12:3. h. מֵי מְנֻחוֹת ψ 23:2 in fig. of rest and peace, cf. Je 31:9. i. of reckless bloodshed (poured out like water) ψ 79:3; cf. pouring away (and not eating) blood Dt 12:16, 24; 15:23. j. בְּאֵר מַיִם חַיִּים Ct 4:15 fig. of bride; מַיִם מִבּוֹרֶ֑ךָ Pr 5:15 of enjoyment of one’s own wife; of harlotry מַיִם גְּנוּבִים Pr 9:17 stolen waters. k. of outpoured wrath of י׳ Ho 5:10. l. of abundant justice Am 5:24. m. of outpoured feelings Jb 3:24; שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ La 2:19.—Is 48:1 read prob. מִמְּעֵי for MT מִמֵּי, so Secker Du Che^Hpt Skinner, cf. Di.

מֵי הַיַּרְקוֹן

† מֵי הַיַּרְקוֹן n.pr.loc. in Dan, near Joppa Jos 19:46 (reading dubious; 𝔊 ἀπὸ θαλάσσης [i.e. מים = מִיָּם] Ιερακων).

מֵי זָהָב

† מֵי זָהָב n.pr.m. an Edomite Gn 36:39 (𝔊 Μεζοοβ, 𝔊L Μαιζοοβ) = 1 Ch 1:50 (𝔊L Μαιζααβ).

מֵידְבָא

† מֵידְבָא n.pr.loc. city in Moab (MI 8 מהדבה)—Nu 21:30 Is 15:2; Jos 13:9, 16 assigned to Reuben (𝔊 Δαιδαβαν, Μαιδαβα, 𝔊L Μεδαβα); 1 Ch 19:7 meeting-place of Ammonites (𝔊 Μαιθαβα, A 𝔊L Μηδαβα).

מֵידָד

† מֵידָד n.pr.m. one who (with אֶלְדָּד) prophesied in the camp of Isr. Nu 11:26, 27 (JE), 𝔊 Μωδαδ.

מֵידָד²

מֵידָד v II. ידד.

מידע

מידע Kt Ru 2:1 v. מודע sub ידע.

מֵיחִים

מֵיחִים v. מֵחַ sub מחח.

מֵיטָב

[מֵיטָב] v. יטב.

מִיכָא

† מִיכָא n.pr.m. (so in Palm., Vog^{No. 36a}).
1. son of Mephibosheth (𝔊 Μειχα), 2 S 9:12 (= מִיכָה 4).
2. Ne 10:12.
3. Ne 11:17 (= 1 Ch 9:15), v 22 (called מִיכָיָה 12:35).

מִיכָא²

מִיכָא, מִיכָה, מִיכָיָה, מִיכָֽיְהוּ v. מִי.

מִיכָאֵל

† מִיכָאֵל † מִיכָאֵל n.pr.m. Michael, 𝔊 Μειχαηλ, Μιχαηλ (Who is like God? cf. מִיכָיָהוּ, and Assyrian proper names, as Mannu-kî-Rammân, ‘Who is like Rammân?’ Mannu-kî-ilu-rabû, ‘Who is like the great God?’ Dl^{Prol. 210; HWB 419}; Schr^{COT 478}; cf. Cook^{Aramaic Gloss. 74}):—

1. Nu 13:13 (P).

2. 1 Ch 5:13.

3. 5:14.

4. 6:25.

5. 7:3.

6. 8:16.

7. 12:21.

8. 27:18.

9. 2 Ch 21:2.
10. Ezr 8:8.
11. the ‘prince,’ or patron-angel, of Israel, Dn 10:13, 21; 12:1 (cf. Jude 9 Rev 12:7; Levy^{NHWB iii, 100}).

מִיכָאֵל²

מִיכָאֵל v. מִי.

