הדרך אל המשיח

פרק ט’ - פועלם וחייהם של תלמידי ישוע

אלוהים הוא מקור החיים, האור והשמחה של היקום. ברכותיו נובעות ממנו אל כל ברואיו, כמו קרני אורה של השמש, כמו נחלי מים הפורצים ממעיין מים חיים. בכל מקום שבו חיי האלוהים נטועים בלבבות בני האדם, הם ינבעו מתוכם אל אנשים אחרים, וירעיפו עליהם שפע של אהבה וברכה. הה 63.1

מושיענו ביקש להעניק רוממות וגאולה לבני האדם השרויים בחטא, והדבר העניק לו שמחה רבה. לשם כך הוא לא החשיב את חייו היקרים, אלא נשא את צלבו כשהוא בז לבושה. בדומה, מלאכי ה’ פועלים תמיד למען אושרם של בני האדם. זוהי שמחתם. פועלם של המלאכים החפים מחטא מתבטא בשירות למען יצורים הפחותים מהם במעלתם ונחותים מהם באופיים. שירות כזה נחשב משפיל בעיני אנשים אנוכיים. רוח המשיח, רוח של אהבה הנובעת מהקרבה עצמית, היא הרוח השורה בשמיים, והיא תמצית אושרם של השמיים. היא הרוח שתלמידי המשיח ינחלו, וזו המלאכה שהם יבצעו. הה 63.2

כשאהבת המשיח נצורה בליבנו, היא לא תוכל להסתתר; היא תנבע החוצה כמו ריח ניחוח מתוק. השפעתה הקדושה והמבורכת תורגש על ידי כל מי שיבואו איתנו במגע. רוח המשיח השורה בליבנו דומה למעיין מים חיים הנובע במדבר כדי לרענן את הכול, וכדי לגרום לאנשים המוכנים לאבד את חיי הנצח שלהם, להיות להוטים לגמוע את מי החיים כדי לנחול חיי נצח. הה 63.3

אהבה לישוע המשיח תתגלה בתשוקה לפעול כפי שהוא פעל, למען אושרה ורוממותה של האנושות. אהבה למושיע תעורר בליבנו אהבה, אהדה ורוך כלפי כל ברואיו של אבינו שבשמיים, הנתונים תחת ידו וחסדו. הה 64.1

חייו של המשיח עלי אדמות לא היו חיי נוחות ואנוכיות. הוא לא הקדיש את חייו למען עצמו, אלא עמל בהתמדה, בלהט וללא ליאות למען גאולת האנושות. מן האבוס בו נולד ועד למותו בגולגולתא, הוא פסע בנתיב של התכחשות עצמית והקרבה עצמית, בלי שביקש להשתחרר מעול המטלות הקשות שהוטלו עליו - מסעות מתישים, דאגה מתמדת לזולת ושירות ציבורי מפרך. ישוע העיד על עצמו: ״בן האדם לא בא כדי שישרתוהו אלא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים.״ (מתי כ’ 28). זו הייתה תכלית חייו הנשגבת. כל דבר אחר נחשב משני, ושימש אך ורק אמצעי להשגת מטרה. לעשות את רצון אביו שבשמיים ולהשלים את פועלו עלי אדמות היו הלחם שאכל והמים ששתה. לאנוכיות או לתועלת אישית לא היה שום חלק בעמלו. הה 64.2

לפיכך, אנשים שנחלו את חסד המשיח יהיו מוכנים ומזומנים להקריב כל קורבן שהוא, וזאת כדי שאנשים אחרים שהמשיח מת למענם, יוכלו לנחול את מתת השמיים. הם יעשו את מירב המאמצים כדי שהעולם שבו הם חיים יהיה טוב יותר. רוח כזו מעידה על צמיחתה של נשמה שחזרה בתשובה אמיתית. כשאדם מקבל את המשיח באמונה, במהרה תתעורר בליבו התשוקה להכיר לזולת את הידיד היקר שהוא מצא בישוע; הוא אינו מסוגל לשמור בליבו את האמת המושיעה והמקדשת שנחל. כשאנו עטויים בצדקת המשיח ומלאים בשמחת רוח קודשו, איננו מסוגלים להחריש ולשקוט על שמרינו. אם חזינו באדון, טעמנו מטעמו ונוכחנו כי טוב הוא, יהיה לנו מה לבשר לזולת. בדומה למה שעשה פיליפוס בשעה שמצא את המושיע, אנו נזמין את בני האדם לבוא לנוכחות המושיע; נבקש להציג בפניהם את נפלאותיו וקסמו של המשיח, ואת חיי העולם הבא הסמויים מן העין. תבער בנו התשוקה ללכת בעקבות הנתיב שישוע צעד עליו. תבער בנו כמיהה מלאת להט, שכל הסובבים אותנו יחזו ב״שה האלהים הנושא חטאת העולם.׳׳ (יוחנן א’ 29). הה 64.3

