היסטורית הגאולה

בריחה מירושלים

בעוד פאולוס מתפלל בחום בבית-המקדש ואינו חושש מפני תוצאות התנהגותו האמיצה, נראה לו המושיע בחזיון ואמר, “חושה מהרה מירושלים כי את־עדותך עלי לא־יקחו. SRHeb 144.3

אפילו לאחר החיזיון ההוא פאולוס עדיין היסס לעזוב את ירושלים בלי לשכנע את היהודים קשי העורף באמיתות אמונתו. הוא טען כי אפילו אם יקריב את חייו למען האמת, לא יוכל לפרוע את החוב הכבד אשר הטיל על עצמו בשל מותו של סטפנוס. הוא השיב, אד ני הלא הם יודעים היטב כי אני הוא אשר את־מאמיניך כלאתי בבתי כלאים ובבתי־הכנסת הכיתים: כ ובהשפך דם־סטפנוס עדך גם־אני עמדתי שם נטיתי אחריהם להמיתו ואת־בגדי מרצחיו אני נטרתי.” אך הפעם התשובה הפכה לציווי: אלי לך כי במרחקים אל־הגוים אני אשלחך (מעשי השליחים כ’’ב:21-18). כאשר שמעו האחים על חזונו של פאולוס ועל כך שאלוהים שמר את נפשו, גברה דאגתם לשלומו היות שהבינו כי הוא אכן כלי נבחר של אדונם לשאת את שמו לפני הגויים. התלמידים מיהרו לארגן את בריחתו בסתר מירושלים, מתוך חשש שיהרגהו היהודים. עזיבתו של פאולוס את העיר השהתה לזמן מה את התנגדותם האלימה של היהודים, והעניקה לכנסייה תקופה של שקט ושלווה, אשר במהלכה הצטרפו רבים אל שורות המאמינים. SRHeb 144.4