היסטורית הגאולה

דרשתו של פטרוס

בדרשתו הוכיח פטרוס שהתגלמות זו של כוחה של רוח הקודש הייתה SRHeb 127.4

התגשמות נבואותיו של יואל, אשר אמר שכוח מיוחד ירד משמים ויכין את בני האדם למעשה מיוחד. SRHeb 127.5

פטרוס דיבר על שורשי משפחתו של ישוע, והראה למתכנסים שמורם התהווה מבית דוד. הוא לא השתמש בדבריו של ישוע כדי להסביר את דבריו, כיוון שידע שיחסם של המאזינים לישוע אינו חיובי, ודבר טוב לא יצמח מכך. במקום זה הוא דיבר על דוד, שאותו העריצו היהודים כאחד מאבות עמם. פטרוס אמר, “כיוון שדוד אומר עליו, ” שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל-אמוט לכן שמח לבי ויגל כבודי אף-בשרי ישכ ן לבטח כי לא תעזוב נפשי לשאול לא-תתן חסידך לראות שחת.” SRHeb 127.6

במלים אלו מצא פטרוס ראיות לכך שדוד לא יכול לדבר כך על עצמו, אבל בהחלט אמר כך על ישוע המשיח. דוד מת כמו אנשים אחרים; הקבר, שבו היה עפרו, נשמר בקפידה עד אז. אלוהים כיבד את דוד בתור מלך ישראל ואפילו בתור נביא. בחזון נבואי הוא ראה את החיים הארציים בעתיד ואת משימתו של ישוע המשיח. דוד ראה איך האנשים ידחו אותו, ראה את משפטו, את צליבתו, את קברו, את התחייה ואת ההתעלות. SRHeb 127.7

דוד העיד שנשמתו של המשיח לא תישאר בגיהינום (בקבר) ובשרו לא יראה רקב. עכשיו העיד פטרוס על מימושה של הנבואה הזאת במשיח ישוע מנצרת. אלוהים הקימו לתחייה לפני ריקבון גוף. עכשיו הוא המרומם שבשמי השמים. SRHeb 127.8

אחרי אותו אירוע בלתי-נשכח, רבים מאלה שעד אותו זמן קיבלו בצחוק את העובדה שאדם צנוע כמו ישוע יכול להיות בנו של אלוהים, אימצו את האמת וקיבלוהו כמשיחם. שלושת אלפים נשמות הצטרפו ביום ההוא אל הכנסייה. SRHeb 127.9

השליחים דיברו בכוחה של רוח הקודש, ואיש לא היה יכול להפר את דבריהם. דבריהם קיבלו משנה תוקף בזכות מעשי נסים בעלי עוצמה חזקה שהם ביצעו בזכות רוח האלוהים שהגיעה אליהם. התלמידים בעצמם התפלאו כשראו את תוצאות ההתערבות האלוהית, שהביאה שפע של נפשות. כל האנשים נדהמו. אלה שהיו בעלי דעות קדומות וקינאה, לא העזו לעצור את הנס הגדול הזה, לא בקול ולא בכוח, ולזמן־ מה התנגדותם פסקה. SRHeb 128.1

טענותיהם של השליחים, לא משנה עד כמה ברורות ומשכנעות הן היו, לא יכלו להתגבר על דעות קדומות של היהודים, שהתנגדו להוכחות החזקות האלה. רק כוחה האלוהי של רוח הקודש טבע את האמיתות הללו בליבם של המאזינים. מילותיהם של השליחים היו כמו חצים חדים שחדרו לליבות האנשים והאשימו אותם שדחו וצלבו את אדון הכבוד. “כשהם שמעו את זה, הם דקרו בתוך לבם ואמרו לפטרוס ולשליחים האחרים: מה נעשה, אחינו? פטרוס אמר להם: “חזרו בתשובה והיטבלו כל אחד מכם בשם ישוע המשיח למחילה לחטאים ־ וקבלו את המתנה של רוח הקודש.” פטרוס שכנע את האנשים שהאמינו כי דחו את המשיח בגלל השפעתם של הכוהנים והמנהיגים, ושאם ימשיכו להתייעץ איתם ויאמינו בישוע רק אחרי שמנהיגיהם יעזו לקבל אותו, הם לא יקבלו אותו לעולם. האנשים בעלי ההשפעה האלה, אנשים כאילו מכובדים, רצו לזכות בכסף ובתהילה, ואינם רוצים לקבל את ישוע ולזכות באור. המשיח הודיע מראש שגמול נורא יהיה גמולם בשל חוסר-אמונם העקשני, למרות ההוכחות הרבות לכך שישוע הוא בנו של אלוהים. SRHeb 128.2

מאז הפך אופן דיבורם של התלמידים להיות נקי, פשוט ומדויק בבחירת המילים ובהטעמות, לא משנה אם דיברו בשפת אמם או שבשפה זרה. האנשים הצנועים האלה, שמעולם לא למדו בבתי-ספר נבואיים, הכריזו בפני בני האדם את האמיתות הטהורות והגבוהות ברור ופשוט, כך, שלעתים קרובות המאזינים להם נדהמו עד מאוד. התלמידים עצמם לא יכלו לנסוע לחלקים המרוחקים ביותר של התבל, אבל לקראת החג התכנסו היהודים מכל רחבי תבל, ואז נסעו אותם שליחים אל מקומות הכינוס והביאו איתם את האמיתות המקובלות, הפיצו אותן בין העמים הסובבים וזכו לצרף נשמות לישוע. SRHeb 128.3