כשאנו מתחברים לייסוריו של המשיח, אנו נשבים באהדתו. כל מעשה של הקרבה עצמית למען הזולת יחזק את רוח גמילות החסדים בליבו של הנותן, אשר יתאחד בקרבה רבה יותר עם גואל העולם, ש״בהיותו עשיר נעשה עני למענכם , כדי שתעשירו אתם על ידי עניותו.״ (השנייה אל הקורינתים ח’ 9). רק כאשר נגשים את התכלית האלוהית הזו בבריאה, החיים יהפכו להיות ברכה בעבורנו. הה 65.1

אם תצאו למלאכת הבישור בהתאם למשימה שהמשיח יעד לתלמידיו, ותרכשו נפשות למשיח, תחושו צורך בחוויה רוחנית עמוקה יותר ובידע רב יותר על האלוהות, תרעבו ותצמאו לצדקה, ותתחננו לאלוהים שיעניק לכם את כל אלה. או אז אמונתכם תתחזק, ונשמתכם תגמע ממעמקי באר הישועה. התמודדות עם התנגדות, קשיים ומבחנים תעורר אתכם לפנות לכתבי הקודש ולהתפלל לאלוהים. אתם תגדלו בחן, בחסד ובדעת המשיח, ותתנסו בחוויה מעשירה. הה 65.2

רוח של מסירות ועמל נטול אנוכיות למען הזולת תעניק לאופי עומק, יציבות וחן בדומה לחינו של המשיח, ותנחיל שלווה ואושר לאדם שרוח כזו מפעמת בקרבו. שאיפותיו ינסקו מעלה. בליבו לא יהיה שום מקום לעצלות או אנוכיות. אנשים שנוהגים עם הזולת בחן, בנועם ובחסד שאפיינו את המשיח, יצמחו ויתחזקו במלאכתם למען אלוהים. הם ינחלו תובנות רוחניות ברורות, אמונה איתנה שתלך ותתחזק, וכוח תפילה שילך ויתחזק. רוח הקודש הפועלת ברוחם תעורר את הנשמה להיטהר ולשרות עימה בהרמוניה קדושה במענה למגע האל. כל האנשים המקדישים את עצמם למאמץ מסור לתועלת הזולת, מביאים את גאולתם לידי ביטוי ממשי. הה 65.3

הדרך היחידה לצמוח בחסד היא למלא באובייקטיביות וכמיטב יכולתנו את המלאכה שהמשיח הטיל עלינו לעשות, בכך שנושיט עזרה לאנשים הזקוקים לעזרתנו ונשפיע עליהם טובה. חוזק בא עם תרגול, וזוהי פעילות חיונית לחיים. מי שמנסה לקיים אורח חיים משיחי על ידי קבלה פסיבית של ברכות החסד המורעפות עליו, ואינו נוקף אצבע למען המשיח, פשוט מנסה לחיות בלי לעבוד. בעולם הרוח, כמו בעולם הגשמי, התוצאה תהיה תמיד ניוון וריקבון. אדם המסרב להניע את רגליו וידיו, יאבד במהרה את יכולת השימוש בהן. בדומה, משיחי שלא יתפעל את תעצומות הנפש והרוח שניתנו לו מאלוהים, לא רק יחדל לצמוח במשיח, אלא אף יאבד את כוחותיו. הה 65.4

קהילת המשיח היא האמצעי שאלוהים יעד לשם ישועת בני האדם. שליחותה היא לבשר את הבשורה ברחבי העולם. מחויבות זו מוטלת על כל המשיחיים. כל אחד ואחד מהם, לפי מידת הכישרונות שניחן בהם וההזדמנויות שייקרו על דרכו, אמור למלא את השליחות שהוטלה על תלמידי המשיח בידיו. אהבת המשיח שנגלתה לפנינו, הופכת אותנו לבעלי חוב לכל מי שאינם מכירים את המשיח. הה 66.1

אילו תלמידי המשיח היו ערים לחובה המוטלת עליהם, היו פועלים היום אלפי מבשרים בארצות אליליות במקום קומץ מבשרים. משיחיים שאינם יכולים לעסוק במלאכה זו בעצמם, יתמכו בה באמצעות משאביהם, אהדתם ותפילותיהם. אז יושקע מאמץ רציני יותר לשם רכישת נפשות למשיח בארצות משיחיות. הה 66.2