מִיכָה

† מִיכָה n.pr.m.
1. Micha, the Ephraimite (𝔊 Μειχαίας), Ju 17:5, 8, 9, 10, 12^(×2), 13; 18:2 ff. (12 times), called מִיכָֽיְהוּ 17:1 4.
2. the prophet Micah (𝔊 Μειχαίας), Mi 1:1 (Je 26:18 Kt מִיכָיָה).
3. 1 Ch 5:5.
4. son of Meribbaal (Mephibosheth) 8:34 f. (𝔊 Μιχια), 9:40 f. (𝔊 Μειχα), called מִיכָא 2 S 9:12.
5. 23:20 (𝔊 Μειχας), 24:24, 25 (𝔊 Μειχα).
6. 2 Ch 18:14 (= מִיכָֽיְהוּ 2).
7. 34:20 (‖ 2 K 22:12 מִיכָיָה).

מִיכָיָה

† מִיכָיָה n.pr.m.
1. the canon. prophet, Micah, Je 26:18 Kt (Qr מִיכָה, as Mi 1:1).
2. Ne 12:35 (called מִיכָא, 11:17, 22).
3. Ne 12:41.
4. 2 K 22:12 (‖ 2 Ch 34:20 מִיכָה).

מִיכָֽיְהוּ

† מִיכָֽיְהוּ n.pr.m. (so on an Isr. scarab, Ganneau^{JAS 1883, 156, No. 42})—
1. an Ephraimite, Ju 17:1, 4 (in 17:5 ff.; 18:2 ff. called מִיכָה).
2. a prophet, the son of Imlah (𝔊 Μειχαίας), 1 K 22:8—26 (9 times), ‖ 2 Ch 18:7—25 (7 times) + v 8 Qr (Kt מיכהו).
3. a contemp. of Jer., Je 36:11 (מִכָֽיְהוּ), v 13.

מִיכָיָ֫הוּ

† מִיכָיָ֫הוּ n.pr. (Who is like Yah? cf. מִיכָאֵל):—
1. m. a prince under Jehosh. 2 Ch 17:7.
2. f. 2 Ch 13:2 f. l. for מַעֲכָה 2 b, q.v. Of this name, the following are abbreviated, or softened, forms—

מִיכַל

† מִיכַל n.pr.f. (according to Ol^{§ 277 f.}; contr. from מִיכָאֵל):—younger daughter of Saul, wife of David (𝔊 Μελχολ), 1 S 14:49; 18:20, 27, 28; 19:11, 12, 13, 17^(×2); 25:44 2 S 3:13, 14; 6:16 = 1 Ch 15:29, 2 S 6:20, 21, 23; also 21:8 (𝔊 Μιχολ), but error for מֵרַב (𝔊L Μεροβ).

מִיכָל

† [מִיכָל] n.[m.] brook, stream(?) (dubious word, cf. Dr^{ad loc.} HPS), cstr. מִיכַל הַמָּ֑יִם 2 S 17:20.

מִיָּמִן

† מִיָּמִן, מִיָּמִין, מִנְיָמִן, מִנְיָמִין n.pr.m.
1. priestly name: a. מִיָּמִן assigned to David’s time, 1 Ch 24:9. b. Neh.’s time Ne 10:8 = מִנְיָמִין 12:17, 41. c. מִנְיָמִן assigned to Hezekiah’s time 2 Ch 31:15. d. מִיָּמִין went up with Zerub. Ne 12:5.
2. one of those who took strange wives Ezr 10:25.—𝔊 Βενιαμειν and (especially A 𝔊L) Μιαμειν.

מין

מין, מון (√ of foll.; dubious; Fl in Levy^{NHWB iii, 310}, comp. Arabic مَانَ (med. i) split the earth (in ploughing), cf. Dr Dt 14:13).

מִין

† [מִין] n.[m.] kind, species (NH id. (Ecclus 43:25 id.), also schismatic, heretic; Jewish-Aramaic מִינָא, species, so Syriac (Edessa) ܡܺܝܢܳܐ; del. ‘so Syriac (Edessa) ܡܺܝܢܳܐ,’ ref. due to early textual error (GFM, privately, Dec. 28, 1899). Palest. Syriac = nation PS²⁰⁹⁴ Schwally^{Idioticon 50}; yet not Aramaic loan-wd. in Heb.; v. Lag^{BN 183 f.});—always sf. + prep. לְמִינֵהוּ Gn 1:12^(×2) + 2 times; לְמִינוֹ Gn 1:11 (om. 𝔊) + 3 times; לְמִינָהּ Gn 1:24^(×2) + 9 times; לְמִינָהֿ Ez 47:10 (del. Co); לְמִינֵהֶם Gn 1:21;—kind, species, of plant Gn 1:11, 12⁽×2⁾; usually of animal (beast, bird, fish, insect) Gn 1:21^(×2), 24^(×2), 25^(×3); 6:20^(×3); 7:14^(×4); Lv 11:14, 15, 16, 19, 22^(×4), 29 (all P); also Dt 14:13, 14, 15, 18 (cf. Lv) Ez 47:10 (on text, cf. Co).

