היסטורית הגאולה

150/231

פרק 38 - תחילת כהונתו של השליח פאולוס

(מעשי השליחים ט’:31-23, כ”ב:21-17)

פאולוס חזר לדמשק ושב לדרוש בשמו של ישוע. היהודים לא היו מסוגלים לעמוד בפני החוכמה שבטיעוניו ולכן, לאחר שהתייעצו ביניהם, החליטו לנקוט ביחיד מן האמצעים אשר נשארו ־ להשתיק את קולו בכוח, כלומר להורגו. לשליח נודע על מזימתם, אך הם הקפידו לשמור את שערי העיר יום ולילה כדי למנוע את בריחתו. התלמידים חרדו וקראו לאלוהים. הם כמעט שלא ישנו במשך הלילה ועסקו בתכנון בריחתו של השליח בחיר אלוהים. לבסוף החליטו להורידו בלילה הבא בסל מן החומה, וכך עשו. בדרך הזו ברח פאולוס מדמשק. SRHeb 143.1

מרצונו להכיר את השליחים,ואת פטרוס במיוחד, יצא פאולוס בדרכו לירושלים. הוא השתוקק להתראות עם הדייגים הגליליים אשר חיו, התפללו ושוחחו עם ישוע כאשר פסע על פני האדמה. בלב מלא תקווה לפגוש את ראש השליחים, נכנס פאולוס לירושלים. עתה הביט בעיר ובבית-המקדש בעיניים פקוחות. הוא ידע כי נקמת אלוהים מרחפת מעל העיר ותושביה. SRHeb 143.2

צערם וזעמם של היהודים, כאשר נודע להם על המרתו של פאולוס, לא ידעו גבולות. אך פאולוס היה איתן כסלע וטיפח תיקווה כי לאחר שיספר לרעיו על חווית הנס אשר עבר, הם ילכו בדרכו, יאמינו בישוע וימירו את דתם. בעבר הוא התנגד במלוא מודעותו לישוע ולחסידיו, אך בעת עיכבו ישוע בדרכו לדמשק והוכיח את עוונו, נטש פאולוס את דרכי הרוע והכריז על אמונתו בישוע. הוא היא בטוח כי ברגע שישמעו רעיו ושותפיו לשעבר על נסיבות המרתו הפלאית ויראו עד כמה השתנה הפרוש היהיר אשר רדף את המאמינים בבן האלוהים והוציאם להורג, ישתכנעו גם הם כי שגו ויצטרפו לשורות המאמינים בישוע. SRHeb 143.3

פאולוס ביקש להילוות אל השליחים, אך התעצב והתאכזב עד מאוד כשנוכח לראות כי התלמידים אינם מקבלים אותו כאחד משלהם. הם זכרו את רודפם לשעבר וחששו כי הוא מתחזה על מנת לרמותם ולהשמיד אותם. אכן, הם שמעו על המרתו המופלאה, אולם היות שמיהר לעזוב לערב ומאז לא נודע להם דבר אחד ברור לגביו, הם חדלו לסמוך על השמועות המבשרות על ההמרה הגדולה. SRHeb 143.4