איננו צריכים לנסוע לארצות אליליות, או אפילו לעזוב את חוג חברינו ובני ביתנו שאליהם אנו מחויבים, כדי לעבוד בשירות המשיח. נוכל לבצע זאת בחוג המשפחתי שלנו, בקהילה שלנו, בקרב מכרינו ועמיתינו לעבודה. הה 66.3

את מרבית שנות חייו עלי אדמות בילה המשיח בעמל שקדני בנגריה בנצרת. מלאכי השרת שירתו אותו, את אדון החיים, בשעה שפסע לצידם של איכרים ופועלים, שאיש מהם לא זיהה אותו ולא חלק לו כבוד. הוא מילא בנאמנות את שליחותו עלי אדמות, הן כשעסק במשלח ידו הצנוע, והן כשריפא את החולים או פסע על גלי הסערה הזועפים של הכינרת. גם אנו נוכל להתהלך בעקבות המשיח ולבצע את המטלות הצנועות והפחותות של החיים. הה 66.4

השליח מכריז: ״אחי, איש איש במעמד שנקרא בו, בו יעמוד לפני אלוהים.״ (הראשונה אל הקווינתים ז’ 24). איש העסקים יוכל לנהל את עסקיו בדרך שתביא כבוד לאדונו בזכות נאמנותו. כתלמיד אמיתי של המשיח, הוא ינהל את כל ענייניו ברוח משיחית, ויחשוף את רוח המשיח בפני בני האדם. הפועל יוכל לשמש נציג חרוץ ונאמן של המושיע, אשר עבד לצדם של אנשי העמל הפשוטים בהרי הגליל. כל אדם הקורא בשמו של המשיח אמור לעמול למען הזולת, ובני האדם שיראו את מעשיו הטובים, יהללו את בוראם ומושיעם. הה 67.1

אנשים רבים פוטרים את עצמם מהקדשת מתנותיהם וכישוריהם לשירות המשיח בתירוץ שישנם אנשים שניחנו בכישורים נעלים משלהם ויתרונות רבים יותר. הדעה הרווחת בקרב המאמינים היא שרק האנשים הכישרוניים ביותר נקראים להקדיש את כישוריהם לשירות האל. רבים סבורים שרק מעמד נבחר ומסוים בורך במתנות ובכישרונות, ואילו יתר בני האדם אינם נקראים לשאת בנטל או ליהנות מן הגמול. אך זו אינה התמונה המוצגת במשל של ישוע. כשבעל הבית קרא לעבדיו, הוא הטיל על כל אחד ואחד מהם את מלאכתו. הה 67.2

ברוח מלאת אהבה נקיים את החובות הצנועים והנקלים ביותר של החיים, ״כעושים למען האדון.״ (קולוסים ג’ 23). אם אהבת אלוהים שוכנת בליבנו, היא תבוא לידי ביטוי ממשי בחיינו. ריח הניחוח המתוק של המשיח יאפוף אותנו, ואנו נשפיע טובה וברכה על הזולת. הה 67.3

אינכם אמורים לחכות לשעת הכושר הטובה ביותר, או לצפות שאלוהים יברך אתכם במתנות וביכולות יוצאות דופן לפני שתצאו לעמול בשירות ה’. אל תחששו ממה שהעולם יחשוב עליכם. אם חיי היומיום שלכם מהווים עדות חיה לטוהר ולכנות של אמונתכם, ואם אנשים אחרים משוכנעים שטובתם עומדת לנגד עיניכם, מאמציכם לא יירדו לגמרי לטמיון. הה 67.4

התלמידים הצנועים והדלים ביותר של ישוע יכולים להביא ברכה רבה לזולת. ייתכן שהם לא יבחינו בכך שהם מועילים למישהו, אך באמצעות כוח ההשפעה שלהם, שאינם מודעים לו, הם עשויים לעורר גלי ברכות שיורעפו על בני האדם, ילכו ויתרחבו ויעמיקו, והתוצאות המבורכות של מעשיהם לא ייודעו להם עד ליום שבו הם יזכו בגמול האחרון. הם אינם מודעים לכך שהם מבצעים דבר מה נשגב. הם אינם אמורים להתיש את עצמם בחרדות לגבי הצלחתם. כל שעליהם לעשות הוא לפסוע קדימה בשלווה ולבצע בנאמנות את המטלה שיד ה’ יעדה להם, ובדרך זו חייהם לא יהיו לשווא. נשמותיהם יצמחו וידמו יותר ויותר לדמות המשיח. ומשום שהם פועלים לצד אלוהים בעולם הזה, הם ראויים למלאכה נעלה יותר ולשמחה צרופה המזומנות להם בעולם הבא. הה 68.1