מֵינֶ֫קֶת

מֵינֶ֫קֶת v. ינק Hiph.

מיסך

מיסך v. [מוּסָךְ] sub סכך.

מֵיפַ֫עַת

† מֵיפַ֫עַת n.pr.loc. (Sab. n.pr.loc. מיפע, מיפעת DHM^{ZMG 1876, 679; 1883, 362})—1 Ch 6:64 Levitical city in Reuben; in Reuben מֵפָ֑עַת Jos 13:18; מֵו֯פָ֑עַת Je 48:21 in Moab.

מֵיפַ֫עַת²

מֵיפַ֫עַת, מֵפָ֑עַת, מופעת v. יפע.

מיץ

† [מיץ] (√ of foll. = press, squeeze, cf. NH id., press, suck; Arabic مَاصَ (med. ו) is wash gently, rub with the hand).

מִיץ

† מִיץ n.m. squeezing, pressing, wringing (3 times) מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה וּמ׳־אַף יוֹצִיא דָ֑ם וּמ׳ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב׃ Pr 30:33 the squeezing of milk produceth curd (v. Thomson ^{Land and Book, Centr. Pal. 456} Rob^{BR i, 485; ii, 418}), and the squeezing of the nose produceth blood, and (so) the squeezing of anger (i.e. pressure, insistence) produceth strife.

מִישׁ

מִישׁ v. מושׁ.

מֵישָׁא

† מֵישָׁא n.pr.m. of Benjamite in Moab 1 Ch 8:9. 𝔊 Μισα; A Μωσα.

מִישְׁאֵל

מִישְׁאֵל v. מי.

מִישָׁאֵל

† מִישָׁאֵל n.pr.m. (Who is what God is? Assyrian form., cf. מְתוּשָׁאֵל: note also in Thothmes’ list of towns Baⁱ-tⁱ-ša-’-rḁ, i.e. prob. בֵּיתְשָׁאֵל, Heb. בֵּיתְאֵל WMM^{As. Eur. 193}):—
1. a. cousin of Moses Ex 6:22 Lv 10:4 (P).
2. one of Daniel’s companions Dn 1:6, 7, 11, 19 + 2:17 (Aramaic), elsewhere in c. 2—3 called מֵישַׁךְ (1:7).
3. Ne 8:4.

מִישׁוֹר

† מִישׁוֹר n.m. ^{Je 48:8} level place, uprightness;—מ׳ ψ 27:11 + 9 times; מִישֹׁר Zc 4:7 (v. Baer) + 12 times;—
1. 3 antith. הר(ים) 1 K 20:23, 25 Zc 4:7; עָקֹב Is 40:4; מַעֲקַשִּׁים 42:16; + שְׁפֵלָה 2 Ch 26:10; ‖ עֵמֶק Je 21:13; הַמִּישׁוֹר specifically of the elevated plateau or 3 between the Arnon and Heshbon Dt 3:10; 4:43 Jos 13:9, 16, 17, 21; 20:8 Je 48:8, 21.
2. level place (free from obstacles), fig. for place of safety, comfort, and prosperity ψ 26:12; ארח מ׳ 27:11; אֶרֶץ מ׳ 143:10.
3. uprightness (cf. מֵישָׁר 2), in government ψ 67:5; שֵׁבֶט מ׳ 45:7; ‖ צֶדֶק Is 11:4; שָׁלוֹם Mal 2:6.

מִישׁוֹר²

מִישׁוֹר [מֵישְׁר], מֵישָׁרִים v. ישׁר.

