היסטורית הגאולה

הארה באנגליה ובסקוטלנד

בה בעת שלותר נתן לתושבי גרמניה אפשרות להכיר באמת את אשר בכתבי הקודש, טינדל, שהונע על-ידי רוח הקודש, הלך באותה דרך באנגליה. הוא השקיע רבות בעיון בכתבי הקודש והצהיר את דעתו ללא חרדה, בעמדו על כך שכל נימוק דתי צריך להתבסס על דבר אלוהים. חריצות דרשתו לא הייתה יכולה אלא לעורר התנגדות מצידם של הקתולים. אחד מהם, איש מלומד ודוקטור לתיאולוגיה, קרא בהתווכחו עם טינדל, ‘’בשבילינו אדיף לחיות בלי חוק אלוהי מאשר בלי חוק האפיפיורי’’. על כך השיב טינדל, ‘’אני בז לתורת האפיפיור. אם אלוהים יעניק לי מספיק שנים עלי אדמות, אגרום לכך שבן איכרים צעיר יכיר את כתבי הקודש טוב ממך’’. SRHeb 194.4

באותו רגע התחזק טינדל בכוונתו אשר מזמן שמרה בליבו - לתת לבני עמו את הברית החדשה בשפת אמם - וללא דיחוי ניגש לעבודה. בכל רחבי אנגליה לא היה מקום אחד בטוח, והוא החליט לחפש לעצמו מחסה בגרמניה. על אדמתה הוא התחיל בהדפסתו של ספר הברית החדשה באנגלית. עד מהרה הודפסו שלושת אלפים עותקים של הברית החדשה, ובאותה שנה הוצאה מהדורה נוספת. SRHeb 195.1

הוכחה אחרונה לאמונתו הייתה מותו כקדוש המעונה, אך כלי הנשק שנתן בידיהם של לוחמי האמת אפשר להם להמשיך ולהשתמש בו לאורך המאות הבאות עד לימינו אנו. SRHeb 195.2

בסקוטלנד הבשורה מצאה מגנה באישיותו של ג’ון נוקס. אותו רפורמטור מסור לא ידע פחד מהו. השלהבות שבערו סביב עמודי השריפה רק הציתו יותר את רצונו להילחם. אף גרזנו של הרודן מעל צווארו של נוקס לא יכול היה להכריחו לשנות את דעתו, ושוחר השינוי לא חדל להוריד מכות קשות על עבודת אלילים. כך פרץ את דרכו למטרתו בתפילה ובלחימה בעד האדון, עד שהעניק לארצו חופש משלטון האפיפיור. SRHeb 195.3

לטימר, שוחר הרפורמציה באנגליה, נאם מהבמה ותבע כי על העם יש לקרוא ספרי הקודש בשפת אם שלהם. ‘’המחבר של ספר הבריתות’’, אמר לטימר, ‘’הוא אלוהים עצמו’’; ולכן ספרי הקודש הם שותפים לכוחו ולנצחיותו של יוצרם. ‘’אין על פני הארץ מלך, קיסר או שליט אחד... אשר לא חייב להיכנע ל... דברו הקדוש. הבה לא נחפש דרכים עקיפות ונתן לדבר אדוני להוליכנו: הבה לא נלך אחרי... אבותינו - עלינו לעשות לא את מה שהם עשו, אלא את מה שהיו צריכים לעשות’’. SRHeb 195.4

בארנס ופרייט, ידידיו הנאמנים של טינדל, קמו אף הם להגן על האמת. מהם לקחו דוגמה ניקולס רידלי ותומס קרנמר. המנהיגים הללו של הרפורמציה באנגליה היו אנשים מלומדים, רובם מכובדים על-ידי הכנסייה הרומית בשל אדיקותם ולהיטותם. התנגדותם לאפיפיורות נבעה מהיכרות טובה עם הטעויות של ‘’הכס הקדוש’’, ומודעותם לסודות בבל ציידה אותם בכוח רב יותר כשהעידו נגדה. SRHeb 195.5

העיקרון המרכזי אשר בו החזיקו טינדל, פרייט, לטימר ורידלי אמר: ספרי הקודש הם הערכאה העליונה בחיים ואמונה. המתקנים האלה שללו את סמכויותיהם של ועידות ואפיפיורים, של אבות הכנסייה ושל מלכים לשלוט בדעתו של אדם בכל דבר קשור לדתו. דבר אלוהים היה בשבילם קנה-מידה אחד ויחיד, ולפיו הם שפטו כל דוקטרינה וכל טענה. וכאשר כבלו את האישים הקדושים האלה לעמודי השריפה הם נשענו על אמונתם באלוהים ובדברו הקדוש. SRHeb 195.6