היסטורית הגאולה

ארבעים יום עם התלמידים

במשך ארבעים יום נשאר ישוע עם תלמידיו, ובמשך כל הזמן, כשגילה להם את עקרונות מלכות השמים, נולדה בליבם שמחה בהירה. הוא הורה להם להפיץ בעולם כולו את מה שראו ושמעו: את סבלו, את מותו ותחייתו, את דבר הקורבן המושלם שהביא עבור חטאיהם של בני האדם ואת הבשורה שכל בני האדם יכולים לבוא אליו ולזכות לחיי נצח. באהבה וברוך הוא ציין בפניהם את העובדה שירדפו אותם, אולם אז הם ייזכרו בכל אשר עברו כשהיו לצידו, ייזכרו במילים שבהן הוא ניחם אותם, ויזכו לשקט נפשי. הוא סיפר להם איך גבר על כל הפיתויים של השטן במחיר של סבל וייסורים. השטן כבר לא יכול לשלוט בו, אבל עכשיו הוא יפנה את כל פיתוייו אליהם ואל כל אלה שהאמינו בשמו. למרות זאת, חסידיו של המשיח יכולים לנצח, וכך גם מוריהם. ישוע העניק לתלמידיו את הכוח לחולל נסים, ואמר להם שבמהלך הרדיפות הוא ישלח את מלאכיו מעת לעת להצילם מפני הסכנות. SRHeb 123.3

הם לא ימותו עד שיבצעו את, ההוראות שניתנו להם, אז ייתכן שיאלצו לחתום בדמם על העדויות שיפיצו. SRHeb 124.1

חסידיו הנאמנים של המשיח האזינו בשמחה רבה לכל ההוראות ונהנו מכל מילה אשר יצאה מפיו. עכשיו הם בוודאי ידעו כי הוא מושיע העולם. מילותיו שקעו עמוק בליבם, והם התעצבו עד מאוד בגלל הפרידה הקרובה מן המורה השמימי שלהם, כיוון שידעו שלא ישמעו עוד את מילותיו, המלאות נחמה ותודה. ליבם נימלא שוב תקווה ושמחה רבה כשישוע אמר להם שהוא הולך להכין להם מקום מגורים בשמים, ואז יחזור ויאספם אליו, כדי שיהיו איתו לנצח. הוא גם הבטיח לשלוח להם נחמה, את רוח הקודש, כדי להדריכם בדרך האמת. “וישא את־ידיו ויברכם” (הבשורה הקדושה על-פי לוקס כ”ד:50). SRHeb 124.2