מֵישַׁךְ

† מֵישַׁךְ n.pr.m. (according to Dl^{Baer, Dan. xi} for Mîsha-aku ‘who is what Aku (the moon-god) is?’ cf. מִישָׁאֵל, p. 567);—the new (Bab.) name given to Mishael, Dn 1:7 (+ Aramaic 2:49 and c. 3).

מֵישַׁע

† מֵישַׁע n.pr.m. (deliverance)—Mesha, king of Moab 2 K 3:4 = משע MI ¹; 𝔊 Μωσα.—v. Sm and So^{MI, 1886} Dr^{Sm lxxxv ff.}

מֵישָׁע

† מֵישָׁע n.pr.m. (deliverance)—son of Caleb 1 Ch 2:42, 𝔊 Μαρεισα, 𝔖L Μουσα.

מֵישַׁע²

מֵישַׁע, מֵישָׁע v. ישׁע.

מֵישָׁר

† [מֵישָׁר] n.m. evenness, uprightness, equity;—only pl.: מֵשָׁרִים Pr 1:3; elsewhere מֵישָׁרִים Is 26:7 + 17 times;—
1. evenness, level Is 26:7, of path of righteous (in the future), fig. for free from difficulties; smoothness, of the flow of wine, בְּמ׳ Pr 23:31; למ׳ Ct 7:10;
2. in ethical sense, uprightness, equity, as taught in the school of wisdom Pr 8:6, ‖ צֶדֶק 1:3; 2:9; of government (ב)מ׳ ψ 9:9; 58:2; 75:3; 96:10; 98:9; 99:4; of speech Is 33:15 Pr 23:16; of Yahweh’s promises Is 45:19; רצה מ׳ 1 Ch 29:17 have pleasure in equity; עשׂה מ׳ Dn 11:6 make an equitable arrangement.
3. adv. rightly, with חזה ψ 17:2; אהב Ct 1:4.

מֵיתָר

† [מֵיתָר] n.m. cord, string (cf. ii. יֶתֶר); of tent-cords מֵתָרַי Je 10:20; מֵיתָרַיִךְ Is 54:2; specif. of cords of tabernacle, מֵיתָרָיו Ex 39:40 Nu 3:26; מֵיתְרֵיהֶם Ex 35:18 Nu 3:37; 4:26, 32 (all P); of bow-strings מֵיתָרֶיךָ ψ 21:13.

מֵיתָר²

[מֵיתָר] v. יתר.

מַכְאוֹב

† מַכְאוֹב n.m. ^{ψ 32:10} pain;—מ׳ abs. Ec 1:18 + 2 times; cstr. ψ 69:27; sf. מַכְאוֹבִי (מַכְאֹבִי) ψ 38:18 + 3 times, etc.; pl. מַכְאוֹבִים ψ 32:10 Ec 2:23; מַכְאֹבוֹת Is 53:3; sf. מַכְאֹבָיו Ex 3:7; מַכְאֹבֵינוּ Is 53:4;—
1. pain, physical, Ex 3:7 (‖ עֳנִי; cf. מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו in context); 2 Ch 6:29 (‖ נֶגַע); Jb 33:19.
2. of mental pain, ψ 32:10 (of troubles of wicked), of Babylon Je 51:8; ψ 38:18; 69:27 (as result of sin; of י׳’s servant); in י׳’s word to Baruch Je 45:3 (‖ יָגוֹן, אֲנָחָה), cf. of Israel in distress Je 30:15 (‖ שֵׁבֶר), of Jerus. La 1:12^(×2), 18, Ec 1:18 (יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכ׳); 2:23 (‖ כַּעַם עִנְיָנוֹ); partic. of suffering servant of י׳ Is 53:3, 4 (both ‖ חֳלִי).

מַכְאוֹב²

מַכְאוֹב v. כאב.

מַכְבִּיר

מַכְבִּיר v. I. כבר Hiph.

מַכְבֵּנָא

מַכְבֵּנָא, מַכְבֵּנָה, מַכְבַּנַּי v. כבן.

מַכְבֵּנָה

† מַכְבֵּנָה (van d. H. מַכְבֵּנָא) n.pr.loc. 1 Ch 2:49 (represented as having שְׁוָא for father; poss. = foregoing), 𝔊 Μαχαβηνα, 𝔊L Μαχβανα.

