היסטורית הגאולה

142/231

פרק 36 - מותו של סטפנוס

(מעשי השליחים ו: 8- ז’:60)

סטפנוס הקדיש מכוחו וממרצו לשירות האלוהי והעיד באומץ ליבו על אמונתו. “קמו אנשים מבית הכנסת של המשחררים - כך היה מכנה - וגם אנשים מקירניה ואלכסנדריה ומקליקיה ואסיה, והתוכחו עם סטפנוס, אך ל א יכלו לעמיד נגד החכמה והרוח אשר בעזרתן דבר”. תלמידים של רבנים הגדולים היו בטוחים שישיגו ניצחון מוחלט על סטפנוס בוויכוח פומבי הזה כיוון שידעו כי הוא אינו אדם משכיל. אולם הוא לא רק דיבר מתוך רוח הקודש, אלא, כמו שנודע לכל באי הכנס רב־ המשתתפים, למד בקפדנות את הנבואות והיה מומחה בדקויות החוק. הוא הוכיח את התורה שעליה הצהיר בכישרון רב וגבר על יריביו באופן מוחלט. SRHeb 136.1

כשראו הכוהנים והמנהיגים את הכוח הרב שבדרשנותו של סטפנוס התמלאו בשנאה מרה כלפיו. במקום להיכנע לפני משקל עדותו, הם החליטו להשתיק את קולו - להוציאו להורג. SRHeb 136.2

סטפנוס נחטף והובא לפני הסנהדרין בכדי לדון בעניינו. על מנת להפריך את טיעוניו הוזמנו יהודים מלומדים מארצות הקרובות. אחד מן היריבים הנחושים ביותר של תורתו של משיח ורודף תלמידיו, שאול שמו, נכח גם הוא. האיש המלומד הזה העמיד את עצמו בראש הדיון נגד סטפנוס. הוא הצטייד בכל צחות לשונו ובהיגיון של הרבנים וכך ניסה לשכנע את כל חברי הוועידה כי סטפנוס דורש תורת שווא מסוכנת. SRHeb 136.3

בסטפנוס מצא לעצמו שאול אדם משכיל אשר היה מודע למלוא המשמעות של מטרת אלוהים - להפיץ את בשורות הישועה בקרב העמים האחרים. סטפנוס האמין באלוהי אברהם, יצחק ויעקב, ולא היה ספק בליבו שהיהודים הם העם הנבחר על-ידי אלוהים, אך השקפתו על האמונה הייתה רחבה בהרבה מזה. הוא ידע כי הגיעה העת למאמינים אמיתיים לעבוד את אלוהים בעולם כולו ברוחו ובאמת שלו, ולא רק במקדשים הנבנים בידי אדם. עיניו של סטפנוס נפקחו, ועתה הבחין בסופם הקרוב של אותם דברים אשר התבטלו עם מותו של משיח. SRHeb 136.4

הכוהנים והמנהיגים לא היו מסוגלים להנגיד לטיעוניו הברורים וההגיוניים של סטפנוס, אף שהיו תקיפים ונוקשים כלפיו במהלך הדיון. עבור סטפנוס נועד המשפט להיות משפט ראווה, אשר נתן לשופטים אפשרות להשביע את שנאתם הנקמנית ולמנוע מאחרים ללכת בעקבותיו. בתביעתם אותו הם לא מאסו באמצעים הכי שפלים. נשכרו עדי שקר אשר העידו ששמעו את סטפנוס אומר דברי כפירה המחללים את המקדש ואת החוק. הם העידו, “שמענו אותו אומר שישוע מנצרת הזה יהר ס את המקום הזה וישנה את החקים שמסר לנו מ שה”. SRHeb 136.5

בעודו עומד בפני שופטיו, מוכן להשיב על האשמה בחילול השם, האירו פניו של סטפנוס בזוהר הקודש ו”הביטו בו כל היושבים בסנהדרין וראו את פניו כפני מלאך”. כשהביטו בפניו הזוהרות של סטפנוס רבים מן היושבים רעדו וכיסו את פניהם, אולם לא היססו לדבוק בספקנותם, בעקשנותם ובדעותיהם הקדומות. SRHeb 136.6