מַכְבַּנַּי

מַכְבַּנַּי n.pr.m. a hero of David 1 Ch 12:14.

מִכְבָּר

מִכְבָּר n.m. grating or lattice-work, cstr. מִכְבַּר;—Ex 27:4 and thou shalt make for it (the alter of burnt-offering in the tab.) מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחשֶׁת a grating, (even) a network of bronze, which surrounded the lower half of the altar (v 5b): so 38:4; מִכְבַּר הַנְּחשֶׁת 35:16; 38:5, 30; 39:39.

מַכְבֵּר

† מַכְבֵּר n.[m.] a netted cloth or coverlet; 2 K 8:15 of the cloth which Hazael dipped in water, and spread over Ben-hadad’s face to smother him.

מַכְבֵּר²

מַכְבֵּר, מִכְבָּר v. II. כבר.

מַכָּה

מַכָּה v. נכה.

מִכְוָה

† מִכְוָה n.f. burnt-spot, scar of a burn; מִכְוַת־אֵשׁ Lv 13:24; מִכְוָה v 24, 25, 28^(×2) (all P).

מִכְוָה²

מִכְוָה v. כוה.

מָכוֹן

† מָכוֹן n.m. Dn 8, 11 fixed or established place, foundation (chiefly poet.);—abs. מ׳ Ex 15:17 + 2 times; cstr. מְכוֹן 1 K 8:39 + 10 times; sf. מְכוֹנִי Is 18:4, מְכוֹנוֹ Ezr 2:68; pl. sf. מְכוֹנֶיהָ ψ 104:5;—
1. fixed place of י׳’s abode on earth Ex 15:17 (song), 1 K 8:13 = 2 Ch 6:2 (poet. fragm.: v. 𝔊 and Dr^{Intr. 182}); = place, or site of God’s house Ezr 2:68; כָּל־מְכוֹן הַר־צִיּוֹן Is 4:5, appar. = all the extent of Mt. Zion; redund. (si vera l.) וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ Dn 8:11 and the place of his sanctuary shall be thrown down (on difficulties of v., see Bev); of heavens מְכוֹן שִׁבְתְּךָ 1 K 8:39, 43, 49 = 2 Ch 6:30, 33, 39, cf. ψ 33:14; מְכוֹנִי alone Is 18:4; fig. צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶ֑ךָ ψ 89:15, so 97:2.
2. foundation, only pl., poet. יָסַד אֶרֶץ עַל־מְכוֹנֶיהָ ψ 104:5.

מָכוֹן²

מָכוֹן, מְכוֹנָה v. כון.

מְכוֹנָה

מְכוֹנָה, מְכֹנָה, n.f. fixed resting-place, base;—abs. מ׳ 1 K 7:27 + 5 times; מְכֹנָה 1 K 7:34^(×2), 35; sf. מְכֻנָתָהּ Zc 5:11 (Ges^{§ 27, 3. R. 1}); pl. מְכוֹנוֹת Je 27:19, מְכֹנֹת 1 K 7:27 + 12 times; sf. מְכוֹנֹתָ֯ו Ezr 3:3;—base or stand of laver כִּיּוֹר 1 K 7:27^(×2) + 13 times 1 K 7, 2 K 16:17; 25:13, 16 = Je 52:17, 20, Je 27:19 2 Ch 4:14^(×2); of altar Ezr 3:3; of the symbol. ephah Zc 5:11.

† מָכִיר n.pr.m. 𝔊 Μαχειρ (Sab. מכר Hal⁴).
1. eldest son of Manasseh;—Gn 50:23 Nu 26:29^(×2); 27:1; 32:39, 40; 36:1 Dt 3:15 Jos 13:31^(×2); 17:1, 3, cf. 1 Ch 2:21, 23; 7:14, 15, 16, 17; v. also Ju 5:14 (poet.) where = Manasseh.
2. son of `Ammiel 2 S 9:4, 5; 17:27.

מָכִירִי

† מָכִירִי adj.gent. only c. art. הַמּ׳ as subst. coll. the Machirites Nu 26:29.